יממה לאחר שהבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב, או ה"פד") הכריז על העלאת ריבית נוספת בגובה 0.25%, גם הבנק המרכזי האנגלי מעלה את הריבית היום (ה') בשיעור דומה. בכך, הריבית באנגליה תעלה לשיעור של 4.25%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הבנק המרכזי האמריקני הודיע אתמול על העלאת ריבית נוספת ותשיעית ברציפות, בשיעור מתון יחסית של 0.25%. זאת, על אף הטלטלה שעברו המוסדות הפיננסיים בארה"ב בשבועיים האחרונים בצל קריסת בנק סיליקון ואלי וסיגניצ'ר בנק והמשבר הגדול אליו נקלע בנק קרדיט סוויס השוויצרי. ההערכות עמדו על העלאה של 0.25%, אל מול הערכה זהירה יותר שהריבית לא תעלה כלל. בכך, הריבית במעצמה הכלכלית הגדולה בעולם תעלה לטווח של 4.75%-5% - הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2007.
החלטת הריבית הנוכחית בארה"ב הייתה קשה במיוחד עבור יו"ר הבנק המרכזי האמריקני, ג'רום פאוול, אשר עמד בפני שני שיקולים סותרים. מצד אחד, פאוול הביא שוב ושוב את נחישותו להמשיך להילחם באינפלציה שעדיין גבוהה ועומדת על כ-6% בשנה במדינה, אולם מהצד השני, בשבועות האחרונים עלה כאמור חשש משמעותי מפני האירועים הקשים בשוק הפיננסיים העולמי וחוסר השקט המשמעותי בשוק, כאשר העלאת ריבית נוספת עלולה רק להחמיר את המצב.
בהודעה של הפד נרמז כי רצף העלאות הריבית עשוי להיות מצוי לפני סיומו, על רקע הירידה באינפלציה והאווירה סביב משבר הבנקאות. "ההתפתחויות האחרונות עלולות להוביל להקשחת תנאי האשראי למשקי הבית ולעסקים ולהכביד על הפעילות הכלכלית, על גיוס העובדים ועל האינפלציה. היקף ההשפעות הללו עדיין אינו ברור. הוועדה ממשיכה להיות קשובה לסיכוני האינפלציה", נכתב בהודעת הבנק המרכזי.
יחד עם זאת, במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר ההכרזה ציין יו"ר הפד פאוול כי עוד מוקדם לדעת את ההשלכות של משבר הבנקאות על הכלכלה כולה ולכן גם מוקדם לדעת האם הבנק ימשיך להעלות ריבית בכדי להילחם באינפלציה או שיבצע עצירה כלשהי.
יצוין כי בפברואר מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.4%, בהתאם לצפי, וכך נמשכה הירידה באינפלציה ל-6%, בעיקר בשל המשך התמתנות מחירי הסחורות והמוצרים במדד. עם זאת, אינפלציית הליבה (ללא מחירי מזון ואנרגיה) עלתה ב-0.5% ועומדת על 5.5% ב-12 החודשים האחרונים.
בחודש שעבר העלה הפד את הריבית בפעם השמינית ברציפות, גם אז בשיעור של 0.25%, לאחר רצף של העלאות חדות במיוחד בשיעורים של 0.5%-0.75%. לאחר ההכרזה הקודמת - טרם הסערה האחרונה בשוק - טען פאוול כי "אנו זקוקים לראיות יותר משמעותיות לכך שהאינפלציה נמצאת במגמת ירידה. לדעתנו, המדיניות שלנו עדיין לא מצמצמת מספיק וזו הסיבה שנו צופים העלאות ריבית נוספות. יש עוד הרבה עבודה לעשות".
באשר לשאלה האם הפד עשוי לעצור את העלאות הריבית ולאחר מכן להמשיך אותן, אמר פאוול כי "זה לא על השולחן כרגע. אנחנו לא רוצים להסתכל בדיעבד ולהגיד 'היינו קרובים, אך לא עשינו מספיק'. אם האינפלציה תרד בחדות, יש לנו כלים להתמודד גם עם זה".
בתוך כך, בשבוע האחרון, למרות החששות סביב המערכת הבנקאית, גם הבנק המרכזי בגוש האירו העלה את הריבית ב-0.5% ל-3.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. אינפלציית השירותים הגבוהה והמשך הירידה בחששות למיתון תרמו להחלטה.
לדברי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, "המשבר בשאלת הרפורמה השיפוטית בישראל ממשיך לרכז תשומת לב בשווקים, כאשר פעילים זרים ומשקי בית ממשיכים להצטייד במט"ח. המגמה החיובית בשוקי המניות והטייס האוטומטי שמפעילים הגופים המוסדיים, אשר מוכרים דולר עם העלייה בשערי המדדים, ממשיך לבלום עודפי ביקוש, ומביא להתייצבות הדולר בתחום שערים צר 3.65-3.67 שקלים. אין שינוי בהערכתנו, לפיה החקיקה תתמוך בפיחות השקל והתייצבות מעל לרמת 3.74 שקלים, יפתח את הדרך לעבר רמת 3.8 שקלים ויותר".
פורסם לראשונה: 09:35, 23.03.23
