דאגה רבה במשרד האוצר מגידול חריג בגירעון בתקציב המדינה, שמעלה אף חשש בקרב בכירים שיהיה צורך להעלות מיסים במהלך השנה. הדאגה נובעת מהתחייבויות מיידיות ועתידיות של הממשלה בהיקפים של מיליארדי שקלים רבים, מבלי שבתקציב המדינה יש מקורות מימון להבטחות ולהסכמים המתגבשים, בעוד שגביית המיסים מצויה בירידה מאז ראשית השנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ל-ynet נודע, כי החוסר בתקציב כבר עולה על 10 מיליארד שקל וצפוי אף לגדול. אחת הסיבות היא ההבטחה להיטיב עם חיילי צה"ל בתמורה להורדת גיל הפטור מגיוס לציבור החרדי, בהיקף שעלול להגיע על פי הערכות לפחות לשישה מיליארד שקל, אולם על פי חישובים כלכליים שנעשו בימים האחרונים עלול להגיע גם לכ-10-8 מיליארד שקל. בהתאם, בימים אלו מתקיימים דיונים במשרד ראש הממשלה בנושא זה. נכון לעכשיו, תחזית הגירעון של האוצר עומדת 0.9%, אולם כעת מעריכים כי התחזית תתעדכן כלפי מעלה וייתכן כי אף תעבור את רף ה-3%.
כמו כן, במערכת הביטחון כבר מתגבשת הערכה שדווחה גם לראש הממשלה כי נוכח המצב הביטחוני בצפון הארץ לאחרונה, התגברות האיומים מצד איראן וצרכים צבאיים מבצעיים דחופים, יהיה צורך כבר בקרוב לתוספת תקציבית בהיקף של לפחות שני מיליארד שקל לתקציב מערכת הביטחון. יחד עם זאת, לפי שעה אין מאשרים בצה"ל כי דרישה כזאת כבר הוגשה.
ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות הדתיות אומנם חושבו כבר בתקציב המדינה לשנים 2024-2023, אולם גורמים באוצר ציינו כי במפלגות החרדיות יש דרישה לתוספות תקציביות נוספות "בהיקף לא קטן", שיועלו בוודאות בסמוך לאישור המתוכנן של תקציב המדינה וחוק ההסדרים, שחייבים להיות מאושרים בכנסת בקריאה שנייה ושלישית עד ה-29 במאי. אם התקציב לא יאושר - הממשלה תיפול, הכנסת תפוזר ויוכרזו בחירות חדשות.
יחד עם זאת, בדרגים הבכירים במשרדי ראש הממשלה והאוצר מנסים לקדם הצעת חוק לפיה אי-אישור תקציב המדינה לא יביא לנפילת הממשלה. המדובר בחוק שהוא אחד הנספחים לרפורמה המשפטית, שנדונה בכנסת בימים אלה. אולם, נראה שחקיקה כזאת לא תספיק להתבצע לפני אישור תקציב המדינה הדו-שנתי בעוד חמישה שבועות.
בדרך לקיצוץ רוחבי נוסף?
יצוין כי בחוק התקציב, שהוא חוק יסוד, כלולה מגבלת ההוצאה. המשמעות היא שהממשלה לא יכולה להגדיל את התקציב מעבר לזה שנקבע ואושר בממשלה במגבלות החוק ואם קיים צורך בהוצאה נוספת על הממשלה למצוא לה מקורות מימון מתוך התקציב כפי שנעשה רק לאחרונה בקיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציב. קיצוץ נוסף בשיעור של 3% צפוי כבר כעת במקביל לאישור תקציב המדינה בסוף החודש הבא. יצוין שמדובר בחוק יסוד שניתן לשנותו רק ברוב של 61 חברי כנסת, כאשר ניסיונות שנעשו השנים האחרונות לשנותו כשלו.
ההאטה בגביית המיסים, שהביאה בחודש שעבר לראשונה מזה כשנה לגירעון תקציבי אחרי עודף גדול שאף הגיע ליותר מ-30 מיליארד שקל, שהיה בתקציב עד לסוף שנת 2022, היא סיבה מדאיגה נוספת לגידול בגירעון. עם זאת, גורמים ברשות המיסים אמרו כי הירידה בגבייה הובאה בחשבון ואינה גורמת לפי שעה, עד לסיום השליש הראשון של השנה, לגירעון חריג.
ההאטה בגביית המיסים נובעת בעיקרה משלוש סיבות שאינן קשורות במחדל כלשהו בגביית המיסים: המשבר בנדל"ן, שהביא לירידת מחירים ולבלימה משמעותית בהיקף העסקאות, גורם לפחות תשלומי מיסים על רכישת דירות; הירידות בבורסה לניירות ערך על רקע חקיקת הרפורמה המשפטית, אשר גורמת לירידה בתשלומי המיסים על רווחי הון והאטה מסוימת בפעילות המשק שמונעת עלייה חזויה בגביית המיסים.
עוד סיבה מדאיגה מאוד לירידה בהכנסות ממיסים נעוצה במשבר הקשה בענף ההייטק בשל עצירת ההשקעות ומעבר פעילות של חברות רבות לחו"ל, נוכח החשש מהרפורמה המשפטית.
גורמים בכירים במשרד האוצר מודאגים מאוד מההתפתחויות בתחום תקציב המדינה ואף העלו את החשש שלא יהיה מנוס מקיצוצים משמעותיים נוספים בתקציב המדינה, שיפגעו קשות בשירותים לאזרח, ואף מהעלאות מיסים בקרוב, לאחר שכאלה נמנעו בשנים האחרונות, למעט העלאת המס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים והעלאת המס בראשית השנה על רכישת מכוניות חשמליות.
באוצר מתנגדים בתוקף להצעת חוק, שמוגדרת כ"פופוליסטית", לפטור את רכישת התרופות בישראל ממס ערך מוסף, מצב שקיים בכמה מדינות. "יש לנו חשש שהחוק הזה יאושר בכנסת ויביא לשורת מעשי מרמה והונאה, כאשר בבתי המרקחת ימכרו מאות מוצרים שאינם תרופות ויסווגו אותם כתרופה. גם שר האוצר סמוטריץ' השתכנע שזה חוק רע", אמר גורם בכיר במשרד האוצר.
החשש מהורדת דירוג האשראי מתגבר
לעומת זאת, יש מי שסבורים באוצר שאם הגירעון בתקציב המדינה ילך ויגדל, הן בשל הסכמים עם מפלגות והן בשל המצב הביטחוני, יהיה דווקא צורך לשקול העלאה של שיעור מס ערך מוסף, שהוא כיום בישראל 17% בלבד והופחת לאחרונה לפני שמונה שנים מ-18% ל-17% על ידי שר האוצר דאז, משה כחלון. שיעור המע"מ בישראל הוא כיום נמוך בהשוואה למדינות רבות במערב, שבהן מגיע שיעור המע"מ ל-19%-22%. מדובר במס שמכניס עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה (כל אחוז מס שווה כשבעה מיליארד שקל).
עוד רעיון שנבחן בחדרי חדרים במשרד האוצר לאחרונה הוא הטלת מס ירושה, כאשר גזירה כזאת תביא לגיוס כספי מס בעיקר מהעשירונים העליונים. מס ירושה היה נהוג כבר בישראל משנת 1950 עד שבוטל בשנת 1981 על ידי ממשלת מנחם בגין, ביוזמתו, והביא להכנסות נכבדות במשך כ-30 שנה ממס הירושה לתקציב המדינה.
גורם באוצר הביע חשש כי עלייה בלתי מבוקרת בגירעון בתקציב המדינה עלולה להיות זרז נוסף להורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות, שכבר מאיימות בהפחתת הדירוג נוכח הרפורמה המשפטית. גורם באוצר אמר ל-ynet כי "המצב בתקציב הוא ממש לא טוב, בלשון המעטה, ועל הממשלה לשקול היטב הבטחות להוצאות גבוהות בטרם היא מתחייבת להן".
גורם בכיר במשרד ראש הממשלה אמר ל-ynet כי עדיין לא רואים סטיה בהכנסות ממיסים ממה שנחזה לתקציב. יחד עם זאת גם אם יתממשו ההנחות הפסימיות של גידול בגירעון במשרד ראש הממשלה לא יסכימו להעלאת מיסים.
"גירעון לטובת לימודי אברכים? יגדיל את הנזק לכלכלה"
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, התייחס לדברים ד"ר דוד (דייבי) דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ואמר: "אלו מספרים משמעותיים מאוד. זה פער גדול מאוד ובשפה פשוטה - לא ברור איך התקציב יתכנס. גם צריך להשביע את תיאבון השותפות לממשלה וגם הכנסות ממיסים כנראה לא יהיו. 'לשבת על העצים' לחשב גירעונות זה לא דבר רצוי".
עוד טען דישטניק, כי "לא צריך לקדש את יעד הגירעון, אבל השאלה היא לתוך מה אתה מגדיל אותו. להגדיל את הגירעון לטובת מוסדות שלא מלמדים ליבה או לטובת הגדלת המלגות לאברכים - זה משהו שיעזור לנו לעתיד? זה רק יגדיל את הנזק לכלכלה".
לדבריו, "מוד'יס הסבירו שההחלטה שלהם על הדירוג מתבססת על ההנחה שהגירעון ביחס לתוצר יהיה אחוז. הם מוכנים לקחת אחוז כלשהו יותר גדול, אבל להתרחק מאוד מהאחוז הזה זה משהו שלא יאהבו בסוכניות הדירוג".
שר האוצר לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר בתגובה לפרסומים כי "הבטיחו הורדת מיסים, הבטיחו לטפל ביוקר המחיה, הבטיחו להמשיך ולחזק את הכלכלה, אך בפועל בדיוק כפי שהזהרתי - בתוך שלושה וחצי חודשים בלבד, ממשלת ישראל מובילה אותנו להתרסקות כלכלית. את מחיר היוהרה, הניתוק וחוסר המקצועיות ישלם הציבור שמשרת בצה"ל עובד ומשלם מיסים.
"במקום לטפל ביוקר המחיה ולחזק את הכלכלה, שרי הממשלה הנוכחית דואגים לאינטרסים האישיים והפוליטיים שלהם ומעניקים מיליארדים לעידוד בטלה והעמקת הפערים בחברה, כל זאת מבלי שבתקציב המדינה יש מקורות מימון להבטחות ולהסכמים המתגבשים, ובעוד שגביית המיסים מצויה בירידה. במקום להשקיע במנועי צמיחה, במדע ובהשכלה, הם מחזירים את ישראל שנים אחורה ומובילים אותנו למדינה הלכה".
