כשבוע לפני השבעתו לראש ממשלה, ביוני 2021, הרוויח נפתלי בנט, לפי פרסומים, כמה מיליוני שקלים מהנפקה בנאסד"ק של "פיוניר", חברת פינטק לשירותי העברת כספים אלקטרונית, בה השקיע ב-2008 כרבע מיליון שקל בלבד. נראה שחושיו המחודדים של בנט קלטו כבר אז את הפוטנציאל של התחום, לפני שרבים הבינו מה הוא בכלל אומר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
היום נמצא תחום הפינטק, טכנולוגיה פיננסית, בצמיחה מתמדת והפך לאחד מעמודי התווך של ההייטק הישראלי ותעשיית החדשנות, לצידו של הסייבר. חברות ישראליות זיהו הזדמנויות והעניקו לעסקים ומשתמשים בכל העולם כלים חדשים לנהל חשבונות, ליטול הלוואות, לבצע תשלומים ולרכוש ביטוחים.
אחד מהאנשים שצפו את הנולד הוא שמואל בן טובים, שהקים ב-2013 את מרכז הפינטק הישראלי, עמותה לקידום תעשייה זו כענף כלכלי לצמיחה במשק. "בחיי היומיום, אין מי שלא משתמש בפינטק, רק שלא יודעים שככה קוראים לזה", הוא אומר. "תחת הפינטק נמצאות הפעילויות הפיננסיות היומיומיות, אותן משרתת טכנולוגיה. ביט או פייבוקס? זה פינטק. השקעה בבורסה באמצעות אפליקציה? זה פינטק. בנקאות דיגיטאלית? פינטק. בגדול, זה עולם שמתחלק לשניים. צד אחד הוא שיפור תהליכים שנעשו בעבר והיו מסורבלים ואיטיים יותר, כמו העברת כסף לחו"ל. בחלק השני מדובר בטכנולוגיה שמייצרת שירותים שלפני זה לא היו קיימים".
לדוגמה?
"סטארט-אפ הפינטק ליימונד (Lemonade) של שי וינינגר, שפועל בתחום הביטוח בארה"ב, ומספק דרך קלה יותר לקבלת שירותים ביטוחיים".
למונייד פותחה והוקמה ע"י ישראלי, אבל פועלת בארה"ב ולא בארץ. לא רק זה, אלא שרק עכשיו, עינת גז, מייסדת ומנכ"לית חברת הפינטק היוניקורנית, פאפאיה גלובל, הודיעה על הוצאת כספי החברה מישראל.
"זה נכון, לצערי, אבל בואי לא ניכנס לפוליטיקה. נכון לעכשיו, יש כ-20 חברות פינטק ישראליות שהן יוניקורן, אף אחת מהן לא עובדת בישראל, כשאחת הסיבות היא שהשוק בישראל קטן לעומת שווקים גדולים כמו יפן, אנגליה וארה"ב. חברה כמו צ'ק פוינט, למשל, החלה בישראל בקטן. היום היא במקום אחר לגמרי, וכמעט 100% מההכנסות שלהן אינן מתקבלות מישראל. אלו רק דוגמאות להיותה של ישראל מעצמת פינטק עולמית".
זו לא רק פוליטיקה. הפינטק יכול להיות חלק מהיצוא, כך שיש במציאות הנוכחית פגיעה כלכלית.
"את מכוונת למציאות מורכבת, שמתקיימת כאן כמה שבועות. אני מסתכל אחורה והלאה".
אני עדיין מתעקשת להסתכל על הפעילות היום.
"היום נמצאת המהפכה בישראל בתחום בתחילתה. נכון להיום יש בישראל כ-650 סטארטאפים בתחום, שמייצרים טכנולוגיה לתחום הפיננסי בכל מיני קטגוריות משנה. כולם תולדה של ההבנה, שלתעשייה זו יש פוטנציאל לשינוי ענף הפיננסים בישראל באמצעות עידוד החדשנות. כאמור, ברמה הבינלאומית אנחנו נמצאים בחזית הטכנולוגיה בתחום הפינטק, רק שמי שלא רואה את זה עדיין, זה הצרכן הישראלי, ובזה יש שוני מכל תחומי הטכנולוגיה האחרים".
"לא נגישות לצרכן הישראלי"
למה זה קורה?
"עשרות חברות טכנולוגיה, שיוצרות פתרונות מופלאים, אינן נגישות לצרכן הישראלי משום שמערכת הרגולציה בישראל אינה מאפשרת זאת כרגע. רק לאחרונה התפרסם דוח של הרשות לניירות ערך, שהצביע על הנקודה הזו. העובדה שרוב החברות בישראל מציעות את שירותיהן במדינות שמחוצה לה, מהווה מכשלה לתעשייה המתפתחת כאן ויוצרת פרדוקס גדול. למרות שהתחום בארץ לא נמצא בחיתולים מבחינת מספר החברות הפועלות בו ובחו"ל, הוא כזה מבחינת היישום שלו בישראל".
לדבריו, "יש בארץ חברות פינטק רבות, שיכולות לעשות את החיים לקלים וזולים יותר, ובגלל בעיות מקומיות אינן זמינות לצרכן הישראלי. יש התפתחות בתחום, אבל גם כשהיא מתקיימת פה, יחסית למה שקורה בעולם היא סופר איטית. אני מקווה שזה ישתנה בעתיד".
מרכז הפינטק הישראלי שהקים בן טובים מקיים פעילות עם הרגולטורים, מעודד יזמות ומקדם חדשנות פיננסית במגזר הציבורי ומקיים כנסים מקצועיים. "רק עכשיו התקיים פה כנס בינלאומי", הוא מספר. "המטרה הראשית היא לסייע לחברות ויזמים להתפתח. הקהילה ממוקדת בקישור בין הרגולטורים לתעשייה ומקיימת קורסים בנושא כדי לקרב את הקהל. אנחנו דואגים לתעשייה הישראלית, ולכן מחפשים משקיעים ופתיחת דלתות לחברות ישראליות. במקביל יש לנו כמה עשרות שיתופי פעולה גלובליים עם מדינות במערב אירופה, ארה"ב, יפן, הונג קונג ואוסטרליה".
למה זו עמותה וכמה חברים יש בה?
"כי אנחנו רוצים את כל בעלי העניין איתנו, שלא יראו בנו מתחרים שלהם. נכון לעכשיו רשומים בעמותה כ-4,000 מקבלי דיווחים ומעודכנים באירועים וכ-200 גופים עסקיים שהם חברי עמותה. הן משלמים דמי חבר שנתיים, שנעים בין 500 שקל ל-30 אלף שקל בשנה, לפי גודל החברה. יש בעמותה חברות טכנולוגיה ומשקיעים ובנקים וחברות פיתוח ויועצים ופרופסורים באוניברסיטה. יש המון שחקנים שמתעניינים בעולם הזה, אנחנו רוצים להיות הבית של כולם".
רק שבמספרים, לעומת חברות הייטק אחרות, מדובר בקהילה ממש קטנה.
"אני מאמין שהקהילה הזו תגדל, כי הטכנולוגיה הולכת בכיוון חד סטרי. אם הבנקים וחברות הביטוח ירצו להתמודד עם המציאות והעתיד, הם יהיו חייבים להגדיל את ההשקעות שלהם בטכנולוגיית הפינטק".
בן טובים, כלכלן, יזם חברתי ודיפלומט, נולד בתל אביב והעביר את רוב שנות ילדותו עם משפחתו בצפת. הוא סיים שירות צבאי כקצין חינוך, את התואר הראשון שלו עשה במסגרת העתודה האקדמאית. ברזומה המקצועי שלו נמצאים בין היתר תפקידים כמו הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בלונדון, עוזר מנכ"ל בקבוצת בנק לאומי, קונסול כלכלי בניו יורק, יועץ כלכלי לשרי התעשייה, המסחר והתיירות ובעל חברה לייעוץ ויחסי ציבור. ב-1998 נבחר לראש המועצה המקומית כפר שמריהו ושוב ב-2003. ב-2013 יזם את הקמת עמותת City TLV לקידום תל אביב כמרכז פיננסי בינלאומי ונבחר לנשיא הראשון שלה.
לאחר שעמד שמונה שנים בראשו של מרכז הפינטק הישראלי, מונה ב-2021 לתפקיד המנהל הראשון של קהילת החדשנות Fintech.IL, שהוקמה ע"י משרד הכלכלה בשיתוף משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות החדשנות וישראל דיגיטלית. "זכינו במכרז לניהול חדשנות בתחום הפינטק שהמדינה פרסמה. אנחנו מנהלים של קהילת החדשנות הזו, כשהשותפים הם משרד האוצר והכלכלה, בנק ישראל ורשות החדשנות, הרשות לניירות ערך וישראל דיגיטלית, שגם תורמים לפעילות".
"פחות השקעות"
הרומן של בן טובים עם תחום הפינטק החל כששימש ציר כלכלי בלונדון, בין 2005 ל-2010. "הייתי אחראי לקשר בין ישראל למרכז הפיננסי בלונדון, הוא מספר. "כשחשבתי מה יש לנו לתרום לעולם הפיננסי ומה עלינו לעשות כדי להיות בעצמנו מרכז פיננסי, הבנתי די מהר שמה שיש למדינת ישראל למכור זו טכנולוגיה. כל הגופים הפיננסיים הגדולים בלונדון היו זקוקים לטכנולוגיה כדי לייעל את התהליכים והשירות שלהם ולעמוד בתחרות הבינלאומית החריפה. מי שנרתם לעזור לי היה חיים שני, אז מנכ"ל משרד האוצר, שאמר שאם רוצים לתרגם את הרעיון למונחים של כסף, כדאי להציע לבנקים הגדולים של אנגליה לפתוח סניפים בישראל. כתוצאה מזה מדינת ישראל פיתחה מערכת הטבות ותמריצים לבנקים בינלאומיים, שיפתחו פה מרכזי פיתוח, ואז הגיעו לפה 'סיטי בנק' ו'ברקליס'".
כשחזר לישראל גויס בן טובים ע"י רון חולדאי לצוות ההקמה של עיר עולם ת"א. "סייעתי בהטמעת הטכנולוגיה הפיננסית. לכן, כשקיבלתי את ההצעה לנהל את קהילת החדשנות Fintech.IL, לא היססתי לרגע. החלטתי לגדל את הבייבי של הפינטק שאני ילדתי".
קהילת החדשנות fintech.IL הוקמה ע"י משרד הכלכלה בשיתוף משרדים שונים. במציאות המדינית, כלכלית וחברתית מסובכת בה נמצאת היום המדינה, למה שהמדינה תסייע לתעשיית הפינטק? יש תחומים קריטיים יותר כדוגמת בריאות, ביטחון וחינוך. גם כל מכונה שנכנסת מחליפה ידיים עובדות, למה שהמדינה תיתן לזה יד?
"תחום הפינטק הוא מקור לתעסוקה ומושך השקעות חוץ. בנוסף, כמו בכל תחום אחר, תחרות היא דבר טוב לצרכן, גם כלכלית וגם שירותית. הסחר הפיננסי בישראל הוא מהריכוזיים שיש בעולם ונהיה מרוכז יותר ויותר. מידת התחרות מוגבלת. הנה, רק לאחרונה קמו בנקים דיגיטליים. אחרי יותר מ-40 שנה שלא קם בנק בישראל תיווצר תחרות, והיא טובה לצרכן. בנקאות פתוחה היא אחת המהפכות החשובות בעולם. אפשר לעבור מבנק לבנק וגם לדעת את הנתונים שלך, זה לא היה קודם. כלומר: הפינטק פותח את השוק לתחרות, ומוציא את המונופוליזציה מכל השחקנים הוותיקים. בעולם זה קורה מהר, אצלנו לאט, אבל קורה. רק בשבוע שעבר קיבלו ארבע חברות פינטק חדשות אישור לתת שירותים פיננסיים. אני רוצה שמבחינה זו יתקיים פה מה שמתקיים בחו"ל".
איך אתה רואה את עתיד הפינטק בישראל?
"לדעתי, עתיד התחום מובטח, השאלה היא רק קצב הצמיחה שלו. המשבר העולמי ושיעורי עליית הריבית בעולם השפיעו כבר ב-2022, וכשמסתכלים על השקעות החוץ בפינטק בישראל ב-2022 בהשוואה ל-2021 רואים ירידה. יש הרבה פחות השקעות בישראל. לא אתפלא אם נראה כך גם השנה. כל מי שתכנן הנפקה או מי שנמצא בחברות סטרטאפ קטנות, מחפש אנג'לים (בעלי הון עצמי, שמשקיעים כסף בסטארטאפים בתחילת הדרך תמורת אחוז מסוים מהבעלות על החברה, י.ו) ומשקיעים, זה הולך להיות הרבה יותר קשה. אנחנו בתוך משבר כלכלי בינלאומי ובתוך משבר בישראל. מבחינה זו המצב בארץ לא שונה מהמצב בעולם. אם התעשייה תיפגע - כולם, בכל מקום, יפגעו. דווקא בתחום הפיטנטק יש יותר תקווה. מבחינת הצרכים וצורכי הפינטק בעולם, אין מה לחשוש. זה לא תחום פוליטי. עובדה, הבנקים נערכים לקראת המהפכה בתחום, שנמצאת בפתח. אני אופטימי לגבי ההמשך, למעט הקצב, שיכול לקחת קצת יותר זמן משחשבנו".
