בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע לאחרונה בתביעה של אישה להכרה באימהות שלה על בנה, שנולד בפונדקאות בארה"ב: השופט טל פפרני קיבל את בקשתה לקבוע אימהות על סמך בדיקה גנטית בלבד, ודחה את המדינה שטענה כי יש צורך בהליכים משפטיים נוספים שכן הדין הישראלי מכיר ביולדת כאם, ולא בבעלת הביצית.
מדובר באם חד הורית שהביאה לעולם בן באמצעות ביצית שלה ותרומת זרע. לפני הלידה היא הגישה לבית המשפט תביעה להכיר בה כאם התינוק שעתיד לבוא לעולם. זוהי הפעם השנייה שהיא עוברת תהליך של פונדקאות והכרה באימהות על סמך בדיקה גנטית, ויש לה כבר בת שנולדה באופן דומה.
היא התבססה על הטענה שלפיה זיקה גנטית היא הבסיס המרכזי להורות, ודחייתה תפגע בטובת הקטין שעה שהיא ההורה היחיד שלו. לתמיכה בעמדתה היא הציגה פסק דין של בית המשפט בקולורדו, שם הצהירה הפונדקאית כי היא מוותרת על אימהות משפטית, וכן חוות דעת גנטית שלפיה יש התאמה של 99.99% בין התובעת לבין הילד.
למרות זאת, המדינה התנגדה לקביעת אימהות. היא הסכימה אמנם למתן פסק דין בדבר הקשר הגנטי, אך עם זאת טענה כי יש לפתוח בהליך משפטי נפרד – בקשה לצו הורות פסיקתי – שבמסגרתו תתקבל עמדת הפונדקאית, ושם תוכרע סוגיית האימהות.
המדינה טענה שעל פי הדין הישראלי האם היולדת היא זו שמוגדרת כאם, ויש צורך בצו שיפוטי על מנת לכונן הורות של אם גנטית. עוד נטען כי החוק קובע שתינוק שנולד מתרומת ביצית יהיה בנה של הנתרמת ולא של התורמת, והוא לא מבחין בין אם הייתה כוונה לתורמת לשמש כהורה או לא.
אבל השופט פפרני קיבל את התביעה במלואה. הוא ציין שהזיקה הגנטית נחשבת לבסיס המרכזי להכרה בהורות ולכן כעיקרון, האם הגנטית זכאית להכרה אוטומטית ללא צורך בצו הורות פסיקתי – אך זאת בכמה תנאים. הראשון הוא שהאם הגנטית תעתור בעצמה לבית המשפט לצורך הכרה בה כאם משפטית. הוא הדגיש כי תנאי זה מסיר את החשש שאליו הפנתה המדינה, שתורמות ביצית יוכרו כאימהות בניגוד לרצונן.
עו"ד יעל ורדצילום: ליהי קלייןתנאים נוספים הם הוכחת של הקשר הגנטי באמצעות בדיקת רקמות; הסרת החשש מהורות משולשת (שבמקרה זה לא מתקיים בשל העובדה שתרומת הזרע היא אנונימית); וכן יש להציג אסמכתה מהאם הפונדקאית על ויתור זכויותיה ההוריות. השופט ציין בהקשר זה כי לא ראה סיבה שלא לכבד את פסק הדין של בית המשפט בקולורדו, שמהווה אסמכתה לוויתור הפונדקאית על האימהות.
לאור זאת הוא הגיע למסקנה שמתקיימים כל התנאים להכרה בתובעת כאם, ללא צורך בהליכים נוספים. מעבר לזה, הדגיש, היא כבר קיבלה בעבר סעד דומה בנוגע לבתה הבכורה, והוא לא ראה לנכון לסטות מקביעה זהה לגבי בנה השני.
בנוסף, נקבע שמסקנה זו תואמת את עקרון טובת הילד. "אי הכרה בתובעת כאם משפטית, מייצר מצב לפיו הקטין הנולד נותר ללא דמות של הורה משפטי אחר, וזאת בהעדר הורה אב, וויתור האם הפונדקאית היולדת", כתב.
השופט הבהיר כי חוק תרומת ביציות וחוק הפונדקאות, שעליהם נסמכה המדינה, אינם חלים במקרה זה, מפני שההליך בוצע בחו"ל והאם הגנטית אינה נחשבת ל"תורמת ביצית".
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד גיל עובדיה לייבוביץ
• ב"כ הנתבעת: פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי
• עו"ד יעל ורד עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
