זה היה מחזה לא שגרתי. עשרות קטנועים של שליחי וולט על תיקיהם הכחולים נוסעים באיטיות במרכז תל־אביב. לא, הם לא הצטרפו למחאה נגד המהפכה המשפטית. השליחים של וולט נוקטים לאחרונה עיצומים בגלל שינוי מודל התמחור שלפיו וולט משלמת להם את שכרם. חלקנו אולי חששו לרגע שהזמן עד שההמבורגר, השניצל או הסביח שהזמנו יגיעו אלינו הביתה יתארך, מה שבסופו של דבר קרה רק בשוליים. אבל אם נרחיב את המבט — מדובר בבשורה מדאיגה, שמסמנת את הכיוון שאליו ילך שוק העבודה בעתיד.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
בוולט קוראים לזה "מודל תמחור דינמי". בעבר חישוב השכר של כל שליח היה פשוט וקבוע: 18 שקל לכל משלוח עד קילומטר וחצי, ותוספת של שקל עבור כל 250 מטרים נוספים או חלק מהם. עכשיו שינו את השיטה, והשכר מחושב על ידי אלגוריתם עלום, שמשקלל גם מושגים ערטילאיים כמו מאמץ, תוואי שטח ועוד. כלומר, בוולט שינו באופן חד־צדדי את שיטת התמחור וגם הפכו אותה לבלתי שקופה, כך שאין לשליחים מושג איך חושב התשלום.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
ברוכים הבאים לעולם ההעסקה החדש, שנקרא כלכלת האלגוריתם, או כלכלת הפירמידה, ובפי לא מעט מומחים גם — כלכלת החלטורה. 15 אלף שליחים טסים בכבישים עם התיקים של וולט. מדובר באחד המעסיקים הגדולים במשק, אבל אף אחד מהשליחים האלה הוא לא עובד שכיר של החברה. כולם פרילנסרים. אין הפרשות סוציאליות ותלוש שכר קבוע, העבודות מזדמנות, והשכר, ובכן, דינמי. לשליחים של וולט יש הרבה מאוד חופש. אם יש משלוח שלא בא להם לקחת, הם לא חייבים. מצד שני, גם וולט לא מחויבת כלפיהם, כי בכל רגע נתון יש מאות רבות של מועמדים לדיווש שמוכנים לעבוד כשליחים, גם בתנאים החדשים. "כל החופש הזה לא שווה אם בהחלטה של רגע אנחנו מרוויחים פחות ממה שהרווחנו קודם, ואין לנו איפה להתלונן", אומרים כל השליחים שעימם דיברנו, כולם בעילום שם מחשש שיפוטרו בלחיצת כפתור. בוולט מכחישים את הטענות על פגיעה בשכר וטוענים ששכר השליחים בממוצע נותר כשהיה.
מ', שליח וולט בן 25 ממרכז הארץ, עובד ארבע שנים בחברה. "כל דרך התשלום כבר לא שקופה כמו שהיה במודל הקודם. עד השינוי ידענו שבשביל מרחק אווירי מסוים, אנחנו מקבלים מינימום איקס כסף, ועל כל איקס קילומטרים נוסף מקבלים איקס כסף נוסף. היום וולט הפכו את הקערה על פיה", הוא אומר בכעס. "אנחנו מרגישים מרומים. בוולט אומרים שהשכר הממוצע לא נפגע, אבל כל השליחים מרגישים שכן. אני לא מכיר אחד שמרוויח יותר מבעבר. החיתוך בשכר הוא לפעמים כמעט של 50%. אם עד עכשיו הייתי לוקח ממסעדה שני משלוחים לאותו בניין, וכל משלוח היה מתומחר בסכום מלא, היום על המשלוח השני אקבל 50%. למה? כי הפרמטר שקובע הוא לא המרחק אלא המאמץ, ואני לכאורה מתאמץ פחות. ואם זה בניין שאין בו מעלית ואני עולה ארבע קומות ברגל?"
צורת ההעסקה של וולט, שתהפוך להיות יותר ויותר נפוצה, מייצגת מציאות של מחיקת כל מה שידענו על יחסי עובד מעביד, זכויות עובדים ושימור עובדים, מחויבות ואכפתיות. באיחוד האירופי מנהלים מלחמה בשיטת העבודה הזו, מציבים קווים אדומים למעסיקים ואף קונסים במדינות כמו ספרד במיליוני דולרים חברות שליחויות שלא מעניקות לעובדים זכויות סוציאליות. בארץ המצב שונה.
"בישראל, עד אמצע שנות ה־90, מעל 85% מהעובדים הועסקו במודל שהעניק להם תנאים וזכויות, והיו מאוגדים באיגודי עבודה שמגינים עליהם. מאמצע שנות ה־90 הלכנו לכיוון של מיקור חוץ, קבלני כוח אדם ועבודות במשרות חלקיות, כולל יותר עבודה מהבית, והיום רק 40% מהעובדים מועסקים במודל הישן שמספק ביטחון", אומר ד"ר סמי מיעארי, מומחה לשוק העבודה מאוניברסיטת תל־אביב.
ד"ר מיעארי מדבר על "המהפכה הכלכלית הרביעית", שבמרכזה דיגיטציה ורובוטים ובינה מלאכותית, והיא תשנה את שוק העבודה העולמי וגם הישראלי. מקצועות שונים ייעלמו בעתיד הקרוב, ועובדים לא יועסקו ישירות על ידי המעסיק, אלא יקבלו שירותי העסקה מגורם מתווך: "זה מה שגורמת הדיגיטציה. עוד מעט לא תראי שום עובד בבנקים. הכל הופך להיות דיגיטלי. ישמרו כמה עובדים במטה שייתנו שירות בלי להיות בקשר עם המעסיק הראשי, כמו שקורה במרכזי השירות הדיגיטליים השונים".
אורי מתוקי הוא יו"ר האגף המקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד, שמייצגת צעירים מגיל 14 עד 25, גם בענפים מרובי עובדים צעירים כמו מלצרות ומזון מהיר, וגם בענף השליחים, שנכנסנו אליו בגדול בעקבות הקורונה. מתוקי: "דרך השליחים נחשפנו לעולם כלכלת האלגוריתם, החלטורה, או השמות הרבים שזכתה להם. מדובר בשם כולל לצורות העסקה שהתחילו להתפתח בעקבות התבססות הטכנולוגיה בשוק העבודה, שמשנה גם את צורת ההעסקה וגם את האופן שבו השירות ניתן לצרכן. אם ניקח את וולט לדוגמה, אז יש לנו מסעדה, שליח והפלטפורמה (האפליקציה) שמספקת לו עבודה ובעצם היא שמעסיקה אותו. זה מייצר שאלות חדשות – האם השליחים הם עובדי הארגון או לא? האם יש יחסי עובד מעביד? מה המעסיק נותן לעובד ומה הוא דורש ממנו? לחברות שעובדות במודל הזה נוח מאוד להגיד שהעובדים בכלל לא עובדים שלהם, ואז לא להידרש לאחריות ולמתן זכויות, ויוצא שהאחריות מגולגלת לעובד עצמו, שצריך לדאוג למשל לביטוח, או להפרשות סוציאליות שונות".
אז הטכנולוגיה מחזירה לאחור את תנאי ההעסקה, שדווקא השתפרו בעשורים קודמים בזכות איגודים חזקים.
"בהחלט. תחת כותרות מאוד נוצצות של 'אפליקציה' ו'פלטפורמה' מתפתחת צורת העסקה בעייתית מאוד, שמחזירה אותנו שנים אחורנית מבחינת זכויות ורווחת העובד. עובדים יכולים פשוט יום אחד לגלות שתנאי ההעסקה שלהם השתנו ואין עם מי לדבר. תארי לך שאת יום אחד מגיעה לעבודה ואומרים לך חד־צדדית: היום על אותה העבודה שלך תקבלי פחות".
איך מחשבים בוולט את התשלום היום?
"הם שינו למשהו שהעובדים אפילו לא מבינים. אחד השליחים שאל וזכה לתשובה שצריך עורך דין לענייני עבודה כדי לפענח אותה (מתוקי מקריא את התשובה): 'חישוב התשלום עבור כל משלוח במודל החדש משתנה בין המשלוחים ולוקח בחשבון מרכיבים רבים ומגוונים, בין היתר גם חישוב של המרחק התחבורתי לאיסוף. המודל מותאם לתנאי השטח בכל אזור עם פרמטרים ייחודיים, שיכולים להיות איסוף מקניונים מסוימים, או מסירה במגדלים גבוהים או פארקים, ובהמשך יכלול גם פרמטרים נוספים. בעקבות העובדה שיש פרמטרים שונים, יש קושי להסביר את התמחור עבור כל משלוח. בכל מקרה — התשלום המוצע והמרחק מוצגים לך לפני אישור המשימה, ותוכל לבחור שלא לאשר את המשימה'. האפליקציה היא זאת שמחשבת את המסלולים שהשליח צריך לעבור, והשליח צריך להיענות להוראות שלה ולעשות את התפקיד הרובוטי של העלאת השקיות אל הלקוח הסופי".
איך אתם מנסים לעזור לשליחי וולט?
"אנחנו מסייעים לעובדים שפונים אלינו, בעיקר כאלה שהעיפו אותם מהאפליקציה ופיטרו אותם שלא כדין. החברה טענה מולם באופן כללי שבמסגרת המחאה של השליחים הם נהגו באלימות. השליחים טוענים שלא היו אלימים, ושביקשו מהחברה לראות הוכחות שנהגו באלימות, אבל אף אחד לא הגיב להם. תארי לעצמך שאת מגיעה למשרד שלך והמשרד נעול ואומרים לך: את לא עובדת פה יותר, לכי הביתה. זה בלתי נתפס, וזה לב הסיפור. על בסיס החדשנות הטכנולוגית, חזרנו אחורנית לתקופות שבהן אפשר היה לפטר עובד בלי לתת לו להסביר את עצמו".
4 צפייה בגלריה
מסייעים לעובדים. אורי מתוקי, יו"ר האגף המקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד
(צילום: סוניה גרשפט)
נציין שבוולט סיפקו לנו סרטונים שבהם נראים שליחים שנוהגים באלימות כלפי נציגי החברה, אך אין לנו דרך לדעת באילו נסיבות והאם מדובר בשליחים שדיברנו איתם או שמיוצגים על ידי הסתדרות הנוער העובד והלומד.
מה שבטוח, שליחים רבים מרגישים שדופקים אותם באמצעות זרועו הקרה של האלגוריתם. מ': "אני כרגע משתדל לארגן הפגנות עד כמה שניתן ולהביא את וולט לשולחן המשא ומתן. בינתיים זה לא הולך. חכמים ממני אמרו: אתה יכול לעבוד על חלק מהאנשים רוב הזמן, אבל לא על כולם כל הזמן, ואנחנו בהחלט רואים שעובדים עלינו. בסופו של יום אנחנו מסכנים את החיים שלנו בכבישים, בעבודה אינטנסיבית בתנאים לא תנאים, בחום, בגשם. הייתי מצפה שאם עושים שינוי, שיואילו לשבת איתנו למשא ומתן. אנחנו אלה שבנינו אותם, אנחנו הפרסום המהלך שלהם, ואנחנו החלק החשוב שמקשר בינם לבין הלקוח – ואותנו הם החליטו לדפוק?"
מה וולט אומרים לכם?
"לא נראה שזה מעניין אותם. יש לחברה רשימות המתנה שהיא נסמכת עליהן ויכולה לגייס. מבחינת וולט לכל עובד יש תחליף, אחרת הם היו מתייצבים מיד למשא ומתן. הנציגות שלנו לא מתרשמת שהם ממהרים".
ג', בן 35: "אנחנו אמורים לבטח את עצמנו חובה, צד ג' ומקיף. זה 10,000-7,000 שקל. הרוב לא מבטחים. וצריך לעשות חמישה משלוחים בשעה כדי להרוויח, אז נוסעים מהר, באדום, באין כניסה, על מדרכות. עכשיו זה יחמיר"
ג' הוא שליח וולט מאזור ירושלים, בן 35, והוא מעלה סוגיה נוספת – של ההוצאות שהושתו על השליחים: "למשל, כל שליח צריך לדאוג לבטח את עצמו. אנחנו עובדים רובנו על אופנועים ואופניים, ואמורים לבטח את עצמנו בביטוח חובה, צד ג' ומקיף. זו הוצאה גדולה, ולכן בפועל רוב השליחים מוותרים ונוסעים בלי ביטוח, כי זה יכול לנוע בין 7,000 ל־10,000 שקל בשנה. הביטוח גם גבוה יותר אם אתה שליח. יש מי שאומרים לביטוח שהם לא שליחים ומשלמים את הביטוח הנמוך, אבל כשקורה משהו הם לא מבוטחים".
מפחיד.
"נכון. רוב השליחים לא מבטחים את עצמם ופשוט נוסעים ככה. ואנחנו נעשה עבירות תנועה כל הזמן, כי אנחנו צריכים לעשות חמישה משלוחים בשעה כדי להרוויח משהו. כל משלוח זה רבע שעה, והנה הגענו לזה שאנחנו אמורים לטוס בכבישים כדי להספיק. אז אנחנו עוברים באדום, נוסעים באין כניסה, נוסעים על מדרכות. זה המצב".
והשינוי של האלגוריתם עוד יותר מסכן אתכם?
"כן, כי עכשיו אני צריך לנסוע הרבה יותר מהר כדי להרוויח. אם עד עכשיו ראינו שליחים שנוהגים בצורה מסוכנת, עכשיו זה יהיה עוד יותר גרוע אצל מי שאין להם אלטרנטיבה אלא להישאר בחברה. ומי נשאר? מי שאין לו ברירה ומוכן לעשות עבירות ולהסתכן על הכביש כדי להתפרנס".
לאיזה שכר חודשי אתם מגיעים אחרי כל הסאגה הזו?
"זה משתנה מאוד בין מי שעובד רק שעתיים בערב למי שמוכן לעבוד כל היום. וולט פירסמו שהממוצע השעתי הוא 63 שקל ברוטו. וזה ברוטו, כן, לפני ביטוחים, דלק, תיקונים, מסים, ואני מזכיר לכולם שאני צריך עכשיו לתת יותר עבודה כדי להגיע לאותו ממוצע. זה כמו שיגידו לך, השכר שלך לא משתנה, אבל תעשי עוד שעתיים כל יום".
בכלכלה שמבוססת על אלגוריתם, אומר מתוקי, אנחנו עובדים של אף אחד, או יותר נכון — עובדים של האלגוריתם, בלי תחושת שייכות, בלי בוס, בלי יחס. אין לנו פרצופים, אין לנו שמות, אין לנו דרך לדעת אם מרוצים מאיתנו או לא. אנחנו לא מעניינים בתור אנשים, רק בתור רובוטים על אופנוע שמביאים סחורה בזמן. אין לנו חברים בעבודה, אין לנו הווי, אין לנו עם מי לצאת לשתות בירה אחרי המשמרת.
הפסיכיאטר ד"ר אילן וולקוב, מנהל מרכז מיינד־מי לטיפול פסיכיאטרי, מדבר על המחיר הנפשי שגובה סוג כזה של העסקה, וגם על הפרופיל הנפשי של מי שעובדים בצורת העסקה שכזו: "עבודה כשליח וולט, למשל, זו עבודה שמראש היא מאוד לא יציבה, ואנשים שמגיעים אליה הם מי שצריכים פרנסה זמינה ומהר, כי סף הקבלה הוא יחסית נמוך. זו עבודה שהיא גם מסוכנת פיזית, והיא מושכת אליה אוכלוסיות שבנסיבות החיים שלהם יש מראש פחות עוגני ביטחון. ואז, כאשר העוגן התעסוקתי מתערער, נוצר מצב שבו אין בכלל רזרבות נפשיות להתמודד עם השינוי הזה, ואז אני הרבה יותר מועד למשבר נפשי שאנחנו קוראים לו הפרעת הסתגלות, עם תסמיני חרדה או דיכאון שנובעים מהצפה רגשית שמגיעה כתוצאה מנסיבות חיים משתנות".
הפסיכיאטר ד"ר אילן וולקוב: "זו עבודה מאוד לא יציבה וגם מסוכנת, ומגיעים אליה מי שצריכים פרנסה זמינה ומהר. אלה אוכלוסיות שמראש יש להן פחות עוגני ביטחון. ואז, כאשר גם העוגן התעסוקתי מתערער, אתה הרבה יותר מועד למשבר נפשי"
איך זה נוגע למצב השליחים של וולט?
"שליחי וולט לוקחים בחשבון שזו עבודה לא יציבה, אבל היא מאוד גמישה, וזה מתאים להם מכל מיני סיבות. הם אומרים: לפחות אצליח להרוויח כסף. אבל אם את משבשת להם את המרכיב הזה, של השכר, ועושה בו שינוי חד־צדדי, את הופכת את המשך העבודה לבלתי אפשרי עבורם. כך גם אם את עובדת כפרילנסרית – זה מאפשר לך המון חופש, אבל אם כבר לא משלמים על משימה כמו ששילמו פעם, או דורשים משימה לא הגיונית, זה מערער אותך, כי זו ההכנסה היחידה שלך וכבר אין מה שמחזיק אותך עם הראש מעל למים".
אבל זה גם מאפשר גמישות, ולכן הרבה עובדים בוחרים בצורת ההעסקה הזו.
"אבל הגמישות הזו היא לא רלוונטית כאשר הדבר עצמו מפסיק להיות פחות שווה. למשל, אם פתאום דורשים מהשליחים לעבוד בתנאים שהם לא יכולים לעמוד בהם, מה הגמישות הזו שווה? ויש פה עוד חוויה מורכבת, והיא שאתה לבד מול הדבר הזה ואין לך שליטה במה שקורה. אם אתה נמצא במקום עבודה שהנתונים ידועים ויציבים לאורך זמן, אין טלטלות. פה מספיק עדכון קטן באפליקציה והופס, תנאי העבודה שלך השתנו דרמטית. ולמי אתה פונה ומה אתה עושה? המעסיק במקרה הזה הוא הטכנולוגיה, והיא לא עושה איתך משא ומתן. יש כאן פגיעה רגשית מאוד־מאוד חמורה, כי הדבר שהכי מפחיד אותנו והכי קשה לנו איתו זה חוסר ודאות".
מה צפוי לנו בעתיד? אני שואלת את ד"ר מיעארי. "צפויים הרבה שינויים, ונצטרך להתאים עצמנו", הוא אומר. "זה קרה כבר באמצע שנות ה־90 כשהגיע כל נושא הגלובליזציה והכנסת שיטות ייצור חדשות, למשל כשמפעלי הטקסטיל הועברו למדינות שכנות".
אז מה עכשיו אנשים צריכים ללמוד?
"כל מה שקשור בדיגיטציה, בינה מלאכותית, תוכנה, ולהתחבר לשינויים בשוק כדי להתאים עצמנו מהר לדרישות".
ביי ביי ביטחון תעסוקתי?
"ברור. אנחנו רק נלך יותר ויותר לתקופה של חוסר ביטחון תעסוקתי. זה דבר שיהיה קיים אולי רק במשרדים ממשלתיים. כל השאר יעבדו לפי הסכמים קצרי מועד, ונראה יותר פרילנסרים בשוק העבודה".
וזה בדיוק ההיפך ממה שצריך להיות כדי לדאוג לנפש של העובדים, אומר ד"ר וולקוב: "כשאני מדבר עם הורים על גידול נכון של ילדים, אני מסביר להם שילדים צריכים שני דברים — אהבה ותחושת יציבות. וזה גם מה שעובדים צריכים".
בוולט דוחים את טענות השליחים. בחברה מסבירים כי המודל של חישוב שכר המשלוח היה בהתחלה לפי המרחק האווירי על המפה. זה היה בתקופה שהחברה עבדה רק בתל־אביב ורק עם מסעדות, כך שזה התאים. אבל בחמש השנים האחרונות וולט הגיעה להרבה ערים ויישובים והתרחבה למשלוחים גם מסופרים ומחנויות, לדברי החברה זה יצר מצב שהמודל לא מתאים, כי המרחק האווירי כבר מייצג הרבה פחות את מרחק הנסיעה בפועל. ולכן השינוי התחייב.
בחברה טוענים כי המודל החדש לא פוגע בהכנסת השליחים, אלא שמשלוחים קלים מתוגמלים בכמה שקלים פחות, ויש משלוחים אחרים שהשליח מרוויח עליהם יותר, אבל ההכנסה הממוצעת לא השתנתה. ולגבי הטענה שאין לשליחים עם מי לדבר, בוולט אומרים שהצוות זמין גם בצ'ט וגם במשרדים.
עומרי שיינפלד, מנהל קשרי ציבור וחבר הנהלת וולט: "משלוחים מסופרמרקטים זה לא כמו לקחת שקית מסושי, וכשהשליח צריך לעלות למגדל בן 28 קומות בעזריאלי זה לא כמו לשים בקומה ראשונה בקבלה. בחיפה, למשל, מסטלה מאריס לבת גלים זה 500 מטר אווירי, אבל בנסיעה זה 4 ק"מ. זו טענה ששליחים העלו במשך שנים, אז עכשיו החישוב הוא לפי מרחק נסיעה. פעם השליח קיבל את המרחק מנקודת האיסוף לנקודת היעד, וידע לחשב כמה יקבל. היום האפליקציה מקפיצה לו שעבור המרחק הזה יקבל איקס שקלים, והוא יכול לקבל או לדחות את המשלוח, ואין עם זה שום בעיה".
אז מה, אתם לטובת השליחים והם פשוט לא מבינים את זה?
"השליחים מבינים טוב מאוד, ועובדה שהם ממשיכים לקחת משלוחים. הם עצמאים ולא חייבים לנו כלום ויכולים לא לעלות לזמינות, בטח שלא בחום הנוראי שהיה השבוע. אף אחד לא עובד בחום כזה אם לא שווה לו, והם עולים כרגיל".
אז למה הם מפגינים?
"היו כמה עשרות שהגיעו למחאה ביום רביעי הקודם, אני לא יודע מי דחף אותם לזה. ארבעה מהם התנהגו באלימות קיצונית, על שלושה הגשנו תלונה למשטרה והם קיבלו צו הרחקה ממשרדי וולט".
השליחים טוענים שהודעתם חד צדדית על שינוי שיטת התמחור תוך שבוע, ומי שהעז להתנגד סגרו לו את האפליקציה.
"מה פתאום, אין דבר כזה. יש ארבעה שליחים שירדו מזמינות השבוע, וזה היה רק בגלל אלימות, ויש לנו על זה הוכחות. עשינו השבוע 17 מפגשים פנים אל פנים, ומי שרצה גם בצ'ט, כדי להסביר להם את התנאים החדשים. להוריד מישהו כי הוא מתנגד? לא קיים, אין סרט כזה. למה שאעשה את זה? מה זה ייתן?"
נראה לך הגיוני שאודיע לך שעוד שבוע משנים לך את השכר?
"אם היינו משנים את ההכנסה אני מסכים איתך. אבל אין שום שינוי בהכנסה, אלא רק בצורת החישוב. ומי שרצה הסבר קיבל הסבר. השליח הממוצע בוולט עושה 14 שעות בשבוע, כי לרובם זו הכנסה משלימה. מי שהיה עולה 14 שעות לפני שבועיים ומי שעלה 14 שעות השבוע – לפי המודל החדש – ההכנסות שלו היו זהות ואולי יותר טובות. וולט עובד עם 15 אלף שליחים ומעל מיליון לקוחות – אם משהו לא היה מתנהל כמו שצריך השבוע, הציבור היה שומע על זה".
באירופה כבר מכריזים על שליחי וולט כעובדים שכירים.
"הקביעה שמעבירים את השליחים למודל של שכירים היא לא ממש נכונה. הנציבות שכותבת את החוקים באירופה ניסחה טיוטה לגבי האופן שבו היא רואה את כלכלת הפלטפורמה. בטיוטה מעלים כמה נקודות, שאם עובד הפלטפורמה עונה על שלוש מהן, הוא הופך להיות שכיר במקום עצמאי. האיחוד האירופי בעצמו אומר שהמצב החדש עלול להשפיע רק על 20% מעובדי הפלטפורמה היום בכל החברות באירופה, לא דווקא בוולט".
ומה עם זכויות העובדים? כלכלת הפלטפורמה זה עניין בעייתי מאוד.
"זו הסתכלות מסוימת. הרוב המוחץ של השליחים באים להשלמת הכנסה. זו לא הפרנסה העיקרית שלהם. בנאדם יכול להיות מורה או בעלים של בית קפה ולהשלים בוולט. זו הכנסה נוספת שללא כלכלת הרפורמה לא הייתה קיימת. זה לא מחליף את עולם העבודה הישן, אלא נותן אפשרות להכנסה נוספת, וזה הכי מוסרי בעולם לאפשר לבנאדם הכנסה נוספת. פעם זה היה מלצרות ובייביסיטר, והיום זה שליחויות. אנחנו רוצים מצב שבו לשליחים שלנו טוב ויש להם ביטחון".
"כאשר לא מתקיימים יחסי העסקה בין מקבל השירות (וולט) לנותן השירות (השליחים), ואין הסכם שמגדיר את האופן שבו ניתן לשנות את תנאי השירות, מקבל השירות יכול לשנות את המצב כראות עיניו, ובלבד שיעניק לנותן השירות זמן סביר להיערך לשינוי – ונותן השירות יכול לבחור מה לעשות" – כך מסביר עורך הדין יובל גבעון, מומחה במשפט מסחרי ובדיני עבודה ממשרד עורכי הדין "פרנקל, בר־נתן גבעון", את ההיבט המשפטי של הסוגיה, מה שאומר במלים אחרות: וולט יכולה לשנות את תנאי השליחים באופן חד־צדדי, כל עוד היא נותנת להם "זמן סביר" להיערך לפני השינוי.
אנחנו בימים שבהם עניין הסבירות רותח. בוא תגדיר מה זה סביר?
עו"ד גבעון: "אם ההסכם לא קובע כמה זמן צריך לתת התראה לפני שינוי כזה, נכנסת השאלה מה זה זמן סביר. שבוע, חודש, חודשיים? זה משתנה לפי כל מקרה, בהתאם לוותק למשל, אז זה מאוד פרטני. אגב, גם כאשר מדובר בעובדים שכירים, מעסיק יכול בכל שלב לשנות את תנאי ההעסקה, אבל עובד שתנאי עבודתו הורעו יכול להודיע למעביד שמדובר בהרעה בתנאי עבודה ולכן הוא מבקש להתפטר, והתפטרותו תוגדר כפיטורים לצורך חישוב זכויותיו".
מה זה אומר מוסרית על שוק העבודה?
"את שואלת אותי על מוסר? זה שוק העבודה. הוא שוק של היצע וביקוש. אדם שעובד בחברה והיא לא מצליחה להרוויח כסף, היא תגיד לו: אני לא יכולה לשלם לך את מה ששילמתי עד עכשיו, ואני מפחיתה לך 20% בשכר. וזה עוד יותר קיצוני במערכת יחסים קבלנית, כי בעוד שבמערכת שיש בה יחסי עבודה, שמגינים על העובד, למשל זכות לפיצויי פיטורים במקרה של הרעת תנאי עבודה, הרי שבמערכת קבלנית אפילו זה לא קיים, וככל שההסכם מתיר למקבל השירות לשנות את תנאי ההתקשרות עם נותן השירות – הוא יכול לעשות את זה.
"החברה יכולה להגיד בכל עת שהיא משנה את ההסכם או מפסיקה אותו. זה לא עניין של מוסר אלא של תנאי השוק. שאלת המוסר היא לגבי הדרך שבה הקבלן לוקח שוק שתמיד היה שוק של עובדים, והופך אותו לשוק של פרילנסרים. וזה בעייתי בכל העולם ולא רק בישראל".
פורסם לראשונה: 07:36, 21.07.23
