כסף חדש
מה יש לפוליטיקאים החרדים נגד בנק ישראל - והאם בעיית הפרוטקשן יוצאת משליטה? | 04.07.2023
30:50
במסגרת רפורמת הייבוא של שר הכלכלה, ניר ברקת, שרוצה לבטל את התקינה הישראלית לטובת התקינה האירופית, אחת המחלוקות היא הורדת המדבקות האדומות, שמצביעות, בין השאר, על שומן, סוכר ונתרן במוצרי מזון, אותה יזם בזמנו שר האוצר לשעבר, יעקב ליצמן. באירופה מקובלת שיטה שונה לדירוג תזונתי של המוצר, לפי ניקוד כולל של סך המרכיבים, אך היא אינה חובה.
הקרב הצפוי בין משרד הבריאות, שמתנגד לביטול הסימון, לבין משרד הכלכלה שמעוניין רק בתקן האירופי, עדיין לא הוכרע, והיצרנים המקומיים מצויים באי ודאות לגבי העתיד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"לא יכול להיות מצב שהיבואן לא יסמן, ואני כן", אומרת ליאורה בירנהק-מרקוס, מבעלי מפעל מנעמים, יצרנית וופלים ותיקה. "זאת אפליה, לא אסכים לכך כי ברור שהקהל הרחב ייבחר את המוצר ללא המדבקה. מהניסיון שלי, הציבור לא מסתכל על רכיבים אלא על סימונים, ולכן אם הוופל שלי מסומן והוופל של קרפור יהיה ללא סימון, ברור שהלקוח יושיט את היד לוופל של קרפור".
"אי אפשר לשגע אותנו כל פעם"
בירנהק-מרקוס מקשרת את הנושא למגמה ארוכת שנים של המדינה לטענתה, שמרכזה הזנחת המפעלים הקטנים לטובת הגדולים: "לפני שמשנים עוד פעם משהו, קודם כל שייתנו לנו מה שהמדינה הבטיחה למפעלים הקטנים בזמנו - 200 מיליון שקל לסייע בהוצאה על החלפת האריזות, שכמובן לא קיבלנו עד היום. זאת הוצאה גדולה להחליף אריזות. לא רק העיצוב מחדש, הייתי צריכה להשמיד מלאי קיים של אריזות. זה בנוסף לפגיעה מהגברת הייבוא. הממשלה הנוכחית ואלו שלפניה לא עזרו בכלום למפעלים קטנים. דיברו על רפורמה לקטנים וכלום לא קרה. אם היו מטפחים מפעלים קטנים, יוקר המחיה היה כעת נמוך יותר, ואם היו נותנים למפעלים קטנים להתמזג עם מפעל קטן אחר, היה לנו יותר כוח מול הגדולים ופחות ריכוזיות בענף המזון. אבל גם לא עוזרים וגם רשות התחרות אסרה מיזוג של מנעמים עם מפעל וופלים קטן אחר, שיכול היה לחזק אותנו. יש כיום יבוא וופלים אפילו מהודו".
היא הוסיפה ותקפה: "שלושה מתוך ששת המפעלים הגדולים במדינה הם בבעלות זרה. עכשיו מתחיל הטרנד גם ברשתות השיווק עם כניסת קרפור. לדעתי זה מצב מסוכן למדינה כי כבר ראינו כשקורים דברים פוליטיים מחרימים את ישראל. תעשיית המזון עברה לבעלות לא ישראלית, ואת הקטנים מחסלים ועכשיו המדינה גם תפלה אותנו לרעה עם המדבקות? שפשוט יכריזו לכו תמותו. אם היו מבינים לפני 15 שנה שצריך לחזק אותנו היה פה פחות יוקר המחייה. הבעיה שהממשלות שלנו שולטות לתקופה קצרה. כל שר וכל פקיד חדש רוצה להמציא את הגלגל מחדש ולעשות רעשי עשייה כי הוא יודע שלא יהיה לו הרבה זמן להוכיח עצמו ואנחנו התעשיינים כל פעם מחדש סופגים את זה. כל יבואן רוצה שהרגולציה בארץ תותאם או תהיה זהה לזו שבארץ ממנה הוא מייבא. אי אפשר לשגע אותנו כל פעם".
מניסיונך ומנתוני המכירות שלך, המדבקות האדמות השפיעו על הציבור?
"לא הרגשנו ירידה משמעותית במכירות, אולי כי מי שקונה ממתק יודע שהוא לא קונה ברוקולי. זה לא כמו בקטשופ, שאנשים גילו במקום שלא ציפו שהמוצר מכיל המון סוכר. זה מקומם שהממשלה תמיד מפילה מטלות והוצאות על התעשיינים. במקום להשקיע בחינוך הציבור מגיל צעיר לתזונה בריאה, ממציאים על חשבוננו 'רמזורים', ותוקעים מדבקות. עלה לי מאות אלפי שקלים להחליף את כל האריזות. אמרתי בזמנו לשר הבריאות דאז יעקב ליצמן 'אם הייתם מלמדים בבי"ס, כמו שלימדו לא לקטוף פרחים, לא היה צריך להמציא מדבקות'. צריך לחנך מה בריא לאכול ולא להמציא 'רמזורים' ולהכיל עלינו את כל ההוצאות.
"בסופרים בארה"ב יש קורא ברקודים שמשקף לך את כל האינפורמציה על ההרכב התזונתי של המוצר. ובכלל מה זה מוצר בריא? האם סוכר פחות בריא מממתיק? אני חוץ מחסה לא יודעת מה בריא. המדבקות גם ייצרו בלבול. אנשים שאלו אותי אם מדבקה אדומה על שומן אומרת שיש שומן טרנס, ואנחנו מזמן כבר הוצאנו טרנס מהמוצר. בסוכר ומלח זה פשוט, יודעים שהרבה סוכר ומלח לא בריא, לגבי שומן, הציבור חושב שמדובר על שומן שאינו בריא ולא מבינים שמדובר על אחוזי שומן.
"פעם יכולתי לכתוב על האריזה 'ללא שומן טראנס', והיום התקן שונה - צריך לכתוב פחות מחצי אחוז. במשרד הבריאות לא מבינים שהצרכן לא איזה מומחה תזונה, בסוף אתה עובר ליד מדף הוופלים ומה שיהיה בלי מדבקה יקנו. לא יסתכלו אם יש חצי אחוז שומן או לא".
