בעקבות הקיפאון בנדל"ן – צניחה של כ-55% בהיקף הפעילות של תעשיות הבנייה בינואר השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מדוח חדש של איגוד מוצרי הצריכה והבנייה בהתאחדות התעשיינים, שהגיע לידי "ממון" ו-ynet. מדובר בירידה משמעותית בהיקף הפעילות של חברות תעשיות הבנייה בישראל, המייצרות מוצרים הנלווים לבנייה כגון מלט, דבקים לבנייה, בטון ועוד, בצל המחסור החמור בפועלי בניין בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שהובילה לסגירה של כשליש מאתרי הבנייה בארץ.
כיום חסרים בענף הבנייה והתשתיות כ-90 אלף פועלי בניין, בעקבות סגירת השערים בפני פועלי בניין פלסטינים. 70 פועלי הבניין הזרים הראשונים הגיעו לישראל בשבוע שעבר, במסגרת החלטת ממשלה להגדיל את מכסת העובדים הזרים לענף הבניין שיגיעו לארץ במסגרת הסכמים פרטיים ולא הסכמים בילטרליים – אבל מדובר בטיפה בים ביחס למחסור בעובדים, ובינתיים יש עיכובים בהבאת פועלים נוספים.
הסקר עליו מתבסס הדוח בוצע בקרב למעלה מ-200 מפעלי תעשייה, יצרני חומרי ומוצרי בנייה החברים בהתאחדות התעשיינים. מפעלים אלה מייצרים ומספקים מוצרים לאורך כל שרשרת משק הבנייה, החל ממחצבות החצץ והחול, דרך יצרני בטון, אספלט, מוצרי בטון, מלט, אבקות יבשות, חומרי איטום ובידוד, דבקים לבנייה, צבעים, מוצרי גמר, מוצרי מתכת ופלדה, אלומיניום, מעליות, לוחות חשמל, מזגנים, דודי שמש וכלה ביצרני מטבחים, דלתות, חלונות ועוד.
על פי הדוח של התאחדות התעשיינים, שיוצג היום (ג') בכנס החירום של ענף הבנייה והתשתיות שייערך בתל אביב, כ-8% מהתעשיינים דיווחו על ירידה בשיעור של יותר מ-75% במכירות בינואר 2024 לעומת ינואר 2023; כ-70% ציינו כי בחודש שעבר חלה ירידה בשיעור של עד 50% במכירות מוצרים נלווים לבנייה; כ-15% דיווחו על צניחה של עד 75% וכ-7% על ירידה של עד 25% במכירות.
היקף הפעילות של ענף תעשיית הבנייה נאמד בכ-25 מיליארד שקל בשנה, בממוצע כשני מיליארד שקל בחודש, ובענפים אלה מועסקים עשרות אלפי עובדים במישרין ובעקיפין. גורמים בענף מספרים שהמצב בשטח עגום. לדברי אלי כהן, מנכ"ל מפעל תרמוקיר שמייצר טיח ודבקים לבנייה, "אנחנו מצויים לצערי במשבר ממושך. ענפים רבים במשק התאוששו מאז פרוץ המלחמה, אבל זה ממש לא המצב בתעשיית מוצרי הבנייה. הסיבה העיקרית לכך היא הקפאת העבודה באתרי הבנייה עקב מחסור חמור בכוח אדם ואי הגעתם של העובדים הזרים. ככל שמצב זה יימשך, יצרניות תשומות וחומרי בנייה עלולות להיקלע לקשיים ולא תוכלנה להתאושש כדי לתמוך בצורכי השיקום של המשק אחרי המלחמה".
המשמעות: פיטורים, תלות בטורקיה והתייקרות הדירות
לדברי נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, המשמעות בשטח של הצניחה במכירות באופן כה דרמטי היא "צמצום ואף סגירה מוחלטת של קווי ייצור ופיטורי עובדים במפעלים הישראלים". לדבריו, "ענף הבנייה הישראלי, ובעקבותיו גם תעשיות הבנייה, נמצאים במצב קשה מאוד מאז תחילת המלחמה. זאת הן בשל הפסקות הבנייה והקיפאון בענף הנדל"ן והן בשל המחסור החמור בעובדים. התוצאה היא משבר של ממש וסגירה של קווי ייצור של חומרי גלם חיוניים לבנייה, כמו מלט ובטון, שאחר כך יהיה קשה מאוד לפתוח אותם שוב מחדש".
תומר מוסיף כי "תעשייה היא לא מכונית שמתניעים אותה ומכבים לפי צורך. אם תעשיינים מגיעים למצב שבו הם נאלצים לסגור קו ייצור, יש סיכוי גבוה שהוא כבר לא יחזור, ואז מדינת ישראל עלולה למצוא את עצמה ביום שאחרי המלחמה ללא תעשיית בנייה ישראלית עצמאית. המשמעות היא שנהיה תלויים לחלוטין בייבוא ממדינות לא ידידותיות בלשון המעטה, כמו טורקיה וסין, וגם שמחירי הנדל"ן יעלו – כי ללא תחרות עם התעשייה הישראלית, היבואנים של מוצרי הבנייה ירגישו חופשי להעלות מחירים".
לפיכך, קורא תומר ממשלה לעזור לתעשיות הבנייה הישראליות לצלוח תקופה זו, על ידי הגדלת הרכש הממשלתי מתוצרת ישראלית. "על הממשלה לתת תיעדוף ברור לתעשיית הבנייה הישראלית במכרזים ממשלתיים, וגם הקבלנים המקומיים צריכים לעשות כל מאמץ ולתעדף את התעשייה המקומית על פני יבוא", הוא אומר. "כך נגדיל את היקף הפעילות של תעשיית הבנייה הישראלית, נסייע לה לשרוד בתקופה קשה זו ונשמר את העצמאות היצרנית של מדינת ישראל בתחום הבנייה".