הגירעון בתקציב המדינה הצטמצם ב-0.6% בחודש אוקטובר השנה, בשל הגירעון העצום שנרשם באוקטובר 2023, החודש הראשון של המלחמה. מהנתונים שפרסם היום (שני) החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, עולה כי הגירעון השנתי עומד כעת על 7.9% לעומת 8.5% בספטמבר.
גם במשרד האוצר כבר מדווחים היום שהגירעון בסוף השנה צפוי להיות גבוה מהיעד של 6.6%, וכעת התחזיות הלא רשמיות הן שהגירעון אף יגיע לשיעור של 7.7%.
הגירעון בחודש אוקטובר הסתכם ב-11.2 מיליארד שקל, בהשוואה ל-22.9 מיליארד שקל באוקטובר אשתקד, החודש שבו פרצה המלחמה. מתחילת השנה נרשם כבר גירעון גדול מצטבר של 104.1 מיליארד שקל וב-12 החודשים האחרונים הגירעון הוא גבוה אי פעם ומסתכם ב-154.1 מיליארד שקל, סכום ששווה לכרבע מהתקציב השנתי של ישראל לשנת 2024, שיועלה בשבוע הקרוב עם פריצת התקציב ל-620 מיליארד שקל.
הבשורה הטובה היא שמהנתונים עולה כי באוקטובר נרשמו הכנסות של 41.3 מיליארד שקל ומאז תחילת השנה מסתכמות ההכנסות ב-398.6 מיליארד שקל, לעומת 371.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2023. זהו גידול של 7.4%.
עוד עולה מנתוני החשב הכללי כי הוצאות הממשלה הסתכמו באוקטובר השנה ב-52.5 מיליארד שקל ומאז ראשית השנה הן עומדות כבר על 502.7 מיליארד שקל, סכום זהה כמעט לתקציב ההוצאות השנתי המקורי שאישרה הממשלה בחודש פברואר השנה.
אשתקד נרשמו עד סוף אוקטובר הוצאות של 398.0 מיליארד שקל ולכן מדובר בגידול עצום של 26.3% בהוצאות הממשלה השנה.
כיצד ניתן להתגבר על הגירעון?
עד החודש הנוכחי, בעקבות המלחמה הגירעון בתקציב המדינה רק הלך וגדל. בחודש שעבר פורסם כי גירעון ספטמבר גדל בעוד 8.8 מיליארד שקל בהשוואה לחודש המקביל ב-2023, אז הוא עמד על 4.3 מיליארד שקל.
לכולם ברור כי יעד הגירעון המקורי של הממשלה, שעומד על 6.6%, כבר מזמן לא רלוונטי. בנק ישראל, למשל, פרסם בחודש שעבר את תחזיותיו הכלכליות, לפיהן הגירעון השנה יסתכם ב-7.2%, ושיעורים דומים צופים גם כלכלני חברות דירוג האשראי הבינלאומיות והבנקים.
למעשה, יש רק שלוש דרכים עיקריות כדי להתגבר על גירעון כה גדול: להעלות מיסים, לקצץ בתקציבי משרדי הממשלה וליטול הלוואות גדולות למימון ההוצאות באמצעות הנפקת אגרות חוב של המדינה. בשל הורדת דירוג האשראי נאלצת לאחרונה הממשלה לשלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואות שהיא נוטלת, והריבית הזאת עוד תעלה כעת בשל הורדות הדירוג האחרונות.
