המודעות הגוברת בשנים האחרונות לנזקי משבר האקלים, להתחממות הגלובלית ולהשלכות ההרסניות של מזהמים על הסביבה, הובילה להאצה מסחררת בחיפוש אחרי פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, שיצמצמו את צריכת האנרגיה ופליטת המזהמים לאוויר.
כיום ניתן למצוא מגוון עצום של טכנולוגיות ומוצרים, שנועדו להפחית ככל האפשר את ההשפעות האקולוגיות השליליות ולשפר את השימוש במשאבים טבעיים, כך שהפעילות האנושית תהיה יעילה, חכמה וירוקה יותר.
תחום הטכנולוגיות הסביבתיות זכה לכינויים "קלינטק" או "גרינטק" בעקבות השאיפה להגיע לעולם נקי וירוק יותר.
מהן הטכנולוגיות הנחשבות סביבתיות? מה הופך את ישראל לאחד ממרכזי החדשנות בתחום? ומהן הטכנולוגיות של המחר בענף הצומח?
טכנולוגיה ירוקה במגוון תחומים
אחד מהתחומים העיקריים שבהם מיושמות טכנולוגיות ירוקות, הוא ייצור ואגירה של אנרגיה ממקורות מתחדשים, הכוללים אנרגיית רוח, אנרגיה סולרית־תרמית, תאים פוטו־וולטאים, אנרגיה גיאותרמית וביו־מסה (שימוש באשפה מוצקה להפקת אנרגיה).
תחום נוסף הכולל פיתוחים טכנולוגיים רבים הוא טיפול במים ובשפכים. בין היתר מדובר בטיפול ביולוגי באמצעות חיידקים וטיהור לא־ביולוגי באמצעים כמו קרני UV ואחרים.
עוד תחומים שבהם מיישמים טכנולוגיות סביבתיות הם טיפול בפסולת רעילה, מיחזור, הפחתת פליטות מזהמים, מערכות בקרה וניטור, חיסכון במשאבי טבע, שיקום קרקעות מזוהמות ופיתוח תחליפים שאינם מסכנים את הסביבה (כמו הדברה ביולוגית).
ענף הקלינטק בישראל לא מפסיק לצמוח
על רקע הצמיחה המואצת של תעשיית הקלינטק הגלובלית, ישראל נחשבת לאחת מהמדינות המובילות בתחום החדשנות בטכנולוגיות אנרגיות וסביבה.
על־פי נתוני מכון הייצוא, נכון להיום פועלות בישראל כ־400 חברות בתחום קלינטק ובנייה ירוקה, כאשר בשנים האחרונות עומדות חברות ישראליות מאחורי שורה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחומים, כמו התייעלות במיזוג אוויר, תאורה חסכונית, ניהול אנרגיה חכם, ניטור חשמל ועוד.
בדו"ח "אנרגיה מתחדשת בישראל - רקע וסוגיות לדיון" של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ־2020 נכתב, שהמדינה תומכת במחקר ופיתוח בנושא אנרגיות מתחדשות, כגון תוכניות לתמיכה ממשלתית של הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה והמדען הראשי, לצד תמיכה של משרד האנרגיה בטכנולוגיות חדשניות בתחומי האנרגיה והאנרגיות המתחדשות.
ת"א-קלינטק - מדד החברות הירוקות של ישראל
על־פי ההערכות, ההשקעה העולמית בשוק האנרגיה המתחדשת בלבד עומד על יותר מ־300 מיליארד דולר בשנה, כאשר בחמש השנים הקרובות סכום ההשקעה השנתי צפוי לצמוח ב־100 מיליארד דולר. נתונים אלו, לצד ההכרה בהובלה של חברות ישראליות בתחום הצומח, הובילו את הבורסה לניירות ערך בתל אביב להשיק ב־2020 את מדד ת"א־קלינטק, הכולל 12 מניות בשווי שוק של כ־32 מיליארד שקל.
החברות המרכיבות פועלות במגוון תחומים סביבתיים, החל בדלקים חלופיים, דרך הפקת אנרגיה גיאותרמית ועד כבישים חשמליים.
החברה הגדולה ביותר במדד, עם שווי שוק של כ־10.6 מיליארד שקל, היא אורמת טכנולוגיות, הפועלת בתחום האנרגיה והחשמל בעיקר בשימוש באנרגיה גיאותרמית בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, אוסטרליה ואסיה. מניית החברה דואלית, ונסחרת גם בבורסה בניו יורק.
אחת מהחברות החדשניות והיצירתיות ביותר במדד ת"א־קלינטק היא ללא ספק אלקטריאון, אשר פועלת בתחום הלוהט של כלי רכב חשמליים. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור כביש חשמלי, הטוען את סוללות הרכב החשמלי בזמן הנסיעה על גבי הכביש. המערכת בפיתוחה של אלקטריאון משתמשת בסלילים מגנטיים, המוטמנים מתחת לנתיב הנסיעה וטוענים את מטעני הרכב באופן אלחוטי. בתחילת 2020 דיווחה אלקטריאון על השלמת השילוב של המערכת שלה בכביש ציבורי בשבדיה, ובאוגוסט 2020 הודיעה על הסכם להקמת כביש חשמלי בגרמניה. החברה החלה לאחרונה פיילוט משותף עם חברת דן ועיריית תל אביב, הכולל סלילת כביש חכם בעל תשתית להטענת אוטובוסים חשמליים, המקשר בין תחנת הרכבת לבין אוניברסיטת תל אביב.
בין תריסר החברות נמצאת גם ג'נסל (GenCell), העוסקת בפתרונות אנרגיה ירוקה מבוססי תאי דלק. אחד ממוצרי החברה הוא פתרון גיבוי חשמל לטווח רחוק, המיועד למוסדות ולארגונים המספקים שירות חיוני, ולכן לא יכולים לפעול ללא חשמל, למשל בתי חולים. מוצר מרכזי נוסף של החברה, הזמין לרכישה בשוק, הוא פתרון גיבוי חשמל לתחנות הממירות מתח עליון למתח גבוה, כאשר הגיבוי נוצר בעקבות קישור בין התחנות השונות כדי להבטיח רצף של אספקת חשמל.
חברה מסקרנת נוספת במדד היא ברנמילר, אשר החלה את פעילותה בפיתוח ובהקמה של שדות תרמו־סולאריים, ופנתה בשנים האחרונות לתחום אגירת החום. זאת בעקבות הירידה בעלויות הפקת חשמל סולארי באמצעות טכנולוגיה פוטו־וולטאית, שהפכה את ייצור מערכות תרמו־סולאריות לחסר כדאיות כלכלית במדינת ישראל. כיום מציעה ברנמילר מערכת לאגירת אנרגיה המכילה רכיבי אגירת חום, החלפת חום וייצור קיטור. המערכת ממירה אנרגיה ממקורות שונים לחום וכך מאפשרת אספקה רציפה ויציבה של אנרגיה. המשתמשים העיקריים במוצר של החברה מגיעים מענף התעשייה, לטובת יעילות אנרגטית וחיסכון בעלויות הגבוהות של שימוש בחשמל לחימום בשעות השיא.
חברה נוספת במדד היא אוגווינד (Augwind), הפועלת בתחום אגירת אנרגיה וייעול אנרגטי בעזרת אוויר דחוס. הטכנולוגיה שהחברה פיתחה מאפשרת לדחוס אוויר מתחת לפני הקרקע, מה שמוביל לחיסכון של עד 40% בצריכה האנרגיה הנדרשת לדחיסה.
הטכנולוגיות הירוקות של המחר
כמו בכל תחום, גם בעולם הטכנולוגיות הירוקות ישנן טכנולוגיות חדשות ומתפתחות, הצפויות להוביל את התחום בשנים הקרובות.
רכבים חשמליים, למשל, הם ללא ספק העתיד של עולם הרכב הגלובלי, כאשר כל היצרניות הגדולות נאבקות על פיתוח הרכב החשמלי היעיל והמתקדם ביותר.
אדריכלות ובנייה ירוקה הוא תחום צומח נוסף, השואף להפחית את השימוש במשאבים אורבניים ולהפוך את ההתרחבות האורבנית לבת־קיימא. בנייה ירוקה מאפשרת שימוש מקסימלי באור טבעי לטובת הפחתת השימוש באנרגיה לתאורה ולחימום. חומרי הבנייה מגיעים לעיתים מפסולת אורבנית. השאיפה הסופית של טכנולוגיות הבנייה הירוקה היא בניינים ניטרליים ככל האפשר מבחינת פליטת פחמן.
תחום מתפתח נוסף הוא ניצול הפסולת שהאנושות מייצרת – חוקרים מארצות הברית הצליחו לפתח מערכת ייצור חשמל משפכים, המשתמשת בשילוב של דלק מיקרוביאלי ואלקטרוליזה הפוכה. טכנולוגיה מסקרנת נוספת היא ביו־דלק מפסולת, אשר מאפשרת להפוך ביו־מסה, כמו נייר, דשא או שבבי עץ, לגז ובסופו של דבר לאתנול, המשמש להכנת ביו־דיזל. תהליכי ההמרה משתמשים בפחות מים ורושמים דריסת רגל פחמית קטנה בהרבה מהייצור המסורתי של אתנול. פיילוטים של הטכנולוגיה כבר הושקו בבריטניה, קנדה ואוסטרליה, בשאיפה לאפשר לרשויות מקומיות בכל העולם להתחיל להפוך את האשפה שלהן לביו־דלק.
לכידת פחמן מתחת לפני הקרקע נתפסת כפתרון קוסם במיוחד. עם זאת, עד כה הייתה אי ודאות גדולה בנוגע לסיכונים הקשורים לאחסון ולדליפות. אחת מהתגליות האחרונות בתחום היא זיהוי של שתי מולקולות חדשות, שיעזרו להפוך את לכידת הפחמן לבטוחה, יעילה ומשתלמת יותר.
פוטוסינתזה היא דרכו של הטבע לקלוט פחמן דו־חמצני ולהמיר את קרני השמש לאנרגיה. לכן לא מפתיע לגלות, שאחת ממטרות מהנדסים ומדענים בעולם היא פיתוח תהליך של פוטוסינתזה מלאכותית, המשתמש בקרני שמש ופחמן דו־חמצני להפקת אנרגיה. עד כה המדענים הוכיחו כי הטכנולוגיה ישימה, כשנכון להיום הבעיה היא ליישמה בהיקפים משמעותיים.
לבסוף כדאי לציין את המונים החכמים ורשתות החשמל החכמות, אשר מאפשרים לנו להשתמש במשאבים המוגבלים שלנו, כמו חשמל ומים, ביעילות גדולה יותר. מוני חשמל חכמים מאפשרים להפעיל מכשירי חשמל יותר ביעילות, ובמקביל להפחית את חשבונות החשמל. בדומה לכך רשתות מים חכמות יכולות לעזור לחברות התשתיות לחסוך מים בעקבות הפחתת נזילות וכו'. למערכות כאלו יש פוטנציאל עצום והן מבטיחות היצע יעיל יותר, וכך מאפשרות לנו לקבל הספק גדול יותר מהמשאבים הקיימים.
אם כן, אין ספק הטכנולוגיות הירוקות הן אחד מהתחומים הצומחים והמתפתחים ביותר בעולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות. גורמים בכלכלה העולמית כבר מדברים במונחים של "צווארון ירוק" לעובדים בתחום הטכנולוגיות הסביבתיות ו־"דוט.גרין" להמחשת הזינוק המסחרר בענף, בהשוואה לתקופת ה"דוט.קום" בסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת.
כעת נותר לגלות האם הטכנולוגיות המתקדמות יצליחו למנוע את ההשפעות של האנושות על כדור הארץ, וכיצד ייראה העולם בעוד מספר עשורים על רקע המאבק בין התחממות הגלובלית להתחממות של שוק הטכנולוגיות הירוקות.
