בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה התנגדות שהגיש תושב צור באהר במזרח העיר לצו הריסה לבית שבנה עבור בנו, בטענה שהמבנה כלל לא נמצא בתחום השיפוט של הדין הישראלי. השופט הזין את הקואורדינטות הקבועות בצו למערכת המיפוי של המדינה והעירייה ופסק שספק אם השטח סופח למדינה בצו מ-1967.
ביוני 2022 נחתם על ידי מנהל מחוז ירושלים ברשות לאכיפה במקרקעין צו הריסה בנוגע למבנה בשטח של 120 מ"ר שהיה עדיין בתהליך בנייה. התנגדות לביצוע הצו הוגשה כמה ימים לאחר מכן. טענתו העיקרית של האב הייתה שהצו ניתן בחוסר סמכות, שכן המבנה אינו מצוי בתחום השיפוט של ירושלים והדין הישראלי לא חל עליו. הוא הסתמך על תמונות מאתר Govmap - אתר המפות הרשמי של ישראל.
הוא העיד כי פנה למהנדס (בן דודו) שאמר לו שהמבנה רחוק מהגבול וכי בנה את הבית ללא היתר בנייה מכיוון שלא יכול היה לקבל היתר בנייה למבנה המצוי מחוץ לתחום המדינה. לדבריו, היעדר מפה מדויקת המתארת את הגבול הגיאוגרפי יצרה וממשיכה ליצור מחלוקות עובדתיות לגבי המיקום המדויק של הגבול ובנסיבות אלה יש לבטל את הצו.
היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה טענה מנגד שיש להסתמך על חוות דעתו של מנהל מרחב ירושלים של המרכז למיפוי ישראל, שלפיה המבנה נמצא בתחום השיפוט של מדינת ישראל ועיריית ירושלים. בנסיבות אלה לשיטתה ומאחר שלא ניתן היתר בנייה, צו ההריסה הוצא כדין.
עו"ד בעז עמירלירז גידוהשופט ערן טאוסיג הבהיר שבהיעדר מפה מדויקת של הגבול הגיאוגרפי, הדרך המקובלת, שנקט גם המפקח מטעם המשיבה בבואו להראות את הנתון הרלוונטי לרשות המוסמכת, היא עיון במערכת המיפוי של ירושלים (GIS). דרך זו אינה מדויקת, אך היא האפשרות שבה בחרה המשיבה ומשכך היא מנועה מלטעון נגדה.
לעניין השאלה העובדתית היכן עובר קו הגבול, השופט קבע שהמסמך שהוגש מטעם מנהל מרחב ירושלים של המרכז למיפוי לא יוכל לשמש לרעתו של האב, שעה שהמנהל לא הוזמן להיחקר בחקירה נגדית. בנסיבות אלה, הראיות המנהליות היחידות שהוצגו הם תצלומי אוויר אשר מהם עולה לטענת המשיבה כי שטח ביתו של המבקש נמצא בתוך שטח מדינת ישראל, גם אם סמוך לגבול.
השופט הוסיף שכפי שעולה מבדיקה באתר Govmap, כאשר מסמנים על השטח הרלוונטי את נקודות הציון הקרובות ביותר למבנה מושא הצו, עולה כי הוא מצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ומחוץ לגדרי סמכותה של הרשות. זאת ועוד, כאשר מזינים את הקואורדינטות הקבועות בצו למערכת המיפוי של עיריית ירושלים ניתן לראות בבירור כי הבית מצוי כולו מחוץ לתחום שטח השיפוט והסמכויות.
נקבע שהמפקח הציג לרשות המוסמכת מצג שאינו נכון, ואשר על בסיסו ניתן הצו. השופט סיכם שלכל הפחות קיים ספק אם המבנה נמצא בתחום שטח השיפוט של מדינת ישראל ולכן המשיבה אינה יכולה להורות על הריסתו.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד ג'יאת נאסר
• ב"כ המשיבה: עו"ד אמיר ברק
• עו"ד בעז עמיר עוסק בדיני תכנון ובנייה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
