בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש נכה צה"ל בטענה שביטוח לאומי התעלם בשיטתיות מפניות של משרד הביטחון ובכך הביא לעיכוב משמעותי בתשלום הכספים המגיעים לו עקב פציעתו בפיגוע לפני 21 שנה כשהיה חייל. השופט רון גולדשטיין קבע שהתנהלותו של ביטוח לאומי מצדיקה פיצוי של כ-45 אלך שקל עבור עוגמת הנפש.
באוגוסט 2002 נפצע התובע (כיום בן 40) בפיגוע התאבדות וכחודש לאחר מכן שוחרר מצה"ל על רקע הפרעה פוסט-טראומטית. הוא החל לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי עקב השתלת כבד שאינה קשורה לאירוע האיבה. בשלב מסוים הוא החל למצות את זכויותיו במשרד הביטחון כחייל צה"ל שנפצע בפיגוע, ובשלהי 2016 הכיר לבסוף קצין התגמולים בנכותו.
אלא שמשרד הביטחון לא מיהר לשלם. לפני כן הוא ביקש לקבל מביטוח לאומי מסמכים המאשרים שהתובע לא מקבל כבר כספים מהמוסד בגין אותו אירוע. ואולם, לדברי התובע פניות חוזרות ונשנות לביטוח לאומי עלו בתוהו ונתקלו ב"חומה בירוקרטית אטומה". לטענתו, רק כעבור שנתיים וחצי התקבלו המסמכים המיוחלים, באופן שגרם לעיכוב משמעותי בקבלת תגמולי הנכות ממשרד הביטחון. הוא דרש פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל ההתנהלות המתוארת, החורגת מזו של רשות מנהלית סבירה.
השופט גולדשטיין סקר את פניותיו השונות של קצין התגמולים לביטוח לאומי לאורך השנים ומצא שהאחרון גילה "התרשלות רבתי" בטיפול בעניין. כך, לפנייה הראשונה הגיב הביטוח הלאומי בשליחת אישור נכות כללית בלבד, מבלי להידרש לסוגייה שלשלמה התבקשה התייחסותו – אם התובע מקבל כבר קצבה עבור אותו מאורע.
גם הפנייה השנייה זכתה למענה לקוני שלפיו התיק נמצא בוועדת ערר ו"עדיין בטיפול", מבלי שנעשתה פנייה לקצין התגמולים בסוף אותו "טיפול". פנייה נוספת נענתה בכך שהיא "נשלחה בפקס" לטיפולה של עובדת, מבלי שניתן לה מענה ממשי.
חרף עצת עורך דינו דאז, התובע בחר לא ללכת בעצמו לסניף ביטוח לאומי על מנת לאסוף את המסמכים הרלוונטיים ולהעבירם למשרד הביטחון. השופט קבע שאין לזקוף זאת לחובתו: "אין לגלגל אל התובע את האחריות המשפטית להעברת מסמכים בין קצין התגמולים לביטוח לאומי מקום בו שני הגופים הללו אינם מצליחים לתקשר ביניהם באופן תקין".
בפסק הדין צוין שרק בחלוף כשנתיים וחצי של סחבת וטרטור, ובאמצעות הפעלת קשרים אישיים דרך רופאה שהכירה אחת העובדות, העביר הביטוח הלאומי את המסמכים המיוחלים. פחות משבוע לאחר מכן אושרה קצבתו של התובע במשרד הביטחון.
לדברי השופט מדובר בתמונה עגומה ביותר המצדיקה לפסוק לתובע פיצוי על עוגמת הנפש שהייתה מנת חלקו, הגם שלא נלווה אליה נזק כספי. לאור זאת הוא קבע שביטוח לאומי ישלם לתובע פיצוי בסך 30 אלף שקל וכן יישא בהוצאותיו ובשכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל נוספים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד רני רוזן זרחיה (סיוע משפטי)
• ב"כ הנתבע: עו"ד דנה קוסקאס כהן
• עו"ד רפאל תירם עוסק בצבא ומשרד הבטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
