בית משפט השלום בנצרת קבע לאחרונה שאישה הנמצאת בהליכי חדלות פירעון וזכתה ב-4,500 שקל בתביעת לשון הרע נגד שכן שלה, תוכל לשמור את הסכום לעצמה – והוא לא יעבור לקופת הנושים. השופטת נסרין אסכנדר-מוסא פסקה שיש בפיצוי כדי לשפר את מצב משפחתה ולסייע בשיקומה.
באוגוסט 2021 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החייבת ומונה נאמן. כשנה לאחר מכן, בעקבות סכסוך שכנים, היא הגישה בקשה להמשך ניהול תביעה בהתאם לחוק איסור לשון הרע. הממונה הודיע כי אין לו התנגדות, בכפוף לכך שקופת הנושים לא תישא בכל חיוב ככל שיוטל על החייבת במסגרת התביעה, ובתנאי שהכספים שבהם תזכה בתביעתה, אם תזכה, יוקנו לקופת הנושים.
בנובמבר 2022 ניתן לחייבת צו הפטר לאלתר מחובות בהליך חדלות הפירעון. במסגרת ההחלטה נקבע כי היא תוכל לנהל את תביעת לשון הרע וכי הסוגייה למי מוקנים הכספים שתזכה בהם, אם בכלל, תהיה פתוחה לדיון בבוא היום. בינואר 2023 הוכרעה תביעת הדיבה מול השכן, ובית המשפט קבע שעליו לפצות את האישה ב-4,500 שקל. הממונה בתיק שלה טען שיש להעביר את מלוא הסכום לקופת הנושים.
עו"ד מעיין פרץאבל השופטת נסרין אסכנדר-מוסא הורתה להעביר את הכספים במלואם לאישה. היא הדגישה שהתביעה שבה זכתה היא לתשלום פיצויים בשל פגיעה בשמה הטוב, ולפי הפסיקה לא מדובר בנכס המוקנה לקופת הנושים.
בפסק הדין הוזכרה הלכת קוגן התקדימית מ-2019, שקבעה כי במקרה של פושט רגל שזוכה בתביעה נזיקית, יש להתייחס באופן שונה לרכיבי הפיצויים השונים בגין נזקי הגוף, כך שרק הרכיב בגין אובדן השכר לעבר ולעתיד יועבר לקופת הכינוס ויחולק בין הנושים, בעוד שיתר הפיצוי יעבור לחייב עצמו.
השופטת ציינה שאין להבחין בין פיצויים שנפסקו בגין נזקי גוף לבין פיצויים שנפסקו בגין עוגמת נפש, כמו במקרים של לשון הרע. פרשנות זו מתבקשת גם מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמתייחס לשלוש זכויות נפרדות: חיים, גוף וכבוד. גופו של אדם משתרע הן על ההיבט הפיזי והן על ההיבט הנפשי.
היא הדגישה שבמקרה זה הפיצוי שנפסק הוא בגין נזק אישי שנגרם לחייבת, שאינו נזק רכושי, בשל הסבל הנפשי שנגרם לה כתוצאה ממעשיו של השכן.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד מעיין פרץ עוסקת בחדלות פירעון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
