הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (ב'), כפי שצפו רוב החזאים, להותיר את גובה הריבית במשק על 4.75%, למרות המלחמה שפרצה לפני 52 ימים. עם זאת, תחילת תהליך של הפחתת הריבית צפוי בחודש ינואר הקרוב, לראשונה מאז הפחתת הריבית האחרונה שבוצעה באפריל 2020 בעת פרוץ משבר הקורונה.
בהודעה שלוותה להחלטת הריבית, כתב בנק ישראל: "על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות המחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית יקבע בהתאם להתפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך. ככל שהיציבות בשווקים הפיננסיים תתבסס וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתמקד יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית".
החלטת בנק ישראל התקבלה למרות המלחמה שגרמה להאטה משמעותית במשק, כולל הוצאת עובדים רבים לחל"ת, ולמרות ירידת שערי הדולר והאירו לאחרונה. לעומת זאת, האינפלציה עדיין גבוהה ומצויה בשיעור של 3.7%, לעומת היעד שהציבה הממשלה לשנה הנוכחית - 1%-3%. נראה שהחשש מהתגברותה דווקא בעצם ימי המלחמה גבר על הרצון לסייע לבתי העסק ולמשקי הבית בהפחתת ריבית.
ואכן, בהודעה שצורפתה להחלטה נכתב: "האינדיקטורים הכלכליים השונים מאז תחילת המלחמה הצביעו כצפוי על ירידה בפעילות הכלכלית במשק אך בחלוף מספר שבועות של מלחמה, נראה כי המשק מצוי בתהליך התאוששות כלכלית בחלק מרכיבי הפעילות.
"האינפלציה התמתנה אך עודנה נמצאת מעל היעד. הציפיות והתחזיות לאינפלציה מצויות בתוך היעד. בנוסף, לאחר פיחות חד בשבועות הראשונים של המלחמה, חל ייסוף חד, ושער השקל חצה כלפי מטה את רמתו ערב המלחמה. הסיכון לפיחות בשקל, על רקע התנודתיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, עדיין מהווה סיכון להתכנסות האינפלציה ליעדה".
בנק ישראל: הוצאות המלחמה יסתכמו ב-163 מיליארד שקל
בנוסף, חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את התחזית המאקרו כלכלית: על פי התחזית הנוכחית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בשנת 2023 ובשנת 2024 (בהשוואה לצמיחה של 2.3% ב-2023 ו-2.8% ב-2024, כפי שהעריך בנק ישראל בתחזית הקודמת מאוקטובר). שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון הרביעי של שנת 2024) צפוי להיות 2.4% וברבעון הרביעי של 2024 הריבית צפויה לעמוד על 3.75/4.00%.
עוד עדכן בנק ישראל כי הוא צופה שבשנים 2023-2025 הוצאות הביטחון ברוטו (כולל הוצאות שממומנות באמצעות מענק הסיוע מארה"ב ולפני הפחתת הוצאות אחרות בתקציב הביטחון) יעמדו על 107 מיליארד שקל; הפיצויים על נזקים ישירים + עקיפים יסתכמו ב-22 מיליארד שקל; הוצאות אזרחיות אחרות יעלו 25 מיליארד שקל, ותשלומי הריבית על החוב הממשלתי יהיו 8 מיליארד שקל. בסיכום הסעיפים, תוספת הוצאות המלחמה ברוטו תסתכם ב-163 מיליארד שקל. בנוסף, אובדן ההכנסות ממיסים צפוי להסתכם ב-35 מיליארד שקל, כך שסך השפעת המלחמה ברוטו תהיה 198 מיליארד שקל.
הנגיד על הארכת כהונתו: "ראיתי בחיי תהליכים יותר אלגנטיים"
במסיבת העיתונאים שקיים הנגיד לאחר ההחלטה, אמר כי "לא יהיה נכון להעלות מיסים לציבור עכשיו, כשברקע הצמיחה נמוכה בצל המלחמה. בתקציבים הבאים יצטרכו לעשות התאמות". בתשובה לשאלת ynet על הסירוב של שר האוצר לסגור משרדי ממשלה, אמר כי "מדובר בסוגיות פוליטיות, אבל יש משרדים שלא מאפשרים יעילות והמערכת הפוליטית תצטרך לתת לכך מענה. אנחנו צרכים להציג לשווקים שאנו עושים כעת את הצעדים הנכונים".
על הארכת מינויו לקדנציה שנייה כנגיד בנק ישראל - שכזכור, לפני פרוץ המלחמה ההערכות היו שראש הממשלה לא יאריך את כהונתו, אך עם תחילת המלחמה נקבע כי עדיף לתת למשק ודאות וכן להאריך את כהונתו - אמר ירון כי "ראיתי בחיי תהליכים יותר אלגנטיים, אבל התוצאה היא מה שחשוב - שהוודאות למשק תישמר".
החלטת הריבית הגיעה כאמור גם על רקע הארכת כהונתו של הנגיד, שהוארכה בשבוע האחרון בחמש שנים ותאושר בממשלה. לדברי גורמים המקורבים לנגיד, אין באף החלטת ריבית לאחרונה שום סטייה מהעיקרון לנהל מדיניות מוניטרית נכונה ואין להחלטות שום קשר להארכת כהונת הנגיד בקדנציה נוספת בת חמש שנים.
מוקדם יותר היום, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, תקף את נגיד בנק ישראל על רקע הארכת הכהונה שלו: "נגיד רע. הקדנציה שלו אופיינה בפגיעה בחלשים. הריבית בקדנציה שלו עולה כל הזמן, העול על הציבור נורא ואיום. המציאות היא שאדם מקבל מעט מאוד על הכסף שיש לו בבנק, והוא צריך לשלם הון על המשכנתאות והאשראי. הממשלה מקבלת החלטה רעה".
בנק ישראל הגיב לדברים של גפני: "יציבות מחירים היא תנאי לפעילות תקינה של המשק כולו. העלאות הריבית מנעו מהכלכלה הישראלית גלישה לאינפלציה גואה שפוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. בלעדיהן, האינפלציה הייתה מכה שורשים עמוקים, ומשפחות רבות, לצד עסקים רבים, היו נפגעים עוד יותר ולאורך זמן. ראוי היה שיו"ר ועדת הכספים יראה את טובת המשק כולו, יהיה בקיא ביסודות הכלכלה וגם במה שקורה מחוץ לישראל - אז היה מגלה שפעולות הבנק המרכזי בישראל והנגיד, בהתמודדות עם האינפלציה, הקורונה והמלחמה, זוכות לתשבחות מצד כל גורמי המקצוע הבינלאומיים. וגם, חשוב לא פחות שהדיאלוג בין הכנסת והממשלה לבין מוסדות ציבוריים כמו בנק ישראל, יהיה מקצועי ומכבד, ולא יתאפיין בשיח רעיל ומפלג, שאינו הולם, ודאי בעת הזו".
העצירה בהעלאות הריבית בחודשים האחרונים
הורדת ריבית בתקופה הזאת הייתה מסייעת למשקי הבית ולחברות ובתי עסק בהחזרי ההלוואות. הירידה באינפלציה בחודשים האחרונים חייבה כבר את הפסקת העלאות הריבית בקיץ האחרון, אולם למרות זאת האינפלציה בישראל עדיין גבוהה בהרבה מהיעד שקבעה הממשלה ובנק ישראל חושש להתחיל כבר עתה בהפחתת הריבית במשק ומבקש להמתין עוד.
עשר העלאות הריבית הרצופות תוך שנה ורבע הסתיימו בקיץ, כאשר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה ביולי, בספטמבר ובאוקטובר, להותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.75% ואת ריבית הפריים על 6.25%. העצירה בהעלאות הריבית מנעה כבר בשלושת החודשים האחרונים הכבדה נוספת על נוטלי המשכנתאות בתשלומים חודשיים גבוהים יותר על החזרי המשכנתא והעלאה של הריבית הגבוהה על האוברדרפט בחשבון הבנק.
העצירה של העלאת הריבית ודחיית החזרי ההלוואות על ידי הבנקים, לרוב לתקופה של שלושה חודשים בגלל המלחמה, מסייעת בעיקר לנוטלי המשכנתאות. פריסת חובות עקב המלחמה מסייעת גם היא הן לאלפי בתי העסק והן לרבים ממשקי הבית שנעזרו בתוכניות שפרסמו הבנקים בשבועות האחרונים.
