בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש לווה על החלטת רשמת ההוצאה לפועל שלא לסלק על הסף בקשה לביצוע שטר שהוגשה נגדו. השופט טל חבקין מצא שהבקשה אינה עומדת בקריטריונים שהתווה חוק אשראי הוגן, ומתח ביקורת על התנהלות לשכות הוצל"פ, שמציפות את בתי המשפט בהתנגדויות.
בבקשת רשות הערעור סיפר הלווה שהכיר את המלווה לפני כשנתיים, על רקע רצונו להיכנס לעסקי מעונות היום. לדבריו, המלווה הציג עצמו כיועץ עסקי המתמחה במעונות יום, והציע לו ולשותפו שירותי ייעוץ וליווי, ומכר להם זכות להפעיל שני מעונות יום תמורת סכום מסוים.
בשלב מסוים מסר לו הלווה צ'ק בסך 200 אלף שקל, כביכול כערובה להלוואה שלקח עבורו מצד שלישי, בריבית של 2% לחודש. המלווה עמד על כך שהלווה הוא שביקש ממנו את ההלוואה, וכי היא ניתנה לו (בעזרת אותו צד שלישי) כאקט חברי בלבד וללא מטרות מסחר – כך שהוראות חוק אשראי הוגן, המספקות הגנות שונות ללווים, אינן חלות.
כשההלוואה לא נפרעה, הגיש המלווה בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל. הלווה מצדו הגיש בקשה לסילוק על הסף, מאחר שבקשת המלווה אינה עומדת, לטענתו, בהוראות חוק אשראי הוגן. במרץ האחרון דחתה רשמת ההוצאה לפועל בתל אביב הילה דקל צמח את בקשת הסילוק, ומכאן בקשת הערעור שהוגשה לבית המשפט.
עו"ד שי שמשמיטל אזולאילטענת הלווה, תנאי להגשת בקשה לביצוע שטר על פי חוק אשראי הוגן הינו צירוף העתק חוזה ההלוואה לבקשה. במקרה זה המשיב לא צירף לבקשתו הסכם ומשכך היה על הרשמת דקל להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל.
השופט חבקין קיבל טענה זו, ובתוך כך דחה את טענת המלווה שלפיה מדובר בהלוואה חברית (ולא עסקית) שחוק אשראי הוגן אינו חל עליה. השופט הדגיש כי החוק קובע חזקה שלפיה "יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת". המשיב כאן נכשל מלהוכיח אחרת, והמשמעות היא שחוק אשראי הוגן חל על ההלוואה.
לדברי השופט, נסיבות מתן ההלוואה – אחרי היכרות קצרה של שנה, על רקע עסקי, בסכום לא מבוטל ובריבית חודשית גבוהה – מחלישות את טענת המשיב לפיה מדובר בהלוואה חברית. בהקשר לכך הבהיר השופט שלפי הפסיקה די ברמת הוכחה נמוכה כדי להניח שחוזה ההלוואה אינו עומד בהוראות החוק, על מנת להביא לסגירת תיק ההוצאה לפועל ולהפנות את המלווה לתביעה אזרחית במסלול רגיל בבית המשפט.
לסיום השמיע השופט ביקורת כללית על התנהלות לשכות ההוצאה לפועל במקרים מעין אלו: "ללשכות הוקנו סמכויות חשובות המאפשרות להן לשמש 'שומרות סף' שבכוחן לעצור על מפתן דלתן תיקי הוצאה לפועל שאינם עומדים בהוראות החוק, ושלמרות זאת נפתחו על ידי מלווים במה שמכונה 'שיטת מצליח'. רצוי שמערכת ההוצאה לפועל תרחיב את השימוש בסמכויות האמורות", כאשר "אם נמצא שדרישות החוק אינן מתקיימות – על התיקים להיעצר שם ולהיסגר". ברוח זו הוחלט לקבל את הערעור, לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולחייב את המלווה בהוצאות של 4,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד אברהם זינגר
• ב"כ המשיב: לא צוין
• עו"ד שי שמש עוסק בהוצאה לפועל
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
