לראשונה מתחילת השנה חלה ירידה קלה במדד מחירי הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס): על פי המדד, שהתפרסם היום (ו') יחד עם מדד המחירים לצרכן אך אינו חלק ממנו, בחודשים אוגוסט-ספטמבר ירדו מחירי הדירות (חדשות ויד שנייה) ב0.1% לעומת החודשיים שקדמו להם (יולי-אוגוסט). ירידות נצפו בשלושה מחוזות: ירושלים ומרכז (-0.7%) ותל אביב (0.1%). בשאר המחוזות נרשמה עלייה: צפון (1.2%), חיפה (0.9%) ודרום (0.4%).
בדיקה של מחירי הדירות החדשות בלבד מעלה כי הן עלו ב-0.1% בחודשים אוגוסט-ספטמבר לעומת החודשיים שקדמו להם. מכלל העסקאות של דירות חדשות, שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית עלה מ-21.5% בתקופה הקודמת (יולי-אוגוסט) ל-24.4% בתקופה הנוכחית. מבדיקה של הלמ"ס עולה גם כי מדד מחירי הדירות החדשות, בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית, עלה ב-0.2%.
מהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2024 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2023 עולה כי נרשם מיתון בהתייקרות הדירות, לאחר שמדד מחירי הדירות השנתי עלה ב-6.1%. לשם השוואה, במדד הקודם טיפס המדד השנתי ב-6.3%.
בפילוח לפי מחוזות נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות, כאשר המחוזות חיפה וצפון בולטים בעליות המחירים למרות מתקפות הטילים והרקטות הבלתי פוסקות: חיפה (10.8%), מרכז (7.2%), צפון (6.6%), דרום (6.3%), ירושלים (4.7%) ותל אביב (3.8%). מדד מחירי הדירות החדשות השנתי עלה ב-3%.
ירידה במחיר הממוצע של דירה ברבעון
חישוב רבעוני מעלה כי ברבעון השלישי של 2024 מחיר ממוצע כלל ארצי לדירה עמד על כ-2.243 מיליון שקל - ירידה של 3.7% לעומת מחיר ממוצע של דירה ברבעון הקודם 2.33 מיליון שקל. בהשוואה למחיר הממוצע ברבעון המקביל אשתקד, שעמד על כ-2.105 מיליון שקל, עלה המחיר הממוצע ב-6.6%.
המחוז שבו נרשם המחיר הממוצע הגבוה ביותר של דירה ברבעון השלישי השנה היה תל אביב עם סכום של כ-3.231 מיליון שקל. לעומת זאת, המחוז שבו נרשם המחיר הממוצע הנמוך ביותר לדירה היה מחוז צפון עם סכום ממוצע של 1.456 מיליון שקל.
עליות במחירים הממוצעים של דירות ברבעון השלישי השנה לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה נרשמו בכל המחוזות: חיפה (13.5%), צפון (7.5%), מרכז (7%), דרום (6.6%), תל אביב (4.2%) וירושלים (1.2%).
מבדיקת המחיר הממוצע של דירה ברבעון השלישי ב-18 הערים הגדולות בישראל עולה כי 5 הערים עם רמת המחירים הגבוהה ביותר הן תל אביב, שבה רמת המחירים גבוהה משמעותית משאר הערים עם סכום ממוצע של 4.135 מיליון שקל. אחריה הרצליה עם סכום ממוצע של 3.911 מיליון שקל; רמת גן עם סכום ממוצע של 3.139 מיליון שקל; כפר סבא עם סכום ממוצע של 3.066 מיליון שקל; וירושלים עם סכום ממוצע של 2.818 מיליון שקל לדירה. לעומת זאת, המחירים הנמוכים ביותר נרשמו בערים באר שבע (1.249 מיליון שקל); חיפה (1.687 מיליון שקל); ואשקלון (1.713 מיליון שקל).
השוואת המחירים הממוצעים ברבעון השלישי 2024 לעומת הרבעון המקביל אשתקד מראה כי עליות בולטות של 10% ומעלה במחיר הממוצע נרשמו בערים ראשון לציון (19.3%), חיפה (14.4%) ופתח תקווה (11%). ירידה במחיר הממוצע נרשמה רק בעיר בית שמש (1.1%). בשאר הערים נרשמו שינויים מתונים במחיר הממוצע.
הקבלנים: "התמתנות רגעית"
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, התייחס לנתוני מדד מחירי הדיור ולכך שבחודשיים האחרונים חלה ירידה של 0.1% במחירים ואמר ל-ynet: ירידה או עלייה של 0.1% לא מהווה נתון משמעותי. עם ההתמתנות בהתייקרות השנתית היא רגעית. צריך לראות לאורך זמן ירידות במדד ורק אז נדע אם המחירים באמת יורדים. כל עוד הממשלה לא תגיב למשבר הדיור, נראה המשך דשדוש בהתחלות הבנייה, בטח כשאין פועלים, וכתוצאה מכך המשך עליות מחירים.
סרוגו הוסיף: "חודשים אנחנו מזהירים על כך שהירידה בהיצע הדירות ובביקוש מובילה לעליות מחירים. המצב גרוע עוד יותר בתחום הדיור להשכרה, שבו הרחקת המשקיעים, הריבית הגבוהה וחוסר כדאיות כלכלית להשקעה בדיור להשכרה מצד החברות הגדולות והיזמים המוסדיים והפיננסיים גורמים לדמי השכירות לעלות באופן קבוע ובכך לתדלק את האינפלציה ולמנוע את ירידת הריבית".
לדבריו, "זה מה שקורה כשאין לממשלה תוכנית דיור מגובשת ומתואמת, המציבה יעדים כמותיים לגידול בהתחלות הבנייה, ואין בתקציב ובחוק ההסדרים המיועד השקעה במנועי צמיחה וביצירת תנאים כלכליים שיתמרצו את ענף הבנייה והתשתיות להגדיל את היקפי הבנייה ולצמוח, ובכך גם להגדיל את ההכנסות לקופת המדינה המתלדלת".
סרוגו ציין כי "יש צורך מיידי בתוכנית דחופה, שתחזיר את המשקיעים לשוק בהפחתת מס הרכישה, ותביא עשרות אלפי עובדים זרים ממגוון מדינות בתוך חודשיים על ידי הפחתת רגולציה וחסמים. יש לתמרץ את חברות הביצוע והתשתית האמורות לשקם את הצפון והדרום ההרוסים, במקום מהלך של יבוא חברות זרות שימוטט חברות ישראליות; ולקדם תוכנית שתעודד התחדשות עירונית בפריפריה עם תמריצים ממשיים ואפקטיביים לקבלנים וליזמים שיפעלו באזורים אלה בצפון ובדרום. האם הממשלה מסוגלת להתגבר על הקבעון וחוסר המעש בענף הבנייה והתשתית? מסופקני, לכן נמשיך ככל הנראה לראות את עליות המחירים גם בחודשים הקרובים".
דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, התייחס גם הוא למדד מחירי הדיור ואמר כי "מדד מחירי הדיור אמנם התמתן מעט ב-0.1%, אך מדובר בעלייה של 6.1% בשיעור שנתי, נתון שממשיך את המגמה מתחילת השנה של עליית מחירים בשוק הדיור, אשר גם קצב העסקאות בו די גבוה ביחס לעובדה שהתותחים רועמים. להערכתנו, גם ברמת הריבית הנוכחית, המגמה בשוק הנדל"ן למגורים תמשיך להיות מאופיינת בביקושים גבוהים, היצע קטן ומחירים בקו עלייה".
עלייה במכירות לצד דשדוש
אתמול פרסמה הלמ"ס סקירתה החודשית לגבי היקף מכירת דירות בחודש ספטמבר, לפיה בחודש זה נמכרו 7,900 דירות – נתון המהווה עלייה של 45.6% בהשוואה לספטמבר 2023. בניכוי עונתיות מדובר בעלייה מתונה יותר של 25%. בהשוואה לחודש הקודם (אוגוסט 2024) נרשמה עלייה של 6%, אולם בניכוי עונתיות נרשמה מגמה הפוכה – דווקא ירידה של 2.3%.
נזכיר כי יום קודם לכן פרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר נתונים דומים, שהצביעו על עליות בהיקפי מכירת הדירות בספטמבר, אם קצב המכירות הממוצע דשדש. גם לפי הלמ"ס, בחינת נתוני המגמה של סך הדירות שנמכרו מראה כי מספטמבר 2021 עד יוני 2023 נרשמה ירידה בקצב של 3.4% בממוצע בסך הדירות שנמכרו. לעומת זאת, מיולי 2023 עד יוני 2024 נרשמה עלייה בקצב של 3% בממוצע בסך הדירות שנמכרו. אולם נתוני הרבעון האחרון (יולי-ספטמבר) מצביעים על ירידה חודשית ממוצעת של 1.1%.
מבחינת המגמה של מספר הדירות החדשות שנמכרו עולה כי מספטמבר 2021 עד יוני 2023 נצפתה ירידה ממוצעת של 3.4% בהיקף העסקאות, ואילו מיולי 2023 עד יוני 2024 נצפתה עלייה של 4% בממוצע לחודש. אלא שברבעון האחרון נרשמה ירידה ממוצעת של 1.3% לחודש.
לגבי דירות יד שנייה, מספטמבר 2021 עד אוגוסט 2023 חלה ירידה בשיעור של 3.2%, ומספטמבר 2023 עד יולי 2024 – עלייה ממוצעת של 2.9% בחודש. בחודשיים האחרונים, אוגוסט-ספטמבר, נצפתה ירידה מינורית של 0.3% בחודש ובלמ"ס אומרים שלא ניתן בשלב זה לקבוע את המגמה.
