סגירת סניפי בנקים רבים בעזה ואי הכנסת כסף חדש מאז החלה המלחמה גרם לכך שברצועה משתמשים באותם שטרות כסף כמעט שנה, מה שמסבך את התנועה המסחרית הצנועה ופותח שוב את הדרך להפצת מטבעות מזויפים.
בשולי המשבר הזה מתפתח מקצוע חדש - "ניקוי שטרות": ניקוי שטר של 100 שקל עולה 4 שקלים, 20 שקל עולה 2 שקלים ו-200 שקל עולה 5 שקלים. אחרים פיתחו שיטות להדביק שטרות קרועים או לנסות לחדש אותם בעזרת חומרי ניקוי. בשווקים של עזה היום ניתן לראות אפילו את שטרות ישנים של 100 שקל ו-20 שקל שחזרו לשוק.
מוחמד גאזי, בעל בסטה של ירקות, אמר לכלי תקשורת מקומיים כי "מרוב שמשתמשים באותו שטר בשוק הוא מתישן ונרקב ואני מסרב לקבל אותו", מה שמעמיד את העזתים חסרי אונים אל מול הצורך בכספים נזילים.
מחמוד עבד אל נבי, עובד בחנות צ'יינג', מצא פתרון לצמצם את הבלאי בשטרות של הלקוחות: הוא מנקה שטרות ישנים במים ובסבון, תולה אותם בשמש עד שיתביישו ומחזיר אותם ללקוחות. "יש לנו המון שטרות בלויים בשוק", הוא מספר. "אני עובד בחנות חליפין, וכתוצאה מהסבל הזה, הצעתי לבעל הצ'יינג' לנקות את השטרות עד שהם חוזרים למצב טוב יותר, אז אני שוטף אותם עם מים וסבון ומייבש אותם".
לדבריו, "אני שוטף כ-10,000 עד 15 אלף שקל מדי יום, השטרות חוזרים למצב טוב יותר".
הסוחר מוניר אל-סייד הזהיר מפני ההשלכות שיעמדו בפני העזתים והסוחרים בעזה ובמיוחד בצפון הרצועה ששם אין כמעט תנועת מסחר. "הפתרון היחיד למשבר הזה טמון בהתרת פתיחה מחדש של הבנקים הסגורים מאז היום הראשון של המלחמה, החלפת הניירות והזרמת כמויות גדולות של כסף נזיל וחדש לשווקים".
יתרה מזאת, ברצועה גובים עמלות של 10%-20% על כל משיכה מכספומט.
לפני המלחמה בעיר עזה לבדה פעלו כ-20 מקומות לצ'יינג' שארגון הטרור חמאס הפקיד את אנשיו על ניהולם או גבה מהם עמלות. מקומות אלה מכרו וסחרו במטבעות והמירו אותן למטבעות אחרים, בנוסף למספר חלפני כספים פיראטיים שפעלו בפינות השוק במרכז העיר.
שוק המט"ח היווה בעבר מקור להחלפה של מטבעות שונים הנסחרים ברצועת עזה, כשהבולטים שבהם היו השקל הישראלי, הדינר הירדני, הדולר האמריקני והלירה המצרית, והמחירים ברצועת עזה נקבעו לפי הצורך של השוק.
