ירידה ברכישת דירות חדשות אוהד דנוס שלמה מעוז
(צילום: נויל האריס)
שום תחזית לא צפתה את האינפלציה הזאת: ישראל זינקה הערב (שני) לשיעור האינפלציה הגבוה ביותר מאז שנת 2008 - 5.2% בשנה אחת. בכך מתקדמת ישראל לשיעור האינפלציה לשנה קלנדרית שלמה הגבוה ביותר מזה 20 שנה, לאחר שבשנת 2002 מדד המחירים לצרכן עמד על 6.5%.
בשני העשורים האחרונים לא נמדדה אינפלציה שנתית שגבוהה מ-4%. לכן אין כבר כמעט כל ספק שהשנה הזאת תסתיים בשיא מדאיג מאוד של 20 שנה באינפלציה בישראל. מה זה אומר בפועל, האם העלייה באינפלציה יכולה להיעצר, ומי יכול להשפיע עליה?
האינפלציה ומחירי הדירות מזנקים, זה היה צפוי?
ממש לא. החזאים צפו אמנם עליית מחירים, אך של 0.7%-0.6% ביולי, אבל המדד עלה ב-1.1%. בתחום הדיור, נתונים מהימים האחרונים על האטה מסוימת ברכישת דירות ובנטילת משכנתאות, לא העידו על עלייה מפתיעה לשיא מזה 12 שנים במחירי הדירות - 17.8% בשנה.
למה זה קורה לנו?
זה קורה בישראל, למזלנו, בעיכוב מסוים אחרי רוב מדינות העולם. אצלנו האינפלציה הייתה ועודנה נמוכה בהרבה מאשר בארה"ב ובאירופה, שם היא חצתה את 8 ו-9 האחוזים, אולם ישראל לא מנותקת מהמתרחש ברחבי העולם: עליית מחירי חומרי הגלם בשל המלחמה באוקראינה והגידול בביקושים לסחורות ולחופשות עם היציאה בבת אחת ממשבר הקורונה - גרמו לעליית מחירים עצומה בעולם, שהגיעה בסופו של יום גם אלינו.
הממשלה יכולה לעשות משהו לבלום את ההתייקרויות?
לא. בהיותה ממשלת מעבר אסור לממשלה להוריד מיסים, לסבסד מוצרים או לבצע כל פעולה תקציבית או רפורמה כלכלית, וזה יימשך לפחות עד תחילת החורף, אם תוקם אז ממשלה חדשה, שנראה שמשימתה הראשונה תצטרך להיות גיבוש תכנית כלכלית רחבת היקף למאבק בהתייקרויות.
יש גורם שיכול לעשות משהו בתקופה הזאת?
גורם אחד ויחיד - בנק ישראל, שהוא גוף עצמאי. ואכן, הבנק המרכזי, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, כבר פועל מזה שלושה חודשים בתחום עיקרי אחד: העלאת הריבית במשק.
מדוע העלאת ריבית היא הכרחית? הרי זאת עוד גזירה על הציבור.
זה נכון, אולם לנגיד אין ברירה. הוא האחראי בחוק על יציבות המחירים ולכן עליו לנסות ולהחזיר את האינפלציה ליעד שקבעה הממשלה - 1% עד 3% בשנה. ככל שיעלה עוד את הריבית - וההלוואות והאוברדרפט בבנק יתייקרו - כך הציבור יאלץ לקנות פחות מוצרים, לצרוך פחות שירותים ולדחות רכישת דירות. התוצאה תהיה במוקדם או במאוחר, תלוי בקצב העלאת הריבית, בלימת עליית המחירים.
והעלאות הריבית לא יפגעו במשק?
זאת בהחלט הסכנה. העלאת יתר בריבית עלולה לגרום למיתון ולפיטורי עובדים, מצב רע במיוחד יהיה אם חלק מעליות מחירי חומרי הגלם לא יעצרו בשל התמשכות המלחמה באוקראינה. לאינפלציה, שלצידה יש גם מיתון ואבטלה, קוראים סטגפלציה, והסובלים העיקריים ממצב כזה הם העניים והמובטלים.
מה צפוי לנו בגזרת האינפלציה בחודשים הקרובים?
הבשורות לא טובות. מחיר החשמל עלה רק החודש ב-8.6% ולא חושב במדד יולי, אלא ייכנס רק למדדים הבאים. עליית מחיר החשמל תוביל לעליות מחירים בתחומים רבים, כמו המים ומוצרי תעשייה. בה בשעה כבר הודיעו יבואנים ורשתות שיווק על עליות מחירים מתוכננות רבות, שחלקן רק נדחו מעט, אך לא בוטלו.
מה האזרחים יכולים לעשות?
לנסות להימנע מנטילת הלוואות שיהיו יקרות יותר ויותר, לפרוס במידת הצורך את החזרי המשכנתא הגדלים והולכים, לדחות קניות והוצאות לא דחופות ולשמור ככל האפשר על מקום העבודה.
יש גם בשורה אחת טובה?
כן. אם הייתה לשר האוצר בימים האחרונים כוונה לבטל את הוזלת המס בשקל שלם על הדלק בשל הירידה הניכרת במחירי הנפט בעולם והירידה החדה בשער הדולר בישראל, זה לא יקרה כנראה. כדי למתן את האינפלציה, השר ליברמן ימשיך את הפחתת המס גם בחודשים הבאים, לפחות עד ל-15 בנובמבר, המועד שבו נקב תחילה.
