בעוד שהאיחוד האירופי מנסה להחליש את הכלכלה הרוסית באמצעות סנקציות שונות, מדינות האיחוד ממשיכות להתבסס על הגז הטבעי שברשות מדינתו של פוטין - שרק מתייקר. למעשה, בשלושת השבועות האחרונים שילש הסכום שהאיחוד האירופי משלם עבור גז רוסי ביממה, מכ-200 אירו למעל 600 אירו. כך דווח הבוקר (יום ה') בבלומברג.
בכך, הגז הטבעי ממשיך להיות מקור הכנסה יציב ומניב עבור רוסיה, שנפגעה קשות מההגבלות הכלכליות שמדינות המערב הטילו עליה עד כה, אך יכולה לנשום לרווחה בינתיים בכל הקשור לגז שהיא מייצרת - משום שלפי שעה לא נראה כי הגבלות עליו נמצאות על הפרק מבחינת האיחוד האירופי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אירופה מייבאת כ-40% מהגז שלה מרוסיה, והחשש שכמות הגז הזו תקוצץ על-ידי סנקציות מערביות או על-ידי רוסיה עצמה, אם תחליט לנקום באירופים, כבר גרם לעלייה דרמטית במחירים, כאמור. מדינות שונות באירופה תלויות במידה שונה בגז הרוסי - יש מדינות הקונות ממוסקבה רק כמויות גז קטנות יחסית, אם בכלל, ומנגד יש מדינות שכל ייבוא הגז שלהן נסמך על רוסיה - ולכן תתקשה היבשת לגבש עמדה אחידה בעניין.
השבוע הכריז נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על חרם אמריקני נגד תעשיית האנרגיה של רוסיה, במסגרתו ייאסר על חברות בארה"ב לייבא ממנה נפט, גז או פחם. ביידן הודיע על המהלך למרות שמדינות באיחוד האירופי - יבשת שתלויה בגז הטבעי של רוסיה, כאמור - בוחרות שלא להצטרף לחרם. בנאומו בבית הלבן אמר הערב הנשיא האמריקני שההחלטה התקבלה בתום התייעצויות עם בעלות הברית של ארה"ב. "אנחנו מבינים שהרבה מהן לא יכולות להצטרף אלינו", ציין ביידן בנאומו.
ביידן אמר שהוא מעוניין לפגוע בנדבך המרכזי של הכלכלה הרוסית - תעשיית האנרגיה. הוא הדגיש שהוא לא מעוניין שרכישת הנפט והגז "תסבסד" את המלחמה הרוסית באוקראינה. לדבריו, האיסור האמריקני הוא "מכה קשה למכונת המלחמה של פוטין". ביידן הדגיש שהוא מודע לכך שהחרם על ייבוא הנפט והגז מרוסיה יגבה מחיר כלכלי מהאמריקנים, אך ציין שמחוקקים - דמוקרטים ורפובליקנים כאחד - שלמים עם ההחלטה.
דבריו של ג'ו ביידן על מלחמת רוסיה-אוקראינה
(צילום: רויטרס)
בין המדינות שהביעו התנגדות לחרם על הגז הרוסי נמנות הונגריה וגרמניה, אך במקביל נראה שבאיחוד האירופי פועלים כעת ביתר שאת "להיגמל" מהתלות בגז הזה – גם אם לא באופן מיידי. לפי טיוטת תוכנית פעולה שהגיעה לידי רויטרס, ושעליה צפויים מנהיגי מדינות האיחוד להצביע בפסגה שתיערך ביניהם ביום חמישי ושישי, האיחוד מתכוון להפחית בהדרגתיות את התלות בגז הרוסי, בין היתר באמצעות הגדלת כמות הגז שהוא מייבא באמצעות מכולות בים (שמשנעות אותו בצורה נוזלית ומרוכזת), האצת מקורות אנרגיה ירוקה, וכן שיפור ושדרוג הקשר בין רשתות החשמל של מדינות אירופה, באופן שניצולו יהיה יעיל יותר. לסוגיה התייחס השבוע מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שאמר כי המשבר הנוכחי מציג בפני אירופה הזדמנות – שהיא לדבריו גם הכרח – להפסקת התלות של היבשת במגזר האנרגיה הרוסי.
זמן קצר לפני הדיווח השבוע על החלטתו של ביידן להטיל את החרם על הנפט והגז הרוסיים, הקריאות לפגיעה בענף הזה הובילו גם את ענקית הנפט "של" להודיע כי היא מפסיקה לקנות נפט גולמי מרוסיה ומשעה כל מעורבות שלה בתעשיית האנרגיה הרוסית. החברה התנצלה על כך שבשבוע שעבר החליטה, למרות הפלישה, לקנות נפט גולמי נוסף מרוסיה במחיר מוזל, ואמרה כי הצעד הזה היה שגוי. החברה מצטרפת בכך לחברות נפט נוספת שכבר הודיעו על ניתוק הקשר עם רוסיה, בהן הענקית הבריטית BP.
בתוך כך, הבנק העולמי הזהיר הלילה כי עליית מחירי האנרגיה והמזון כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה עלולה להחריף את החששות ממחסור במזון במזרח התיכון ובאפריקה, ועלולה לעורר תסיסה חברתית. הכלכלנית הראשית של הבנק העולמי, כרמן ריינהרט אמרה כי "יהיו השלכות משמעותיות למזרח התיכון, לאפריקה - ובפרט צפון אפריקה ומדינות אפריקה שמדרום לסהרה - אשר כבר חוות חוסר ביטחון תזונתי".
בריאיון לרויטרס הוסיפה ריינהרט כי "אני לא רוצה להיות מלודרמטית, אבל חוסר ביטחון תזונתי והתפרעויות היו חלק מהסיפור מאחורי האביב הערבי". לדבריה גדל מספר ההפיכות והניסיונות להפיכות בשנתיים אחרונות. זינוקים פתאומיים במחירי המזון עלולים להוביל לתסיסה חברתית, כפי שקרה ב2008-2007 ושוב ב-2011, כאשר עליות מחירי המזון העולמיות היו קשורות להתפרעויות בלמעלה מ-40 מדינות. גרמניה תארח כנס שיתקיים בווידאו בהשתתפות שרי החקלאות של שבע הכלכלות הגדולות (ה-G7) כדי לדון בהשפעות הפלישה על רקע החששות מיציבות שוק המזון.
