חייל שהיה מעורב בפינוי קורבנות מאסון המסוקים ב-1997 מנהל בימים אלה מאבק להכיר בו כנכה צה"ל בעקבות הפוסט טראומה שממנה הוא סובל. משרד הביטחון מתעקש בשלב זה לא להסכים, משום שהמבקש מוכר במקביל כנכה בביטוח לאומי בשל סכיזופרניה שהתפתחה אצלו מאז. לאחרונה החליטה ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שליד בית משפט השלום בראשון לציון, להחזיר את התיק לוועדה רפואית שתקבע אם מדובר בשתי מחלות נפרדות המזכות בשתי הכרות שונות.
המערער שירת בצה"ל כלוחם בחיל ההנדסה והשתתף בפינוי 73 החיילים שנהרגו באסון שהתרחש בפברואר 1997, שבמסגרתו התנגשו שני מסוקי יסעור בצפון הארץ. בעקבות המראות הקשים שאליהם נחשף, ועל רקע מותם של שני אנשים קרובים לליבו – חברו באסון המסוקים, ואחיו שהתאבד באמצעות נשקו האישי של החייל – הוא לקה בהפרעת פוסט טראומה. מצבו הנפשי החמיר והלך, ובשילוב עם שימוש בקנאביס התפרצה אצלו גם סכיזופרניה.
החל מספטמבר 2005 הוא הוכר כבעל 50% נכות בביטוח הלאומי בשל הסכיזופרניה. לאחר כמה שנים הוא פנה לקצין התגמולים במשרד הביטחון על מנת שיכיר בפוסט טראומה שלו כנכות בצה"ל, אולם הוא נדחה. לעמדת קצין התגמולים, ברגע שבחר לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי בגין פגיעתו הנפשית, הוא "ננעל" במסלול זה ואינו רשאי לשנות את בחירתו להכרה במשרד הביטחון.
בערעור שהגיש המבקש לוועדה הוא התעקש שהפוסט טראומה והסכיזופרניה הן שתי מחלות שונות שבגינן הוא זכאי להכרה ולתגמולים, וממילא הוא רשאי לבחור היכן לקבל הכרה עבור כל אחת מהן.
עו"ד אורי צפורייו"ר הוועדה, השופטת רבקה ארד, הדגישה שאין מחלוקת בין הצדדים על כך שהן הפוסט טראומה והן הסכיזופרניה קשורות סיבתית לשירות הצבאי. המחלוקת נוגעת לשאלה אם הוא זכאי לשתי הכרות נפרדות: עבור הסכיזופרניה בביטוח הלאומי, ועבור הפוסט טראומה במשרד הביטחון.
הרקע למחלוקת נבע מהשאלה אם שתי מחלות הנפש "חופפות" האחת לשנייה ברמה כזו או אחרת, כך שמתן פיצוי הן בביטוח הלאומי והן במשרד הביטחון יהווה כפל פיצוי אסור. בהחלטה נכתב: "כאשר כתוצאה מאותו אירוע נגרמו לנכה שתי פגימות נפרדות ומובחנות אשר הפיצוי בגינן אינו עבור אותו נזק, אין לפנינו כפל פיצוי ואין הנכה נדרש לבצע בחירה".
לצורך המחשת הנקודה נתנה השופטת דוגמה שלפיה חייל סבל משתי פגיעות: האחת אורתופדית והשנייה נפשית. במקרה כזה, לדבריה, אין ספק שמדובר בשתי פגיעות נפרדות המזכות בשתי הכרות שונות. מכאן שלכאורה, גם במקרה שמולה מדובר בשתי מחלות נפרדות – האחת פוסט טראומה והאחרת סכיזופרניה, כך שמשרד הביטחון מלכתחילה לא היה רשאי לסלק על הסף את התביעה להכרה עבור הפוסט טראומה.
אלא שברמה האופרטיבית קבעה השופטת כי התוצאה הרצויה במקרה זה היא להחזיר את עניינו של המערער לוועדה הרפואית, כגורם המוסמך, על מנת שזו תבחן אם מדובר בשתי מחלות נפרדות המזכות בשתי הכרות שונות, או שמא במחלה נפשית אחת הכוללת "שני" ענפים.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד ארז יער
• ב"כ המשיב: עו"ד אלון לוי ליטן (פרקליטות מחוז מרכז–אזרחי)
• עו"ד אורי צפורי עוסק בצבא ומשרד הביטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
