הנה משפט המפתח בהודעה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט: "לתקופה שבין מאי 2024 לאוגוסט 2024 קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-4.6%". במילים פחות סטטיסטיות, האינפלציה בארצנו דוהרת לקראת מדד שנתי של 5% - בשעה שבמרבית מדינות העולם היא דוהרת בכיוון הפוך, כלפי מטה.
אפשר לעבור על סעיפי המדד השונים ולמצוא את האשמים בהתפרצות המחירים האחרונה, ובראשם נסיעות לחוץ לארץ ועגבניות. אבל מה משותף למחסור בטיסות ולמחסור בעגבניות? שניהם נוצרו בשל המלחמה. מדדי המחירים הגבוהים של החודשים האחרונים לא נגרמו על-ידי מניפולציות של סוחרים ולא על-ידי יבואנים חסרי מצפון. הם תוצאה של מלחמה – מלחמה יקרה שהממשלה מממנת על-ידי גירעונות תקציביים. זו שיטה שעלולה להתגלגל במהרה לעליות מחירים חדות עוד יותר בשווקים.
אילו את מלחמת חרבות ברזל הייתה מובילה ממשלה הנהנית מאימון הציבור ולא הממשלה הנוכחית שרוב האזרחים סבורים שהיא כישלון ביטחוני-מדיני-כלכלי, היא הייתה מתייצבת באומץ בפני האזרחים ואומרת להם את האמת הברורה מאליה: כדי לשלם עבור עלויות הלחימה, לכל הפחות 130 מיליארדי שקלים, עלינו להכניס יד עמוק לכיס שלכם. חובה עלינו כממשל אחראי לקחת עשרות מיליארדי שקלים מצריכה פרטית ולהעביר אותה לצריכה הביטחונית, בעיקר על ידי העלאת שיעורי מס שונים. להקטין את כוח הקנייה של כולנו ולהגדיל את כוח הקנייה של מערכת הביטחון.
אבל כשבירושלים יושבת ממשלה המפחדת להכעיס את הציבור הרחב בכלל ואת הגרעין הקשה של מצביעיה בפרט, היא בורחת מניהול כלכלת מלחמה. בורחת לכאורה: נטל המלחמה משתקף בעליות המחירים החריגות והמנוגדות למגמה עולמית. גם זה מיסוי, הוא רק רגרסיבי מאוד ופוגע במיוחד במקבלי הכנסות קבועות בשקלים: שכירים, פנסיונרים, זכאי קצבאות ועוד.
מה הלאה? לאחר פרסום החלטת בנק ישראל ב-28 באוגוסט שלא לעלות את הריבית כתבתי ב"ידיעות אחרונות": "הריבית של בנק ישראל, 4.5%, נמוכה מדי... הגירעון בתקציב הממשלה במציאות של מלחמה נמשכת, כיבוש שטחים נרחבים ובדידות בינלאומית גוברת שופך דלק על להבות האינפלציה. לכן חבל שהוועדה המוניטארית של בנק ישראל לא העלתה השבוע את הריבית גם כצעד לריסון צריכה וגם כמסר אזהרה לממשלה". עכשיו, מול התחזית הסבירה שאת 2024 נסכם עם אינפלציה של בין 4.5% ל-5%, סביר להניח שבישיבה הבאה של הוועדה המוניטארית ישקלו גם את האפשרות להעלות את הריבית. גם אם הריבית לא תעלה בסופו של דבר, היא בטוח לא תרד בקרוב כפי שצפוי בארה"ב. בעלי החובות, משיכות היתר, המשכנתאות, הקניות בתשלומים יאלצו להמשיך להדק את החגורות. בכלכלה אין מלחמות דה-לוקס.
