בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתו של עובד עם מוגבלות שפוטר מחברת החשמל, וקבע כי החברה תשלם לו 80 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן בגין התעמרות בעבודה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העובד (63), המוכר בביטוח לאומי כנכה בשיעור של 100% ושיוצג על ידי עו"ד שרית לנגה, טען כי במהלך עבודתו בחדר האוכל של אחד מאתרי חברת החשמל הוא סבל מהתעמרות מצד מנהליו שגרמה להידרדרות במצבו הנפשי, ומעבר לכך כי החברה הפרה את חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות בכך שלא דאגה להשתלבותו בעבודה. חברת החשמל מצדה, שיוצגה על ידי עו"ד אלון עזרא ועו"ד דנה כהן, טענה שביצעה התאמות כדי לסייע בשילובו בחברה, אבל החליטה לפטר אותו משיקולים ענייניים, שכן לטענתה חלה ירידה בתפקודו.
בפסק הדין צויין כי במסגרת תוכנית "ניצן אור" המשלבת אנשים עם מוגבלויות בעבודה, העובד שובץ ב-2016 כמפקח חדר אוכל באחד ממתקני חברת החשמל. בתחילה הוא עבד במוטיבציה רבה ובאדיבות, אך במהלך 2018 החלו להתקבל טענות בנוגע להתנהלותו מול עובדי קבלן המטבח והספקים החיצוניים. הממונה על העובד החל להעיר לו לגבי עבודתו והעובד התקשה לקבל את ההערות, נעלב מהן וחש מושפל. ניסיון לתווך בין השניים לא צלח ובאפריל 2019, לאחר שנערך לו שימוע, התובע פוטר.
השופטת: "חברת החשמל לא העניקה מעטפת תמיכה מספקת"
השופטת, אופירה דגן-טוכמכר, ציינה שלא כל התנהגות שהעובד נפגע ממנה נחשבת ל"התעמרות בעבודה", אך במקרה הנוכחי מנהלו של התובע אכן נהג בו באופן לא נאות והמעסיקה לא העניקה לו מעטפת תמיכה טובה מספיק שתאפשר לו קליטה מיטבית בשורותיה. בית הדין קבע כי לצד החשיבות הרבה שיש בעצם הקליטה של אנשים עם מוגבלות במקומות תעסוקה, ובכלל זה בעלי מוגבלות נפשית, הרי שאין די בכך, ויש מקום להטיל על המעסיק במסגרת החובה לבצע התאמות גם פעילות סבירה של הכשרה והדרכה לממונים, להם קשר יום-יומי עם העובדים, ליווי ומעקב של אנשי מקצוע ומתן כלים לעובדים ולממונים אשר יסייעו להצלחתה של ההעסקה, וכל זאת תוך התייחסות לגודלו של מקום העבודה, למעמדו הציבורי וכו'.
נקבע כי למרות שבחברת החשמל קיימת תוכנית מסודרת לקליטת עובדים עם מוגבלות, במקרה הנוכחי מעגלי התמיכה והפיקוח לא יושמו ונותרו בבחינת "מעטפת ריקה מתוכן". עוד קבע בית הדין כי חברת החשמל הפרה את הוראות החוק בכך שלא ביצעה מעקב מובנה ומסודר לאורך תקופת העסקתו של העובד, ליווי מתאים או מתן כלים מספקים שיאפשרו השתלבות מיטבית במקום העבודה. עוד נקבע כי בהתחשב באופיה של הנתבעת, שכן מדובר בחברת החשמל, לא מדובר בנטל כבד מדי או שעלול להוות הרתעת יתר.
לנוכח זאת פסק בית הדין לתובע פיצוי בגובה 20 אלף שקל בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן 50 אלף שקל בגין התעמרות בעבודה. כמו כן חויבה חברת החשמל לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחה בסך 10,000 שקל. עם זאת, טענת התובע לנזקים נפשיים שנגרמו לו נדחתה.
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל מעסיקה בהצלחה יותר מ-400 עובדים עם מוגבלות בתנאים שוויוניים. היא מהחברות המובילות במשק בתחום השילוב בהצלחה של עובדים עם מוגבלות. מדובר במקרה יחיד ונדיר, וגם במקרה זה בית הדין דחה את רב טענות התובע, גם מהותית וגם במישור הכספי. עדיין, החברה תפיק לקחים בכדי שגם מקרה כזה לא יחזור על עצמו. החברה תלמד את פסק הדין ותשקול את צעדיה בהמשך".
החקיקה מקשה על עובדים להתלונן על התעמרות בעבודה
עו"ד לנגה, שייצגה כאמור את התובע, הסבירה ל-ynet כי מדובר בפסיקה חשובה שכן בדרך כלל קשה להוכיח התעמרות. "כדי להוכיח שעובד סבל מהתנכלות או התעמרות, הרף הראייתי שבפועל דורש בית הדין לעבודה והעובדה שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה לא הבשילה לכדי חוק מציבים לדעתי עובדים שסובלים ממסגרת תעסוקתית פוגענית ללא מענה. חשוב לזכור כי ברוב המקרים העובד חושש להתלונן והעובדים האחרים חוששים לאמת את הטענות. גם אם יתלונן העובד, הרי שבהרבה מסגרות תעסוקתיות, לא תמיד יינתן המענה מצד הממונים הבכירים יותר.
"בסופו של יום, לא רק העובד הספציפי נפגע, אלא גם העובדים שהיו חשופים להתנהלות שכזו (ידוע שהתנהגות פוגענית באשר היא פוגעת לא רק בנפגע אלא גם במי שנחשף לה) וגם במקום העבודה עצמו. אילו היתה חקיקה מסודרת, כמו החוק למניעת הטרדה מינית, היה קל יותר למנוע ולהתמודד עם תופעות של העסקה פוגענית. יותר מזה, אילו היה נקוב בחוק סך פיצוי במקרה של התעמרות בעבודה, זה היה בכלל מפשט את ההכרעה ואת הסעד הניתן. התעמרות בעבודה זו תופעה שיש למגר ויפה שעה אחת קודם".
