תושבים מתלוננים על קליטה בינונית או גרועה, קיימת אפליה בפריסת אנטנות דור 5 ואין מעקב אחר רמות קרינה: מבקר המדינה פרסם היום (ג') דוח על ליקויים בקליטה הסלולרית בישראל מבחינת כמות ואיכות. ממצאי הביקורת מעלים חשש שחברות תשתית הסלולר אינן עומדות ברף הכיסוי והקליטה המתחייב על פי הרישיונות ושיש ליקויים בעבודת הפיקוח של משרדי התקשורת, הגנת הסביבה, הבריאות והתחבורה.
המבקר טוען שמשרד התקשורת מסתפק בדיווח חברות הסלולר על הכיסוי הסלולרי, כשהן בכלל מספקות לו תחזיות בלבד, שלא משקפות את נתוני הקליטה הסלולרית בפועל. המשרד לא בודק את דיווחיהן ולא קונס אותן בנושא. הוא לא מפרסם מפת כיסוי סלולרי, או תוצאות בדיקות אמת של כיסוי סלולרי.
יש בישראל מחסור באלפי מתקני שידור לפי מידע שהציג משרד התקשורת עצמו במאי 2023. למרות זאת, אין בידיו נתונים על כלל מתקני השידור החסרים, ובפרט ברמת היישוב, לצורך אספקת שירותי סלולר איכותיים לציבור.
לפי המבקר, על משרד התקשורת לבדוק לעומק את תלונות הציבור בנושא שלא נענות ולפעול לשיפור איכות השירות הסלולרי בישראל ולהקמת מתקני שידור במקום בו הם חסרים, בעיקר בדור 5, בהתחשב בעלייה הצפויה בגידול צריכת הנתונים הסלולריים בשנים הבאות.
משרד התקשורת הוא זה שפתח את שוק הסלולר לתחרות ב-2011, בכך שהלכה למעשה הפריט את תשתיות הסלולר של חברות התשתית והכניס מפעילים וירטואליים שהורידו מחירים. הייתה לכך גם תוצאה שלילית: החברות הפסיקו להשקיע בתשתיות וישראל התדרדרה למקום 64 במהירות ההורדה מתוך 145 מדינות. רק לאחרונה שבו החברות להשקיע בתשתיות לבניית רשת דור 5, שגם מאפשרת להן לגבות מחירים גבוהים מצרכנים.
במקביל, גם תפקוד המשרד להגנת הסביבה לוקה בחסר: פעולות הפיקוח שלו מעטות ושריו לא התקינו תקנות בדבר רמות החשיפה המרביות לקרינה מאנטנות (מתקני שידור סלולריים) יותר מ-17 שנה ולא עירבו בכך את משרד הבריאות, שמצידו לא העמיד לרשות הציבור מידע מקצועי עדכני ומתעדכן, בדבר תוצאות מדידות קרינה ועל השלכות הקרינה הבלתי מייננת על בריאות הציבור.
אין קליטה ברהט וחריש, רק רשות אחת מ-32 טענה שהקליטה אצלה טובה
הבדיקה של מבקר המדינה נערכה מפברואר עד יולי 2023, ובמסגרתה נבדקו משרדי ממשלה וכן נערך סקר אינטרנטי וטלפוני בקרב 2,139 תושבי 18 יישובים.
במקביל, הופץ שאלון ל-35 רשויות מקומיות (32 מתוכן אף ענו עליו), שעסק באיכות הקליטה הסלולרית בשטח הרשות נכון ליולי 2023, בפניות ציבור לרשות בנוגע לקליטה סלולרית וכן בהקמת מתקני שידור סלולריים על מבנים וקרקעות של הרשות המקומית.
רשות אחת בלבד מהרשויות המקומיות שהשיבו לשאלון מסרה כי הקליטה בתחום שיפוטה טובה. 55% מהתושבים ב-18 יישובים שהשתתפו בסקר, דיווחו על קשיי קליטה בשימושי אינטרנט סלולריים וב-53% מיישובי הפריפריה הערביים אין כלל מתקני שידור בדור 5, למרות שמדובר ביישובים בעלי 10,000 תושבים ומעלה.
78% מהמשתתפים בסקר ברהט דיווחו על קליטה סלולרית בינונית או לא טובה מחוץ לביתם ו-80% בתוך ביתם, למרות שלפי נתוני משרד התקשורת שיעור הכיסוי בעיר הוא 99.67%. רובם התלוננו על קושי בהוצאה וקבלת שיחות. בבאקה אל גרבייה, 74% דיווחו כך למרות כיסוי של 100% לפי המשרד. בחריש 62% דיווחו על בעיות קליטה בחוץ, כולל קושי ביצירת שיחה בזמן חירום, למרות כיסוי של 100% לפי משרד התקשורת.
כיסוי של 100% יש גם ביישובים כמו בית שמש, טבריה, ראש העין ונתיבות, שגם בהם דיווחו בין 27% ל-37% מהנשאלים על שיבושי קליטה. דיווחים דומים הגיעו גם מת"א, חיפה, נהריה, ראשל"צ והרצליה. לא מדובר בבדיקת נתוני אמת אלא פער בין דיווחי החברות לבין תפיסת התושבים.
חשוב לזכור שלעיתים, חלק מבעיות הקליטה נובעות ממחסור באנטנות סלולריות בגלל התנגדות התושבים להקמתן – בשל חשש מקרינה. בחלק מהערים הקליטה טובה ברוב חלקי העיר, אך תושבי שכונה שלמה יכולים לסבול משיבושים.
משרד התקשורת מסתמך על תחזיות של חברות הסלולר - ולא בודק
משרד התקשורת קבע ברישיונות מפעילי הסלולר חובות לספק שירותים למנויים שלהם באורח תקין וסדיר ובאיכות שלא תפחת מהמדדים לטיב השירות המפורטים ברישיונותיהם. כן עליהן לכסות 95% משטח כל יישוב ו-80% משטח הכבישים.
28% מבין הרשויות המקומיות שהשיבו לשאלון ולסקר, דיווחו על קשיי קליטה בשטחן; 37% מהמרואיינים בסקר דיווחו שהקליטה הסלולרית בביתם בינונית או לא טובה, ו-50% דיווחו על תקלות שחוו כאשר ניסו להתקשר בביתם בטלפון סלולרי במהלך החודש שלפני הריאיון; 29% מהמרואיינים ציינו שהקליטה הסלולרית מחוץ לביתם בינונית או לא טובה, ו-42% דיווחו על תקלה אחת לפחות שחוו כאשר ניסו להתקשר בטלפון סלולרי מחוץ לביתם במהלך החודש שלפני הריאיון; 37% מהמרואיינים דיווחו על קושי ביצירת קשר איתם בשל בעיות קליטה בבית או באזור מגוריהם, ו-55% מהמרואיינים דיווחו על קשיי קליטה בשימושי אינטרנט בטלפון הסלולרי.
כלומר, נמצאו פערים ניכרים בין הנתונים שבידי משרד התקשורת, ולפיהם איכות הקליטה טובה ואף מושלמת, לבין דיווחי הרשויות המקומיות והמרואיינים בסקר על איכות הקליטה הסלולרית בפועל.
תלונות ציבור ובעיות קליטה במקלטים ובצירי תנועה
למשרד התקשורת הגיעו תלונות ציבור שהעלו טענות לקשיי קליטה סלולרית ב-21 יישובים מסוימים ואף בשכונות ספציפיות באותם יישובים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם דיווחי חברות תשתית הסלולר למשרד התקשורת. אף על פי כן, לא דרש המשרד מחברות תשתית הסלולר למסור לו נתוני אמת (להבדיל מתחזיות) על הקליטה הסלולרית באותם יישובים ושכונות. כמו כן, המשרד לא ערך בדיקה עצמאית של הכיסוי הסלולרי באותם יישובים או שכונות.
בנוסף, יש בעיות גם בצירי תנועה: באיו"ש למשל, 81% מהמשתתפים בסקר ציינו כי הכיסוי הסלולרי באזור הנסיעה השגרתי שלהם היה מועט או בינוני. משרד התקשורת לא פרסם לציבור את הממצאים מבדיקות שערך באוקטובר 2022 על נתוני הכיסוי הסלולרי בכביש 40 ובכביש 13 (באזור אילת והערבה).
כמו כן יש ליקויים בתכנון תשתית סלולרית במנהרות: באוגוסט 2022 נפתח לתנועה כביש 16 בכניסה לירושלים, אך הקליטה הסלולרית במנהרותיו הוסדרה רק בסוף מאי 2023. בעקבות האמור, משרד התחבורה החליט כי בפרויקטים עתידיים שיכללו מנהרות, היזמים יידרשו להקים תשתית שתאפשר תקשורת סלולרית במנהרות, אך נכון לאוגוסט 2023, משרד התחבורה טרם עיגן החלטה זו במסמך רשמי.
יש בעיית קליטה גם בחדרים ממוגנים: בנובמבר 2023 משרד התקשורת פרסם לציבור הודעה לפיה ניתן לקיים שיחות סלולריות במקלט או ממ"ד, באמצעות טכנולוגיית wifi-calling, אך אפשרות זו זמינה רק בתנאים מסוימים, ואינה מספקת מענה מספק לכל המקרים שבהם הציבור נדרש להשתמש בסלולרי במבנים ממוגנים.
במקביל, כמעט שלא יושמה החלטת הממשלה מאוגוסט 2021 לקדם הקמת מתקני שידור סלולריים על גבי מבני דיור ממשלתי בכל הארץ. כמו כן, הצבת מתקני שידור על גבי מבנים של הרשויות המקומיות לוקה בחסר.
אפליה בפריסת דור 5
בנוסף מציין המבקר כי אין גם מידע מספק לגבי פריסת דור 5 וכן נראה כי שיעור הכיסוי של ישראל בטכנולוגיה זו נמוך מהשיעורים שהיו שנה קודם לכן ברוב מדינות האיחוד האירופי. באותה עת היו פעילים בישראל 1,943 מתקני שידור בטכנולוגיית דור 5.
יש גם פערים בפריסת אנטנות דור 5: נמצא פער של 285% בין תל אביב-יפו, שבה היו 5.86 מתקנים לכל 10,000 תושבים, לבת ים, שבה היו 1.52 מתקנים לכל 10,000 תושבים. הפער מגיע עד 692% בין אילת, שבה היו 6.89 מתקנים לכל 10,000 תושבים, לנתיבות, שבה היו 0.87 מתקנים לכל 10,000 תושבים). ביישובים ערביים נמצאו הממצאים החמורים ביותר.
הגנה מפני קרינה ממתקני שידור סלולריים
בישראל כבר יותר מ-17 שנה שלא הותקנו בתקנות רמות החשיפה המרביות המותרות של בני אדם לקרינה מאנטנות סלולריות, שפולטות קרינה בלתי מייננת שעלולה להוות גורם מסרטן.
במהלך התקופה הזו, המשרד קבע בכללים את רמות החשיפה המרביות לקרינה ממתקני שידור סלולריים בשנת 2009, ובהמשך שב ואישר את הכללים (בשנת 2010 ובשנת 2020), בלי שהתייעץ עם האחראי לבריאות הציבור ובלי שמשרד הבריאות חיווה דעתו בנושא. כמו כן אין מקור מידע מחקרי העומד לרשות משרדי הממשלה בנושא, גם לצורך מסירת מידע והסברה לציבור.
אמצעי הפיקוח היחיד של המשרד להגנת הסביבה שכולל מדידה של עוצמת הקרינה בפועל (בשטח) באופן בלתי תלוי בחברות הסלולר, הופעל בשנים 2020 - 2022 על פחות מ-1% ממתקני השידור הפעילים.
המשרד גובה אגרות של למעלה מ-11 מיליון שקל מחברות הסלולר על היתרים והפעלה של מתקני סלולר אך לא משתמש בהן לצרכני פיקוח. הוא גם לא מפרסם לציבור את הנתונים בדבר עוצמת הקרינה בפועל של מתקני השידור.
