בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה שהגישה בת לקיום צוואה שכתבה אמה כ-3.5 שנים לפני מותה, אף שכבר אובחנה עם דמנציה. בכך דחתה השופטת סגלית אופק הבן שלפיה אחותו התעללה באמם באכזריות וכפתה עליה לכתוב את הצוואה.
בשנים האחרונות לחייה שהתה האם בבית אבות ואובחנה עם דמנציה. לאחר מותה ב-2019 ביקשה בתה להוציא צו לקיום צוואה שכתבה אמה ב-2015, ובמסגרתה הורתה לחלק את הרכוש שלה – שכולל ארבע דירות, שתי חנויות וארבעה מיליון שקל - באופן שוויוני בין שני ילדיה.
אלא שאחיה התנגד לצוואה האחרונה וביקש להורות על קיום צוואה קודמת שערכה האם ב-2011 אצל עו"ד. בצוואה זו היא ציוותה את רוב הנדל"ן לו ולשתי בנותיו, ואילו לבתה השאירה בעיקר את הזכות להשתמש בנכסים או לקבל עבורם דמי שכירות.
האח טען בין היתר כי אמו סבלה מדמנציה ולא יכלה לכתוב את הצוואה בעצמה, כך שברור שאחותו הייתה מעורבת. לדבריו היא נערכה תחת אונס והשפעה לא הוגנת מצד אחותו, שהתעללה באמם פיזית ומילולית, השתלטה על חייה ובודדה אותה מהסביבה. הוא הוסיף כי הצוואה המאוחרת לא הגיונית כיוון שלאמו היה חשוב שהנכסים יישארו במשפחה ואילו לאחותו אין ילדים.
האחות הכחישה את הטענות הקשות כלפיה וטענה כי מעולם לא כפתה על אמא שלה דבר ובטח שלא נהגה כלפיה באלימות. לדבריה, בתקופת עריכת הצוואה אמה עדיין הייתה צלולה ודווקא את הצוואה הקודמת ערכה תחת מניפולציה של אחיה, שאמר לה שהוא נמצא בסכנת חיים ואסור לו להתרגז.
ואכן, השופטת סגלית אופק דחתה את טענות האח. היא הפנתה לכך שפסיכיאטר מצא כי אף שהאם הייתה מאובחנת עם דמנציה, היא עדיין הייתה כשירה לערוך צוואה כיוון שהמצב הקוגניטיבי שלה עוד לא הידרדר.
כמו כן נדחו הטענות לאלימות והתעללות, לאחר שנקבע כי האח לא הציג לכך ראיות משכנעות ועצם העובדה שלאורך השנים הוא מעולם לא התלונן למשטרה או דיווח למישהו על התעללות, מחלישה את הטענה: "לא ניתן מחד לטעון על התעללות ואלימות קשה שהתקיימה משך שנים... ומאידך, לשבת בחיבוק ידיים ולהפקיר את האם הקשישה".
השופטת הוסיפה כי לא התרשמה שהמנוחה הייתה תלותית בבתה ומבודדת מהסביבה. היא ציינה כי קרובי משפחה, כולל האח ובנותיו, נהגו לבקר אותה, וכי בבית האבות היו סביבה שלל מטפלים וגורמי מקצוע. עוד היא ציינה כי אין שום הוכחה למעורבות כלשהי של הבת בכתיבת הצוואה. לפיכך, האח לא הצליח להוכיח קיומה של השפעה לא הוגנת.
נקבע כי דווקא הצוואה הראשונה הייתה חריגה ואילו הצוואה השנייה תואמת יותר את הלך הרוח של האם, כפי שהתבטא בצוואות קודמות שכתבה לאורך חייה, בהן חילקה את הרכוש שווה בשווה בין ילדיה וחזרה וכתבה שחשוב לה שיחיו "באהבה ובשלום".
משכך, השופטת הוציאה צו לקיום הצוואה ודחתה ההתנגדות של האח ואת בקשתו לקיום הצוואה הקודמת. האח חויב בהוצאות של 37 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האחות: עו"ד אביב הראל
• ב"כ האח המתנגד: עו"ד אילה פולק משה
• עו"ד יעקב ג'קי בובליל עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין