צפו בפאנל בהשתתפות אלעזר במברגר, ליאת שוחט, גל קסטל ויהודה הרציג
(צילום: סיני דוד)
"זה נכון שהפעילות של התחדשות עירונית ב-2022-2021 הייתה במספרים מאוד גבוהים, ובשנה האחרונה אנחנו מדברים על מספרים יוצאי דופן, אבל הם עדיין מתקבלים במרחבים שאנחנו מכנים אזורי הביקוש - הם לא מגיעים במסות לאזורי הפריפריה". כך אמר היום (ב') אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, בוועידת הנדל"ן של ynet ו"ידיעות אחרונות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לדבריו, "2022 הייתה שנת הפריצה בהתחדשות עירונית. המספרים הגיעו ללמעשה מ-25 אלף היתרי בנייה רק במסגרת הזאת - שזה בערך שליש מהשוק. בנוגע לפריפריה, מדובר בבעיית ארוכת שנים, אבל בשנה האחרונה עשינו הממשלה התמקדה בנושא הזה וגם התחלנו ביישום, כשהמטרה היא לשנות את המשוואה ולייצר פעילות גדולה גם מחוץ לאזורים המוכרים היום".
עוד הוסיף במברגר, כי "הסימן המעודד שאני יכול לומר בהקשר הזה, שאפשר לראות איתות ראשון מאוד מהותי של הממשלה הנכנסת, שמדברים שם על תקציבים של סך הכל 800 מיליון שקל בדיוק למטרה הזאת - על מנת להרחיב את פעילות ההתחדשות העירונית לערי פריפריה".
ליאת שוחט, ראשת העיר אור יהודה, אמרה בהמשך הפאנל כי "מיד כשנכנסתי לתפקיד הבנתי שהתחדשות עירונית זה הדבר הבא. נכון, היה לי הסכם גם לשכונות חדשות, אבל כילידת אור יהודה הבנתי שצריך לעשות צדק היסטורי עם התושבים הוותיקים, עם המייסדים. אני לא מדברת על רעידת אדמה אפשרית או על בניינים שהוצאתי להם עכשיו צווי פינוי בגלל חשש לקריסה. אני מדברת על ההבנה שלתושבים האלה מגיע איכות חיים בשכונות חדשות יותר. אנחנו מדברים על שכונות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60, שלא ראויות למגורים".
"בעיר שדוחפת התחדשות עירונית - יש תוצאות"
גל קסטל, סמנכ"ל התחדשות עירונית באורון נדל"ן, הוסיף כי "יש פער ענק בין האירוע הזה שנקרא התחדשות עירונית ומה תרומתו בכלל למדינת ישראל. זה לא רק נדל"ן. יש הרבה מעבר בתרומה של התחדשות עירונית לנושא של פערים חברתיים, נושא של יוקר המחייה, מחירי הנדל"ן וכו', לבין מה שקורה בשטח.
2 צפייה בגלריה
אורי חודי, ליאת שוחט, גל קסטל, אלעזר במברגר, יהודה הרציג ועידת הנדל''ן של ynet וידיעות אחרונות
(צילום: יובל חן)
"עם זאת, אני חושב שהרשויות לא תמיד ערוכות לטפל באירוע הזה. אמרה ראשת העיר ובצדק: בעיר שדוחפת את העניין הזה של התחדשות עירונית, יש תוצאות. רואים את זה - יש מדיניות ברורה, יש תשתיות ויש משאבים לקדם את הנושא הזה של התחדשות עירונית. בערים שזו לא בדיוק באג'נדה שלהן אתה רואה חסמים על חסמים על חסמים וקשה מאוד באמת לקדם שם התחדשות עירונית, וחבל, כי באמת הבניינים שם כבר תיכף נופלים. רשות עירונית שלא יודעת בכלל לאכול את הנושא הזה של התחדשות עירונית, מעבירה אותך מימין לשמאל ובינתיים שום דבר לא מתקדם".
בתוך כך, שוחט טענה עוד כי "על הממשלה החדשה להחזיר את קבינט הדיור. כשהיה הקבינט עבדנו מולו, עם כל משרדי הממשלה וכולם מבינים את האירוע ומה הוא צריך לתת כדי שזה יצליח. ברגע שפורק הקבינט האוצר שולח אותי לתחבורה, התחבורה שולחת אותי לרשות מקרקעי ישראל והם לא מדברים אחד עם השני".
לדברי מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, "יש ראשי רשויות שרובם המכריע מעוניין בהתחדשות עירונית ויש חסמים אובייקטיבים שתפקידו לעמוד לצידם ולפתור להם אותם. הסברנו לשר את הצורך והוא מאוד מעוניין להרחיב את המהלך הזה. התחלנו עם 12 רשויות מקומיות ואנחנו רוצים לעבור לעוד והרלחיב את המהלך של הפריפריה. זה כבר נכנס להסכם הקואליציוני".
יהודה הרציג, מנכ"ל ובעלים של קבוצת הרציג נדל"ן, השתתף גם הוא בפורום והוסיף בהקשר זה כי "רגולציה תפתור את הגדלת ההיצע. אני לא רואה שמדינת ישראל תשחרר את הקרקעות שלה, זה המשאב היחיד או בין היחידים הכי חשובים במשק. הרגולציה היא אם כל הפתרונות בנושא של הגדלת ההיצע. צריך לתת לרשות הממשלתית כלים וצריך שר להתחדשות עירונית.
"בסופו של דבר, המפתח נמצא אצל ראש העיר. אנחנו נכנסו לפרויקט ומאז שהגשנו תוכנית סיימנו היתר בפרק זמן של פחות משנה, עם ראש עיר שמתעניין ושמטפל בסרבנים. לעומת זאת, אנחנו רואים במקביל במקומות אחרים בארץ איך שראשי ערים מטרפדים ביוזמה התחדשות עירונית", טען הרציג.
