ריאיון אולפן ד"ר רון תומר, תומר מצליח, איזי אליאס
(צילום: אסף חן)
"אז נסתדר בלי טורקיה". זאת הייתה תגובה ספונטנית של ישראלים כועסים אתמול, כאשר נודע שמשרד הסחר של טורקיה הודיע על הגבלת יצוא מיידית לישראל של 54 סוגי חומרי גלם ומוצרים. אולם, ניתן מיד לקבוע, כי "להסתדר בלי טורקיה" יהיה קשה לפחות בשלב הראשון, כיוון שטורקיה היא לא איזושהי מדינת סחר שולית עם ישראל.
יחסי טורקיה וישראל ידעו שוב ושוב עליות ומורדות, בעיקר בשני העשורים האחרונים. יחסי אהבה-שנאה של הישראלים עם טורקיה התבטאו למעשה בכל התחומים כמעט, בשנים האחורות, ובעיקר בהפסקת התיירות ובחידושה וחוזר חלילה. אולם, למרבה הפלא הסחר בין שתי המדינות כמעט שלא נפגע במשך השנים, גם לא בעיתות השפל, כמו בתקופת משבר המרמרה. ישראל המשיכה לייבא מטורקיה חומרי גלם ומוצרים רבים במיליארדי דולרים וגם הטורקים לא וויתרו על יבוא מוצרים ישראלים חיוניים.
כדי להבין עד כמה המסחר בין שתי המדינות, שעד לפני שנים אחדות היה קיים ביניהן גם שיתוף פעולה צבאי פורה, משמעותי, הנה כמה נתונים: ישראל ייבאה ב-2023 מטורקיה מתכות בהיקף של 1,139 מיליארד דולר, מכונות ומיכון חשמלי ומכני בהיקף של 668 מיליון דולר, מינרלים ודלקים ב-506 מיליוו דולר וכך גם תוצרת חקלאית טריה ביותר מחצי מיליארד דולר, גומי ופלסטיק ב-407 מיליון דולר ומוצרי תחבורה, גומי ופלסטיק, פנינים ומתכות יקרות, מכשור אופטי ורפואי ועוד ועוד. בסך הכל הסתכם היבוא בשנה החולפת בהיקף גבוה של 5.270 מיליארד דולר, קצת נמוך בגלל המלחמה מאשר ב-2022 – 6.788 מיליארד דולר.
בה בשעה ייצאה ישראל לטורקיה כימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות ב-650 מיליון דולר, תוצרת חקלאית טרייה ומוצאי מזון , מכונות, מכשור רפואי ועוד מוצרים רבים בהיקף כולל של 1.564 מיליארד דולר.
יזיק גם לטורקיה
דווקא התחממות היחסים בין המדינות ומינוי מחודש של שגרירים ונספחות כלכלית היוו בשנתיים האחרונות שביב של תקווה להגדלת הסחר בין שתי המדינות בקרוב אל מעבר ל-10 מיליארד דולר בשנה. אולם, אז פרצה מלחמת אוקטובר. שליטה הכל יכול של טורקיה, ארדואן, שכבר גרם בעבר להרעת היחסים בהתבטאויות חריפות נגד "הציונים" ו"הכובשים", אך ניסה לשפרם דווקא ערב מתקפת החמאס הרצחנית, כינה את נתניהו "היטלר" - וההתדרדרות הייתה מהירה. אתמול המשבר העמוק הגיע לשיאו, עם הודעת משרד הסחר הטורקי, ובישראל כינו בכירי המשק, כמו נשיא התעשיינים, את המהלך בשמו האמיתי: אמברגו.
צריך לומר מיד. שבר ביחסי המסחר בין שתי המדינות תזיק לשתיהן ולכן צפוי שבסופו של יום לא יחזיק מעמד לאורך זמן. טורקיה זקוקה לכימיקאלים ומוצרי תעשיות כימיות מישראל לא פחות משישראל זקוקה לחומרי הגלם לבנייה, כמו מלט ומוצרי פלדה ואלומינים, תוצרת חקלאית ומינרלים מטורקיה. זה אומר ששתי המדינות, שקרובות גיאוגרפית, לא יינזקו מהחרם הטורקי, שלפי שעה לפחות מוגדר כזמני, עד שוך הקרבות בעזה.
ישראל תוכל להסתדר גם בלי הירקות, המכשור האופטי והאבנים היקרות שמיובאים לכאן מטורקיה, אולם בענף הנדל"ן הדאגה מרובה, שכן חומרי הגלם והציוד מטורקיה זולים יותר מאפשרויות אחרות, וכן ייקח זמן למצוא ארצות חלופיות ליבוא החומרים והציוד לבנייה. לא פחות מודאגים בתעשייה, שם הציעו כבר בעבר לא להסתמך בשיעורים כה גבוהים על הטורקים התזזיתיים ביחסם לישראל.
אז מה צפוי? בעיקר עליית מחירים של חלק מהמוצרים שיהיה צורך לייבוא ממדינות אחרות, מה שעלול לייקר את הבנייה והדירות, בשל מחיר גבוה יותר שנשלם על ברזל, עגורנים, זכוכית ומלט, מוצרי איטום לבנייה, שיש, שמן מכונות, אריחים ודבקים.
ובינתיים, ככל שישראל היא מדינה קטנה, בענף אחד, התיירות, מאות בתי מלון של "הכל כלול" בטורקיה כבר חטפו מכה קשה. מאות אלפי ישראלים חדלו לפקוד אותם מה-8 באוקטובר. נכון שיש שם הרבה גרמנים ובריטים, אולם מנהל מלון טורקי התוודה: "הישראלים היו פרנסה מצויינת עבורנו וחבל שאיבדנו את התיירות הטובה הזאת".
