נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ויו"ר בית הנבחרים הרפובליקני קווין מקארתי הגיעו להסכם להעלאת תקרת החוב של הממשל הפדרלי. ההסכם הוכרז ללא כל חגיגה, באופן ששיקף את המו"מ הקשה והלחץ שהיה בקונגרס מכך שייגמר הכסף לתשלום החובות של ארצות הברית, שלפי משרד האוצר האמריקני, היה צפוי להסתיים ב-5 ביוני (עוד שבוע וחצי).
ההסכם, שעדיין בתהליכי גיבוש ולאחריהם ידרוש את אישור הקונגרס, ימנע את הכניסה של ארה"ב לחדלות פירעון בתחילת יוני - מצב שהיה עלול לגרור את כל הכלכלה העולמית לסחרור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
בהסכמות נקבע בין היתר לפי דיווחים שההוצאות של הממשלה הפדרלית ב-2024 ללא תקציב הביטחון יהיו זהות לשנת 2023 ויעלו בכ-1% ב-2025. תקציב הביטחון ב-2024 יהיה דומה לזה שתכנן ביידן מלכתחילה, כלומר עלייה של כ-3% ביחס לתקציב הביטחון של 2023, שעמד על 858 מיליארד דולר.
מקארתי צייץ: "אחרי שנשיא ארצות הברית בזבז זמן וסרב לנהל משא ומתן במשך חודשים, הגענו להסכם עקרוני שראוי לעם האמריקני". ביידן כינה את העסקה: "צעד חשוב קדימה", ואמר: "ההסכם מייצר פשרה, מה שאומר שלא כולם מקבלים את מה שהם רוצים. זו האחריות של השלטון".
לאחר חודשים ללא התקדמות, ההסכם הטנטטיבי התגבש במרתון של שיחות טלפון. ביידן ומקארתי קיימו שיחת טלפון בת 90 דקות במוצאי שבת כדי לדון בעסקה: "יש לנו עוד עבודה לעשות הלילה כדי לסיים את כתיבת ההסכם", אמר מקארתי לכתבים בגבעת הקפיטול. מקארתי אמר שהוא מצפה לסיים את כתיבת הצעת החוק ביום ראשון, ואז לדבר עם ביידן ולקיים הצבעה על העסקה ביום רביעי.
"ההסכם כולל הפחתות היסטורית בהוצאות, רפורמות חשובות שיוציאו אנשים מהעוני ויכניסו אותם לכוח העבודה, וריסון ההתערבות הממשלתית - אין מיסים חדשים ואין תוכניות ממשלתיות חדשות", אמר מקארתי.
הרפובליקנים השולטים בבית הנבחרים דחפו לקיצוץ חד בהוצאות, ומתחו ביקורת חריפה על העסקה עם הדיווחים על פרטיה. הנציג הרפובליקני בוב גוד, חבר בוועדת החירות השמרנית בבית הנבחרים, צייץ בטוויטר שהוא שמע שהעסקה תעלה את החוב ב-4 טריליון דולר, והוסיף "אם זה נכון, אני לא צריך לשמוע שום דבר אחר. אף אחד שטוען שהוא שמרן לא יכול להצדיק הצבעת כן". דן בישופ מצפון קרוליינה תיאר את העסקה כ"כניעה מוחלטת".
הרפובליקנים רצו למעשה לקצץ בהוצאות כדי להאט את צמיחת החוב של ארה"ב, שכעת שווה בערך לתפוקה השנתית של כלכלת המדינה. ביידן והדמוקרטים דחפו להגדיל את המיסים על העשירים והחברות כדי לצמצם את החוב תוך הגדלת ההוצאות על תוכניות כמו מכללה קהילתית בחינם.