אם בעיתות שגרה מתן שירות רפואי בקהילה הוא חשוב בשל המרחקים הגדולים מיישוב ליישוב, הרי שבעת מלחמה המשימה הופכת לחשובה ומורכבת אף יותר, בעיקר ביישובים הנמצאים תחת מטחי טילים על בסיס יומי. מכאן, שאחת ההתאמות ההכרחיות והמיידיות שחייב המצב, הייתה של השירותים הרפואיים בקהילה.
כך לגבי טיפול ומתן מענה פיזי ונפשי לתושבי הדרום והצפון, אשר פונו מבתיהם, כך לגבי המשך טיפול ומענה של רפואת השגרה בכל הארץ, לרבות דגש מיוחד והיערכות רחבה למענה הנפשי והרגשי לכל מי שחווה מתח וחרדה בשל המלחמה.
ד״ר ליעד ורדי, מנהלת מינהלת "אשר" בכללית מחוז חיפה וגליל מערבי, היא רופאת משפחה, הנמצאת בתפקידה הנוכחי כשנה וחצי. "בתפקידי אני אחראית על ניהול של כ־60 מרפאות. האזור כולו מגוון מאוד מבחינת הרכב התושבים וכולל גם קיבוצים, מושבים רבים ויישובים מהחברה הערבית.
ד"ר ליעד ורדיצילום: באדיבות כללית"חשוב לנו שכל אנשי הצוות ירגישו שכולנו משפחה אחת ומבצעים ביחד שליחות משותפת. מיד עם תחילת הלחימה ביצענו הערכת מצב עם כל הצוות כדי להבין מה המשמעויות של המצב עבורנו והמשך הטיפול הרפואי הרציף. היה ברור, כי עלינו להימצא בשטח, להמשיך ולתת שירות גם במרפאות שנמצאות ביישובים המפונים על קו הגבול ונמצאות תחת אש. נערכנו בהתאם להנחיות פיקוד העורף על מנת להעניק מענה לצוותים, שמצאו את עצמם במצב שונה ומאתגר, ולאוכלוסייה שהייתה זקוקה לסיוע, כדוגמת מטופלים סיעודיים או מטופלים המרותקים לביתם. בלי לחשוב לרגע הצוות שלי ואני הצטיידנו בקסדות ובאפודים, ואנחנו מקפידות להיות בשטח ולסייר. הגענו לכל המרפאות שבהן נמצאים המטופלים שלנו. מבחינתי, היכן שהמטופלים והעובדים שלי נמצאים, גם אני צריכה להיות. לכן אנחנו נוכחות פיזית במרפאות שנמצאות על קו הגבול וביישובים מפונים, תוך הקפדה שלא לסכן צוותים שלא לצורך".
"המסר שלי למנהלות העובדות בלחץ, הוא להבין את המשמעות ואת השליחות", היא מוסיפה. "כמי שמאמינה בפן הבין־אישי, ברור לי, שלפני שמבצעים את המשימות, יש להקשיב לחברי וחברות הצוות שלך, לראות אותם, להתעניין בחייהם ולחשוב כיצד ניתן לסייע להם".
איך את מסתדרת, באופן אישי, עם המצב?
"כאם לחמישה, שמתוכם שניים משרתים בצבא, וכמי שמתגוררת בעמק יזרעאל, אני נדרשת לתמרן ולקבוע סדרי עדיפויות נכונים. כמו כן מה שמסייע לי תמיד ובוודאי בתקופה זו, הוא הידיעה שיש לנו עבודת צוות מסורה. אנחנו צוות של ארבע נשים, וכל אחת מסייעת לשנייה".
קשר קבוע עם המטופלים
ד"ר ענת מאיר, רופאת משפחה בכירה במרפאת כללית בקריית שמונה, משמשת גם כמדריכת סטודנטים ומתמחים. ד"ר מאיר ממשיכה להעניק מדי יום שירות לתושבים, אשר נותרו בעיר ובסביבה, וגם לאנשי מילואים, המגיעים בעת הצורך למרפאת כללית "קנב" שהיא מרפאה אחודה, המעניקה שירות לכל מי שפונה אליה.
ד"ר ענת מאירצילום: באדיבות כלליתכדי להבטיח שירות בסביבה מוגנת, הוא ניתן במקלט של המרפאה. צוותי המרפאה, שרובם מפונים בעצמם מהעיר, מגיעים מדי בוקר לעבודתם תחת אזעקות וטילים, תוך סיכון חייהם, וזאת מתוך תחושת שליחות ומחויבות למטופלים.
"ברגע שהעיר והיישובים מהסביבה פונו מתושביהם, כל המרפאות בעיר נסגרו, ואנחנו מהיום הראשון עובדים במרפאה שעברה למקלט, כל זאת כדי להבטיח את המשך השירותים הרפואיים עבור מי שנותר בעיר ומגיע פיזית למרפאה. במקביל לעבודה במרפאה אני מקפידה לשמור על קשר עם המטופלים שלי, שהתפנו מהעיר ורובם מפוזרים בכל הארץ.
"כדי לשמור על רצף הטיפול אני עומדת איתם בקשר קבוע, בעיקר באמצעות מענה טלפוני. אני דואגת לכל מה שהמטופל צריך: בדיקות, חידוש מרשמים, ייעוץ רפואי, איזון מחלות כרוניות ועוד. אומנם המטופלים יכולים לקבל את השירות במקום שבו הם נמצאים ואליו פונו, אך רבים מהם מעדיפים לשמור על הקשר איתי, גם אם מרחוק, ומעריכים מאוד את הזמינות והמענה שניתן להם. הקשר איתם חשוב לנו לא פחות".
איך את מסתדרת, באופן אישי, עם המצב?
"אני מצליחה לשלב בין התפקיד המקצועי לחיים האישיים, בזכות תמיכה של משפחתי ובן זוגי, אשר מהווה עזר שכנגד. למדנו לעשות פשרות קטנות בדרך. לקולגות שלי אני ממליצה על דרך העבודה בתקופה של לחץ: 'איך אוכלים פיל בביסים קטנים?' אני שואלת אותם, והכוונה היא שכדאי לפעול בצעדים קטנים לפי תוכנית, להתקדם תוך כדי תנועה ולזכור, שכאשר אנחנו במהלך של עשייה, זה בהחלט משחרר ומונע חרדות. גם למטופלים שלי אני מייעצת להיות בעשייה כמה שאפשר".
"אם עושים את מה שאוהבים, זו הגרסה הכי טובה של עצמך"
אורית הדרי, המנהלת האדמיניסטרטיבית של מרפאת כללית קנב שבקריית שמונה ב -11 שנים האחרונות, בעלת תואר ראשון בניהול משאבי אנוש ממכללת צפת.
"בחרתי לעבוד בכללית, כי אני חשה שליחות רבה בעזרה לאנשים ברגעים הקשים והחשובים בחייהם. המחשבה שהצלחתי להקל ולתת כתף חמה ותומכת לאוכלוסייה המדהימה בצפון ממלאת את ליבי. אני נוסעת למרפאה על אף הקשיים והאתגרים אותם אנו חווים בעת האחרונה, תחת ירי הרקטות והסיכון הביטחוני שאנו חווים. אנו עובדים במרפאה באזור המקלט ואני מרגישה שליחות רבה בהגעה לעבודה ונתינת שירות רפואי לכל המטופלים שמאמינים בנו, ובחרו להגיע ולקבל אצלנו את השירות הרפואי והכי מקצועי שאפשר להעניק".
אורית הדריצילום: באדיבות כלליתאורית הדרי, נשואה לשמעון, אמא לארבעה ילדים מדהימים, וסבתא לשלושה נסיכים, מתגוררת במעיין ברוך בצפון, וכיום מפונה מביתה מתחילת מלחמת חרבות ברזל, מעל 4 חודשים.
"'האני מאמין שלי' - עשה טוב וקבל טוב. אני חושבת שאם עושים את מה שאוהבים זו הגרסה הכי טובה של עצמך, וככל שעושים את העבודה מהלב זה כבר לא מרגיש כעבודה אלא כייעוד אמיתי. התגמול הוא סיפוק אדיר שממלא את הלב".
עם פרוץ המלחמה המרפאות בעיר קריית שמונה נסגרו וכללית הייתה היחידה שהמשיכה לתת שירות רפואי למטופלים שנשארו בעיר ובסביבה, במרפאת כללית קנב, שהיא מרפאה אחודה.
"בשגרה, מרפאת קנב קריית שמונה, היא מרפאה אשר נותנת שירותי רפואה יועצת וניתן לקבל בה שירותים רפואיים בתחומים רבים: אורולוגיה, אורתופדיה, אלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית, אנדוקרינולוגיה, אף אוזן גרון, כאב, טראומטולוגיה, כירורגיה, כירורגית כלי דם, כירורגית שד, ריאה, נוירולוגיה, עור, עיניים, פרוקטולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, סיעוד, מכון שמיעה, תזונה ודיאטה, מכון פיזיותרפיה, מכון אונקולוגיה, מרכז בריאות האישה ושירותי משרד – מינהל". כיום, בגלל המלחמה, ניתנים בה שירותי רפואה ראשונית, רנטגן ובית מרקחת.
"טיפ ממני - גם בתקופות חשוכות ומאתגרות תבחרו להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהוקיר תודה, דווקא עכשיו תעריכו את השגרה, הבית, העבודה ופשוט תוקירו תודה", שיתפה אורית.
