המחלוקת בין שר העבודה יואב בן צור מש"ס ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שעלתה לטונים גבוהים בימים האחרונים, פוגעת לבינתיים בכלל ציבור זכאי הסבסוד למעונות.
קרן ברל כצנלסון, משמר החינוך הממלכתי ונעמת הגישו היום (רביעי) עתירה לבג"ץ נגד בן צור ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בדרישה לפרסם לאלתר את מבחני התמיכה להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום או במשפחתון, או לחילופין, לבטל את החלטת הממשלה מה-23 בספטמבר שמנחה את משרד העבודה לפרסם מבחני תמיכה זמניים עד נובמבר.
2 צפייה בגלריה
גן ילדים, אילוסטרציה
גן ילדים, אילוסטרציה
גן ילדים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
נכון לעכשיו משרד העבודה מעכב את פרסום מבחני התמיכה לסבסוד מעונות יום לשנת הלימודים תשפ"ה. העותרים, באמצעות עו"ד חגי קלעי, טוענים כי העיכוב נעשה משיקולים פוליטיים ולא ענייניים, ובפרט על רקע מחלוקת משפטית בנוגע לזכאותם של לומדי מוסדות תורניים בצל סוגיית הגיוס. במקום לספק תמיכה לכלל הזכאים, עיכוב פרסום המבחנים משאיר משפחות רבות בחוסר ודאות כלכלית ופוגע בהן, ללא הצדקה חוקית או מנהלית.
על פי נתוני ארגוני הנשים, כ-70 אלף ילדים נהנים מסבסוד מעון ע"י משרד העבודה בשנים האחרונות, מדי שנה, על פי מבחני תמיכה שקובע המשרד. בשנים האחרונות הסבסוד, שהגיע עד לכ-1,800 שקלים בחודש, ניתן להורים העובדים במשרה מלאה, משפחות חד הוריות או סטודנטים, כאשר בין הסטודנטים נכללים גם בחורי ישיבות.
אלא שמאז פקיעת חוק הגיוס, פסק בג"ץ כי בהיעדר חקיקה המסדירה את הפטור שניתן לבחורי ישיבה - כלל הצעירים החרדים עד גיל 26 חייבים בגיוס וכל עוד אינם עושים זאת - אינם זכאים להטבות כלכליות מהמדינה. בהוראת היועמ"ש היה לעצור את כלל ההטבות, לרבות סבסוד המעונות לאברכים חייבי גיוס, מניעת הטבה בשווי אלפי שקלים.
השר בן צור ביקש לקבוע מבחני תמיכה חדשים שבמסגרתם ניתן לקבוע תבחיני סבסוד לכלל האוכלוסייה, אך גם אברכים ייהנו מהם. בין היתר נבחנת האפשרות לקבוע כי הסבסוד יקבע, כפי שהיה בעבר, לפי רמת התעסוקה או הלימודים של האם בלבד, בלי להתחשב במצב האב וכך גם אברכים לא יפגעו.
במקביל, עברה החלטת ממשלה בניגוד לעמדתה של היוע"משית, שבמסגרתה הוארך הסבסוד לכולם לתקופת ביניים של שלושה חודשים. אלא שהיוע"משית פנתה אתמול למשרד העבודה והורתה שלא לממש את החלטת הממשלה, בטענה שהסבסוד לכלל הציבור צריך להיות לשנה שלמה ולא רק לשלושה חודשים, שכן כלל הציבור אינו אשם בפלונטר הסבסוד לאברכים שהשר מנסה לפתור - וההורים זכאים לוודאות שהסבסוד יינתן להם עד סוף השנה, כמו תמיד.

משפחות משלמות עד 12 אלף שקל בחודש

בינתיים המבחן לכלל האוכלוסייה טרם פורסם ובכך יוצא מצב שאף משפחה לא זוכה לסבסוד. בחודש האחרון משפחות שילמו סכומים שקרובים ל-4,000 שקלים לחודש למעון, גם אם הם זכאים לסבסוד על פי תבחיני הממשלה, בשל היעדר המבחן. משפחות שלהן מספר ילדים במעון שילמו סכום שמגיע אף ל-12,000 שקלים בחלק מהמקרים.
תרצה סנוואני ממעלה חבר-דרום הר חברון: "יש לי שתי בנות במעון. במקום לשלם על שתיהן בסביבות 3,000 שקלים אני משלמת קרוב ל-7,000. בגלל התשלום הגבוה אנחנו נכנסים למצב שיש לנו יותר הוצאות מהכנסות.
"המשמעות הכלכלית של חוסר קבלת דרגה היא שבמקום לחסוך לדירה משל עצמינו, כל הכסף הולך למעונות. במקום שיהיה לי עוד כמה מאות שקלים לקנות פירות, ירקות, עוף, אני צריכה לשקול מה קונים. זה נזק בריאותי לטווח הארוך לבנות.
2 צפייה בגלריה
משפחת סנוואני
משפחת סנוואני
משפחת סנוואני
(צילום: פרטי)
"כרגע אני בהתלבטות אם להשאיר את הבנות במעון, כיוון שמצד אחד יש לנו מעון טוב ואיכותי, שהן מקבלות בו הרבה מבחינת התפתחותית, אבל מצד שני כל הכסף של המשכורת שלי הולך למעון. אני מרגישה שאני עובדת בשביל שמישהו אחר יגדל את הילדים שלי. הבעיה היא שאם אוציא אותם, בקרוואן אין לילדה את המרחב שלה של הזחילה, ויש פחות אופציות להיפגש עם חברים.
"זה דורש ממני ומבעלי לעבוד יותר על מנת לסגור את החודש, מה שגורם לזה שאני ובעלי רואים את הבנות פחות. זה גורם ליותר מתחים ולחצים נפשיים סביב הכסף שאפשר למנוע בקלות".
בעתירה נטען כי החלטת שר העבודה לכרוך את גורלם של מי שעומדים בדרישות החוק יחד עם אלה שמפרים את חובת הגיוס, יוצרת אפליה ופוגעת בזכויות המשפחות הזכאיות לתמיכה. משמר החינוך הממלכתי וקרן ברל כצנלסון מבקשים מבית המשפט להורות על פרסום מיידי של מבחני התמיכה לכל שנת הלימודים תשפ"ה, ללא הגבלות, ולקיים דיון דחוף בעתירה כדי למנוע פגיעה נוספת במשפחות התלויות בתמיכה זו.
העתירה מדגישה את הצורך הדחוף בפרסום מבחני התמיכה לשנת תשפ"ה על מנת למנוע פגיעה מתמשכת במשפחות שומרות חוק, שמסתמכות על התמיכה לצורך שילוב בשוק העבודה, והעיכוב הנוכחי נובע משיקולים פוליטיים.
מנהל משמר החינוך הממלכתי עו"ד איתמר קרמר: "העיכוב השערורייתי בפרסום מבחני התמיכה פוגע בעשרות אלפי משפחות שמסתמכות על תמיכה כדי לצאת לעבוד ולפרנס. לא הגיוני שהממשלה תהפוך משפחות לקלפי מיקוח בסחר מכר הפוליטי. זו פגיעה ישירה בזכויות בסיסיות ומשפחות שלמות קורסות כלכלית. הזכאות לסבסוד מעונות יום נוגעת כמעט בכולם. הממשלה מאפשרת השתמטות מחובת הגיוס ופוגעת על הדרך במילואימניקים, במעמד הביניים, ואפילו באלקטורט שלה. זה מאבק על הערכים של כולנו, על האחדות, הלכידות והחוסן הלאומי שלנו".
יו"ר נעמת חגית פאר: "כולי תקווה שבג"ץ יעצור את הפארסה העצובה, במיוחד בתקופה זו של חוסר יציבות בכל התחומים ויוקר מחיה בלתי נסבל. עשרות אלפי הורים מוחזקים כבני ערובה. שלושה שבועות אל תוך תחילת שנת הלימודים ההורים אינם יודעים מה יהיה גובה שכר הלימוד ונדרשים למעשה לשלם שכר לימוד מלא, כשידם של רבים אינה משגת, במיוחד כשמדובר בהורים צעירים למספר פעוטות בגיל הרך, וכל זאת רק בגלל חילוקי דעות פוליטיים".
כמו כן, יו"ר ויצו אניטה פרידמן שיגרה פנייה דחופה לשר העבודה בנושא וציינה כי "כבוד השר, איך יכולה אם חד הורית לשלושה ילדים, כשכל ההוצאות הכלכליות על ילדיה הן באחריותה, לשלם שכר לימוד של 3,000 בחודש עבור המעון לבנה הקטן, או משפחה עם 3 פעוטות במעונות היום שנאלצת לשלם שכר כ12,000 לחודש? כל יום של עיכוב בהסדרת הנושא, קל וחומר בתקופה זאת, מאלץ את ההורים להיקלע לחובות, לקחת הלוואות, להישאר בבית עם התינוקות ולסכן את פרנסתם, או לשקול הוצאת הילדים מהמעונות".