שרת ההתיישבות אורית סטרוק תוקפת את מנכ"ל רמ"י ינקי קוינט במכתב ששלחה לראש הממשלה נתניהו, בו היא מאשימה כי קוינט הפך את החלטות הממשלה בעניין ההנחות במחירי הקרקעות ביישובים הכפריים בגליל ובנגב "לאות מתה". היא טוענת כי קוינט פועל באופן שרירותי, "בניגוד לעמדת הממשלה", ואומרת כי הוא פועל גם נגד עמדתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף עצמו.
סטרוק דורשת מנתניהו להתערב ולוודא כי ההחלטות האסטרטגיות שהוביל בלחץ המועצות האזוריות להוזלת מחירי הקרקעות בגליל ובנגב לא יהיו חסרות משמעות. בין השאר טוענת סטרוק כי מנכ"ל רמ"י לא מאפשר להוציא לפועל את המתווה הממשלתי שעליו החליטה הממשלה ורשות מקרקעי ישראל בחודש יוני האחרון ולפיו מאות משפחות של זוגות צעירים יוכלו לקבל הנחות משמעותיות על קרקעות באזורי עדיפות לאומית. בנוסף, הוגדלו ההנחות למשרתי מילואים, והתנאים רוככו כך שגם מילואימניקים ששירתו במלחמה יוכלו לזכות בהנחה.
אך מכל אלו, טוענת סטרוק, דבר לא קרה בפועל. היא כותבת לנתניהו כי "מנכ"ל רמ"י החליט על דעת עצמו שהוא מונע לחלוטין שיווק קרקעות בהתיישבות הכפרית, ובכך הוא לא רק מסכל את רפורמת מחירי הקרקע אותה קידמנו בהובלתך, אלא גם מונע התפתחות כלשהי של הישובים, אפילו במחירים הגבוהים. כל זאת לאחר שהנושא הוגדר כנושא אסטרטגי בהובלת ראש הממשלה".
מדובר בחיכוכים שנמשכים תקופה ארוכה בין רמ"י למועצות האזוריות, מכיוון שברמ"י טוענים לאורך השנים כי משאב הקרקע מוגבל והמחיר שלו צריך להיקבע לפי הביקושים ולפי השווי האמיתי שלו, ומוכנים לאפשר הוזלות רק בתנאי שהיישובים יפתחו כמות גדולה ומשמעותית של שיווקים. ברמ"י משוכנעים שהמועצות לא באמת רוצות לקלוט תושבים חדשים אלא לתעדף קרקעות לבנים ממשיכים מתוך היישובים - מה שיצר מצב של חוסר אמון מוחלט בין רמ"י למועצות האזוריות.
הטענות של סטרוק מושמעות גם על רקע חוק ועדות הקבלה שעבר לפני למעלה בשנה בכנסת ונועד לאפשר את התפתחות היישובים עד 700 משפחות באמצעות מערך ועדות הקבלה ולא לתחום אותה ל-400 משפחות. סטרוק טוענת כי קוינט מסכל את יישום החוק - שעתירה נגדו הוגשה לבג"ץ על ידי שורה של ארגונים חברתיים. בין השאר הרחיב החוק את האפשרות להקים ועדות קבלה גם ביישובים המוגדרים כיישובי קו עימות, גם אם אינם ממוקמים בגליל, בגולן או בנגב. מגישי העתירה דרשו את ביטול החוק המסדיר את ועדות הקבלה כליל, או לכל הפחות למנוע את הרחבת תחולתו, ובית המשפט העליון דרש מהמדינה להשיב בתוך 90 יום מדוע החוק לא יבוטל והאם אכן הגשים את המטרות שלשמן נחקק.
על אף שבג"ץ לא הוציא צו מניעה נגד החוק, סטרוק טוענת כי קוינט ואנשיו ברשות מקרקעי ישראל עוצרים את שיווק הקרקעות בהמתנה להחלטת בג"ץ ובכך "למעשה, הוא גוזר במעשיו הקפאה על כלל ההתיישבות הכפרית באזורי עדיפות לאומית".
סטרוק מסבירה במכתבה כי "התפתחות ההתיישבות הזו נבלמת מזה שנים רבות, בשל סדרת חסמים רגולטוריים שהתפתחו לאורך שנים בהן ערך ההתיישבות הציונית לא הוגדר כערך מוביל".
החסם העיקרי, כפי שסוקר בהרחבה ב-ynet, הוא מחירי הקרקע הגבוהים שלא מאפשרים למשפחות צעירות שטרם התבססו כלכלית לרכוש קרקע ולגור ביישובים הכפריים. בסדרת כתבות שפורסמו ב-ynet תוארה לדוגמה תופעת הזדקנות היישובים הכפריים וכפועל יוצא סגירת עשרות גני ילדים וכיתות בבתי הספר היסודיים במועצה האזורית משגב. מחירי הקרקעות הגבוהים ביישובי משגב נקבעים על פי המדד הסוציו אקונומי בשל הקהילה המבוגרת והמבוססת שגרה בהם.
גורמים במשרד ההתיישבות מסבירים כי "משרד השיכון הוא לא הבעיה, כי מבינים שם את גודל האירוע, אלא כי קוינט ופקידי רשות מקרקעי ישראל שממסמסים את חוק ועדות הקבלה שמאפשר ליישובים להתרחב. 11 חודשים בתוך המלחמה בגליל ובעוטף עזה משפחות צעירות רוצות לגור ביישובים, אך רמ"י עוצרים אותם ומונעים התפתחות האיזור".
לדבריהם, הדרישה מראש הממשלה נתניהו היא "לדפוק על השולחן" כפי שעשה כשהגיע במיוחד לישיבת מועצת מקרקעי ישראל וביקש לוודא כי החלטות הממשלה מבוצעות. במשרד ההתיישבות טוענים כי ברמ"י לא מכירים בחוק ועדות הקבלה, לא מאפשרים לרוכשים לחתום על חוזי חכירה ופועלים להעלאת מחירי הקרקעות בדרישות שמאות חדשות כדי להביא בפועל לביטול מאמצי הממשלה להוזלת המחירים לחיילים משוחררים ומילואימניקים. לדברי גורם בכיר במשרד "נתניהו התחייב כי לא ייתן לפקידות ברמ"י לנהל את עתיד ההתיישבות בנגב ובגליל, אבל שם רואים בקרקעות כאוצר נדל"ן ולא ערך התיישבותי ובטחוני. אנחנו מצפים כי נתניהו יפעל ויוודא שהבטחותיו מקוימות".
רמ"י: אושרות מאות רבות של הנחות למילואימניקים
מרמ"י נמסר בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל ועובדיה פועלים לילות כימים כדי לאפשר את הצמיחה וההתפתחות בנגב ובגליל. מועצת מקרקעי ישראל קיבלה בשנה האחרונה החלטות מיטיבות הקובעות הנחות מפליגות, תוך מתן העדפה מוצדקת מאין כמותה למשרתי כוחות המילואים ולמחוסרי דיור, כל זאת לצד קביעת הוראות שמטרתן יידוע הציבור והגדלת מלאי המגרשים המוקצים מתוך מטרה להגדיל ולהגביר את היקף האוכלוסייה המתיישבת באזורי הפריפריה.
"בהתאם לכך, והחל מיום כניסת ההחלטה לתוקף, אושרו ברשות מקרקעי ישראל מעל 1,000 עסקות בפטור ממכרז בהן ניתנו הנחות איזורי עדיפות, מתוכן מאות רבות כללו הנחות למשרתי מילואים.
"בעקבות תיקון 12 לפקודת האגודות השיתופיות תוקן קובץ ההחלטות כך שיותאם להוראות הפקודה וכן אושרה החלטת הנהלת רמ״י אשר קבעה את אופן יישום הוראות החוק והחלטת המועצה המתוקנת בהתייחס ליידוע הציבור ואופן הקצאת המגרשים. החלטה זו הוקפאה בהנחיית משרד המשפטים עד לסיום ליבון טענות משפטיות שעלו מצד גורמים שונים.
"מיד כשתתקבל הנחיית משרד המשפטים ניתן יהיה לקדם את אותן עסקות שכעת יש מניעה מלקדמן נוכח ההנחיה, אך נציין כי עסקות אחרות במרחב הכפרי אשר בהן לא מתעורר הקושי המשפטי מקודמות ומאושרות במרחבים השונים.
"הרשות דוחה בתוקף את הטענות המועלות כנגדה כמי שמנסים לסכל את עידוד ההתיישבות, ואין אלא להצר כי גורמים אינטרסנטים מייצרים נרטיב שאין רחוק ממנו מהמציאות.
"רמ"י תמשיך כפי שפעלה קודם למלחמה וביתר שאת לאחריה, לקידום מהיר של תכנון, פיתוח וחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל, הן במרחב הכפרי והן במרחב העירוני".
פורסם לראשונה: 21:14, 05.09.24
