ריאיון אולפן ניר ברקת שר הכלכלה
(צילום: ירון ברנר )
על רקע העלאות המחירים הבלתי פוסקות של היצרנים, היבואנים ורשתות הקמעונאות הגדולות, שר הכלכלה ניר ברקת התראיין היום (חמישי) באולפן ynet וניסה להסביר כיצד הוא מנסה להילחם בתופעה. לדבריו, "אני בעיקרון איש של שוק חופשי, אני נגד התערבות בשוק בתקופה רגילה - אבל כשיש מלחמה והמונופולים מעלים מחירים רק כי הם יכולים, ובמצב שאנחנו עדיין שוק ריכוזי - אני לא מוכן לשבת בצד. בסוף, אגב, הביקורת היא עלי במקום על המונופולים, כן? שזה גם סוג של תרגיל".
מעבר להעברת הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שאמורה להיכנס לשלב המעשי שלה בתחילת חודש ינואר, ועל פי ברקת להביא בשורה לטווח הארוך בתחום המחירים - מאז פרוץ המלחמה השר הכריז על מספר צעדים למניעת עליות המחירים, אולם רובם עלו בתהו - והמחירים המשיכו לזנק. בין השאר כבר הודיע לפני כשנה כי יקדם חוק להקפאת מחירים בזמן מלחמה, יזם התאגדות של הרשתות כדי למנוע העלאות מחירים של ספקים (יוזמה שנחסמה ע"י הממונה על התחרות), והכריז על "רשימת שיימינג" שבה פרסם את החברות שלא הסכימו להקפיא מחירים - מה שכעבור זמן קצר הוכרז ככישלון לאחר שהחברות העלו מחירים למרות הרשימה.
לאחרונה הכריז השר שיכניס בתוך שבוע שורה של מוצרים לפיקוח, שימנע העלאות מחירים שנראות "בלתי סבירות". בין המוצרים שברקת תכנן להכניס לפיקוח נמנים מים מינרליים, אורז, פסטה, שמן קנולה, שימורי טונה ותירס, ממרח שוקולד, מזון לתינוקות, קמח חיטה לבן בהיר, קמח ללא גלוטן, סוכר, משחות שיניים, תחבושות היגייניות לנשים, סבוני רחצה נוזליים ונייר טואלט. משרד האוצר קטל את ההצעה של ברקת וטען כי לא ברור איך נבחרו המוצרים עליהם יפקחו, על פי מה יוחלט אם המחירים יעלו בשיעור לא סביר, ובנוסף טענו באופן תמוה גם כי לא חלה עליית מחירים חריגה בתקופת המלחמה.
באולפן ynet אמר הבוקר ברקת כי "הייתה לי הסכמה רחבה בנוגע להגבלת העלאות המחירים של החברות. מה שקרה הוא שנפתחה המלחמה, ודרשתי מההתחלה שלה לקבל כלי חקיקה כדי לרסן את העלאות המחירים במקומות שהחברות הגזימו. לצערי הרב בנושא הזה לא מסכימים איתי באוצר ולא נתנו לי לפתח את הכלים האלה. הלכנו אל הכנסת, לוועדה של דוד ביטן, ובסופו של דבר עברה החקיקה שמתחילה לתת כלים ואנחנו בתהליך של מימוש הכלים הללו".
עוד אמר ברקת בנוגע לרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" כי "המחלה הכי גדולה של המשק הישראלי שהוא מאוד ריכוזי, בגלל היעדר תחרות. הרי מה קרה? הייתה לנו רגולציה ישראלית שהיא כל כך קשוחה עד שהיא לא נתנה בכלל להביא מוצרים מחו"ל, רק חלק קטן מאוד. אנחנו העברנו את הרפורמה הכי גדולה שהייתה פה ארבעים שנה, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר. הרעיון שלה הוא שכל מוצר שנמכר באירופה ניתן לייבא אותו לישראל בהצהרה של היבואן, שזה מאוד מאוד מקל. אני כבר מדברים עם הקמעונאים ושומע שזה יעזור. זו חקיקה בהיקף גדול, יהיה צריך לתת לשוק להתרגל - ואני צופה שיותר יבואנים יתחילו להביא מוצרים חדשים. הנה, השבוע, פעם ראשונה ניתן קנס למי שמנסה למנוע יבוא מקביל, קנס של חמש עשרה מיליון שקל, ראו, הוזרתם. מי שינסה למנוע יבוא מקביל, יקבל קנס קשיח וקשה".
עוד הוסיף ברקת כי "אני מדבר הרבה עכשיו על הצורך בלפרק את מינהל מקרקעי ישראל. רכיב הקרקע או הדיור של תושבים במדינה הוא כשלושים אחוז. חייבים להוציא היצע של קרקע בהיקפים מאוד מאוד גדולים, במחירים שווים לכל נפש. מינהל מקרקעי ישראל רוצים להוציא מקסימום כסף מהקרקע, וזו טעות גדולה. אני רוצה להוריד את המחיר. אני חושב שהמלחמה היא הזדמנות. אני רפורמטור, אני מחפש שינויים - לא פלסטרים. אני בא מהשוק הפרטי".
לסיום ציין כי "שמתי יעד של טריליון דולר ייצא תוך 15-20 שנה, היום אנחנו מייצאים 160 מיליארד דולר - זה יכפיל את התוצר לנפש. זה יעביר את כמות העובדים במשק שמתעסקים בתחומי טכנולוגיה וייצוא ל-25% במקום 11% כיום, וזה תהליך שאני מוביל כי יש לנו פה הזדמנות פז בשווקים הבינלאומיים. אולי לא רואים את זה כרגע, אבל אני רואה את זה. אני בא מהשוק הגלובלי, מההייטק, ואני רואה את ההזדמנות. ההיי-טק שלנו השנה עשה ביצועים מאוד מאוד טובים וחזקים. ההודים מאוד מתעניינים בנו. אנחנו נוציא משלחת בקרוב בפברואר, משלחת גדולה להודו. אני אופטימי שנוכל להביא בשורות גם בתחום המחירים".
