כל מי שראה פרק מהסדרה האייקונית "גוסיפ גירל" יודע שפעמים רבות שמועה יכולה להיות דבר מסוכן. החל מפגיעה אישית באדם שהואשם הלא עוול בכפו, עד לחרדה כללית ומיותרת וכלה במלחמה של ממש. זאת במיוחד בעידן המודרני, בו שמועות לעיתים מופצות במהירות שיא ולכמות אדירה של אנשים באמצעות הרשתות החברתיות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לשמועות יש תפקיד משמעותי גם בכל הנוגע למסחר בשוק ההון. הן עלולות להקפיץ שווי של מניה ללא כל בסיס, מה שפעמים רבות מוביל גם לנפילה חדה באותה המהירות ולהפסדים קשים לכל מי שלא הספיק "לצאת" בזמן. אולם, כמו במלחמה - שם הפצת השמועה זכתה לכינוי המחמיא "לוחמה פסיכולוגית", עד אשר האמת יוצאת לאור (אם בכלל) - יש גם לא מעט אנשים שיכולים גם להרוויח מאותה שמועה.
רק השבוע למשל, ראינו את ההשפעה של אותן "שמועות", לכאורה, על השוק. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה על כך שענקית הרכבים החשמליים טסלה עתידה לספק לחברת השכרת הרכב הרץ (Hertz) 100 אלף מכוניות חשמליות עד סוף שנת 2022. כתוצאה מכך, מניית טסלה, בראשה עומד המיליארדר השנוי במחלוקת אילון מאסק, זינקה בתוך ימים אחדים בשיעור של למעלה מ-30%.
לאותו דיווח בסוכנות הידיעות המכובדת הייתה השפעה ישירה על השוק במונחים של מיליארדי דולרים. המניה של החברה הגיעה לשיא של כל הזמנים והובילה את טסלה לראשונה לשווי של למעלה מטריליון דולר. ההון האישי של מאסק זינק גם הוא בעקבות העליות, מה שהקפיץ אותו למקום הראשון ברשימת האנשים העשירים ביותר בעולם בפער של כ-100 מיליארד דולר מהמקום השני איתו התחרה כמעט ראש-בראש עד כה, ג'ף בזוס.
שבוע ימים לקח למאסק לצייץ בחשבון הטוויטר שלו, שם הוא מפרסם את מרבית הגיגיו לעשרות מיליוני עוקבים, הבהרה כי "טרם נחתמה העסקה עם הרץ". המניה הגיבה כמובן בהתאם וירדה בשיעור יחסית נמוך של כ-3% - אך עדיין נסחרה בכמעט 30% למעלה ממה שנסחרה טרם ההודעה על העסקה. מאז היא כמובן הספיקה גם לעלות בחזרה.
למעשה, גם לאחר שהוועדה לניירות ערך האמריקנית הודיעה לפני מספר חודשים כי ציוציו של מאסק מפרים הסכם פשרה עליו חתמה טסלה, מאסק שב וצייץ היום (שבת) ציוץ נוסף שעשוי להשפיע על שווי מניית החברה, בו הוא שאל את עוקביו האם כדאי לו למכור 10% מאחזקותיו בחברה והבטיח כי יפעל לפי תוצאות הסקר שפרסם. "אני לא מקבל משכורת או בונוסים משום מקום, לכן הדרך היחידה שלי לשלם מיסים היא אם אני מוכר באופן אישי מניות", כתב מאסק.
ממש לא מקרה ייחודי למאסק
אולם, עם כמה שהרשת אוהבת להאשים את מאסק ב"הרצת מניות", במיוחד בכל הקשור למטבעות וירטואליים ואהבתו הידועה למטבע דוג'קוין, זו ממש לא הפעם הראשונה שזה קורה ולא מקרה ייחודי למאסק.
רק לפני שבועיים למשל, פינטרסט (Pinterest), הרשת החברתית המוכרת דמוית לוח מודעות, זינקה בכ-12% לשווי של כ-40 מיליארד דולר. זאת, ברקע דיווחים על מגעים מצד ענקית המסחר המקוון פייפאל (PayPal) לרכישת הרשת בעבור כ-45 מיליארד דולר - מה שזכה במהרה לתיאור "עסקת הטכנולוגיה הגדולה ביותר של השנה".
אולם, כמה ימים לאחר מכן הודיעה פייפאל כי היא "לא מתכננת לרכוש את פינטרסט בשלב זה", מה שהוביל באופן כמעט מיידי לירידה של כ-13% בשווי של מניית פינטרסט, עד לשיא שלילי של למעלה מ-12 חודשים. כיום, אחרי הנפילה, פינטרסט שווה "רק" 28.62 מיליארד דולר. פייפאל, מנגד, אשר ירדה עם הדיווחים על הרכישה האפשרית בכ-10%, עלתה אז בחזרה בכ-3% ומאז שוב ירדה. ובכל זאת, מתחילת האירועים איבדה פייפאל כ-54 מיליארד דולר משוויה.
על אף שפעמים רבות קשה לדעת מתי שמועה נכונה ומתי היא לא, ההשלכות של אותו מידע ספק לא סופי ספק לא אמיתי, הן לעיתים ממשיות מאוד. כך למשל, בניו יורק טיימס נטען כי הסיבה לביטול העסקה בין פייפאל לפינטרסט הייתה שמועצת המנהלים של פייפאל ראתה את הירידות החדות בשווי המניה ולקחה צעד אחורה. משמע - העסקה אכן הייתה אמורה להתקיים ובוטלה טרם נחתמה.
במקרה של טסלה והרץ לעומת זאת, עדיין לא ברור אם אכן יש סיכום כלשהו בין החברות והאם ההסכם שלא נחתם הוא עניין טכני בלבד, או לא. אולם, אין דרך להתעלם משיעור הזינוק האדיר במניה ובשל כך בהון האנושי של מאסק, אשר "נזכר" כאמור יחסית מאוחר לסייג את ההודעה שכבר התפרסמה בכל העולם ואף צייץ עם הזינוק על חציית שווי הטריליון דולר של חברתו.
"אולי לא הדבר הכי יפה בעולם, אבל לאו דווקא לא חוקי"
לדברי מיכאל כחולי, מנהל דסק ניירות ערך זרים במיטב דש ברוקראז', ההודעה של מאסק היא ככל הנראה עוד דרך שלו לנהל את המשא ומתן עם הרץ על דפי התקשורת - פרקטיקה מוכרת שלו, בה הוא גם מצטיין. "גם בהודעה הוא כתב למעשה שהם לא ימכרו להרץ בפחות ממה שהם מוכרים ללקוחות", מסביר כחולי.
פייפאל לעומת זאת, היא מקרה יותר בעייתי בראייתו. "פייפאל ניסו להפריח איזשהו בלון ניסוי לאוויר. כנראה שהם באמת חשבו לקנות את החברה, אולי אפילו ניסו להתחיל משא ומתן דרך התקשורת, אבל אז ראו שהשוק לא אוהב את זה וירדו מזה".
לדבריו, על אף שמוסריות הפעולה עלולה להיות שנויה במחלוקת, מדובר בפרקטיקה מוכרת בשוק. "גם פייסבוק עם רכישת אינסטגרם הוציאה בהתחלה הודעה ורק אחר כך זה קרה. זה אולי לא הדבר הכי יפה בעולם, אבל זה לאו דווקא לא חוקי. זה תחום אפור. זה לא רק בשוק ההון אגב, יש כל מיני ישיבות ממשלה שיוצאות מהן כל מיני הדלפות וכד'".
כחולי מסביר עוד כי למרות שהתופעה קיבלה דחיפה עם העלייה של הפורומים ברשת החברתית רדיט (ראו ערך: סאגת גיימסטופ), עדיין לא מדובר בתופעה רחבת היקף ברמת כלל השוק. "מרבית המניות לא נופלות או מזנקות בשיעורים כאלה. יש כאלה ששומעים עליהן יותר בתקשורת והרבה פעמים זה מגיע מכיוון של משקיעים בכלל ולא מהחברה עצמה.
5 צפייה בגלריה
"הרבה פעמים קרנות גידור מריצות את השמועות". סניף של חנות המשחקים גיימסטופ
(צילום: Shutterstock)
"למשל, פעמים רבות קרנות גידור שעושות שורט על מניה מריצות כל מיני שמועות כדי להיטיב עם ההשקעה שלהן, מה שגם עלול לחזור לעיתים לרעתן. לפעמים זה גם מגיע מהחברה ונועד למטרה אחרת. השבוע למשל, ג'ון דיר (John Deere) הוציאה הודעה שהמשא ומתן שלה עם העובדים לא מתקדם וזה הפיל את המניה, אבל הם השתמשו בזה בתור לחץ על העובדים".
מיכאל כחולי, מנהל דסק ניירות ערך זרים במיטב דש ברוקראז'צילום: יח"ציתרה מכך, כחולי מדגיש, יש פעמים בהן השמועה מתבררת כנכונה. "לפני כמה שנים היו שמועות שבוויירקארד (wirecard), חברת פינטק גרמנית, הדו"חות מפוברקים והפעילות לא תקינה. זה התחיל מקרנות גידור שניסו לעשות שורט על המניה. החברה הצליחה להפריך את זה כמה שנים והמניה אפילו קפצה בעשרות ובמאות אחוזים, עד שבאמצע 2020 יצאה הודעה אמיתית של הרשויות שהדו"חות מפוברקים והשמועה למעשה התבררה כנכונה".
אז איך יודעים האם המידע אמין או לא? "לאנליסטים שמתעסקים בחברות בארץ יש יותר קשר עם ההנהלות ויותר דרכים לדעת מה קורה. כשמתעסקים עם חברות בחו"ל, לרוב מסתמכים על דו"חות או על הודעות רשמיות של החברות וכל דבר אחר לוקחים בעירבון מוגבל, אבל הרבה פעמים יוצא משהו לא רשמי והוא מתברר כנכון", אומר כחולי.
"מאז הרשתות החברתיות זה 'שמועות על סטרואידים'"
גיא לילינטל, מנהל תחום מניות חו"ל בבית ההשקעות אלטשולר שחם, מסביר גם הוא כי השמועות יכולות להגיע גם מבנקים גדולים ומבתי השקעות שמוציאים הערכות ודיווחים - לעיתים מבוססים יותר ולעיתים פחות - שנועדו לשרת את האינטרסים שלהם. יחד עם זאת, בניגוד לכחולי, הוא טוען כי "עם עליית הרשתות החברתיות, התחום הזה הפך להיות ל'שמועות על סטרואידים'. חלק מהעניין זה גם שיש הרבה אנשים והרבה כסף בשוק".
5 צפייה בגלריה
"משפיע גם על המדדים הגדולים בשוק". רדיט ופרום המניות וr/WallStreetBets
(צילום: רויטרס)
לילינטל מסביר עוד כי גם לגופים המוסדיים כבר קשה להתעלם מהתופעה. "יש לנו רשת ענפה של שיתופי פעולה עם גופי מסחר ועם בנקים גדולים שמעדכנים אותנו, אבל גם אני בתור משקיע מוסדי הורדתי רדיט כי זה עניין אותי והייתי חייב לדעת מה קורה שם. כשמדובר במניות קטנות כמו גיימסטופ זה פחות מעניין, אבל אם מניה גדולה עולה ב-12% אני צריך לדעת על מה ולמה כי זה גם משפיע על המדדים הגדולים בשוק כמו S&P 500.
"עבור המשקיע המוסדי הבא, אולי זה יהיה גם מקור מידע עיקרי ואולי התוכן שם יהיה גם קצת יותר מקצועי", טוען לילינטל, ומדגיש כי בזכות אמצעים טכנולוגיים מודרניים מרבית מידע נגיש באופן זמין ומיידי גם למשקיע הבודד ולא רק לגופים המוסדיים.
שמוליק קרפף, אנליסט ניירות ערך זרים בבנק לאומי, מציג תמונה קצת יותר אופטימית - אם תרצו - בנוגע לאופי של חלק מאותן שמועות. "בחברות גדולות, עם משמעת תאגידית נורמלית, אתה לא תראה דברים כאלה. החברה עצמה לא תוציא שמועות כאלה. בהרבה מקרים כשחברה בוחנת לרכוש חברה ועושה בדיקות נאותות (Due Diligence), אז מטבע הדברים חלק מהמידע זולג ומשפיע על שווי המניה ואז גם החברה יכולה להגיב, אבל חברות כאלה לא ידליפו באופן מכוון".
מתי שמועה הופכת ל"הרצת מניות"?
ואכן, אחת השאלות המעניינות ביותר בנושא זה היא שאלת החוקיות של פעולות כאלה. עו"ד ציפי גז, מנהלת מחלקת חקירות מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך, מסבירה כי לעבירה המכונה "הרצת מניות" יש שני פנים עיקריים: השפעה על השער והנעה.
"השפעה היא למשל לבצע עסקאות פיקטיביות או עסקאות מתואמות בשביל להשפיע על שער המניה ולא בשביל לקנות או למכור מניות. הנעה, לעומת זאת, היא לגרום לאדם לסחור באמצעות העלמת עובדות מהותיות, בהן למשל העובדה שהמפרסם עצמו מחזיק במניות החברה או בפרסום עובדות שקריות כמו פרסום עסקאות לא אמיתיות.
עורכת הדין ציפי גזצילום: ענבל מרמרי"בנוסף, יש עבירה שהיא קצת אחרת, אולם יכולה להיות קשורה למקרים דומים, והיא עבירת דיווח. אם מתרחשת עסקה מהותית בחברה ציבורית היא חייבת לדווח על כך באופן מסודר לציבור המשקיעים ולא באמצעות ציוצים למשל. מעבר לכך, אם העסקה לא נכונה, גם אז עולה החשד לעבירת דיווח ולניסיון השפעה על השער".
גז מסבירה, כי במקרים בהם הדיווח עצמו לא יצא באופן מסודר מהחברה, אלא פורסם על ידי צד שלישי (כמו במקרה טסלה-הרץ למשל), אז מתחיל התחום האפור באמת. "בדרך כלל כשקורה משהו כזה שיצא בצורה רחבה והוא לא נכון, אז החברה מעדכנת את ציבור המשקיעים במצב האמיתי. האם יש חובה חוקית לעשות זאת? זו שאלה מורכבת יותר".
פורסם לראשונה: 08:10, 05.11.21
