משרד האוצר החליט היום (ד') לכלול את ענף הבנייה והתשתיות במתווה הפיצוי למגזר העסקי, לאחר שהחריג את הענף ממתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במלחמה. עם זאת, החלטת האוצר, שהובאה הבוקר לאישור ועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, קובעת כי קבלנים יפוצו בשיעור מופחת משאר המשק - 15% מההוצאות הקבועות שלהם, מול פיצוי בגובה 22% שינתן לשאר ענפי העסקים.
במתווה שקבע משרד האוצר יינתן פיצוי רק על רכיב הביצוע במסגרת מיזמי בנייה, כלומר המתווה יחול על חברות ביצוע ולא על חברות יזמיות. עוד נקבע כי הפיצוי יינתן רק לקבלנים רשומים כחוק ברשם הקבלנים, המשמשים קבלני ביצוע ראשיים, או קבלני משנה אשר בונים את כל סוגי הבנייה, כולל חברות יזמיות שמבצעות בעצמן את בניית הדירות שלהן. המשמעות היא שחברות יזמיות גדולות לא יכללו במתווה, והוא יחול על חברות קטנות ובינוניות.
ההחלטה מגיעה בעקבות המאבק של התאחדות הקבלנים בוני הארץ בימים האחרונים נגד החרגת הענף ממתווה הפיצויים. בשבוע האחרון נערך בוועדת הכספים דיון אודות השלכות ההחלטה שלא לכלול במתווה הפיצויים את ענף הבנייה והתשתיות. בסופו הבהיר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, כי לא יאושר מתווה פיצוי למגזר העסקי ללא פיצוי לקבלנים.
נשיא התאחדות הקבלים בוני הארץ, ראול סרוגו, טען היום בסיום הדיון בוועדת הכספים כי המתווה המחודש אינו מספיק. "נוסח הפיצוי הזה לא יאפשר להחזיר את הענף לפעילות, אלא אם יזרמו אליו עשרות אלפי עובדים זרים שיחליפו את הפלסטינים. כדי לעמוד במשימות הקשות שלפניו, על ממשלה לקדם מיד שורת החלטות שיאיצו את קצב הבנייה", אמר סרוגו. הוא הוסיף כי "לצד הממשלה, גם על בנק ישראל להירתם למאמץ להאצת הבנייה והקמת התשתיות, על ידי הפחתת הריבית יחד עם איזון עליית שערי המטבעות על ידי מכירת מטבע חוץ".
בהתאחדות הקבלנים ציינו היום כי "על המדינה לפעול מיידית להאצת הבנייה על ידי הפחתת מיסי רכישה של דירות וקרקע; הארכה מיידית של תמ"א 38 וקידום מהיר של התחדשות עירונית בפריפריה על ידי שיפוי מס (TAX CREDIT) ואספקת קרקע משלימה להבטיח מיגון גם לאוכלוסיות חלשות לא ממוגנות; הפחתת הבירוקרטיה לצורך קבלה מהירה של היתרי בנייה וטופס 4 (לאכלוס מהיר עם השלמת הבנייה); קידום פרויקטים לשכירות ארוכת טווח, כולל מסלול השכרה לחמש שנים בחוק עידוד השקעות הון; תמרוץ קבלנים להרחבת התחלות הבנייה על ידי פריסת תשלומי עלות ופיתוח קרקעות המדינה; ועסקאות שחלוף (קומבינציה) של המדינה עם קבלנים".
המתווה להבאת עובדי בניין זרים חדשים תקוע
בתוך כך, ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ יעקב אשר, ערכה היום דיון בנושא המחסור בעובדי בניין בישראל בשיתוף עם הוועדה לעובדים זרים. ח"כ אשר התייחס להצעת המחליטים שהכין משרד הבינוי והשיכון לדרישת ועדת הפנים, להבאת עובדים זרים חדשים לבנייה שלא באמצעות הסכמים בילטרליים. זאת בעקבות הדיון בנושא שנערך בשבוע שעבר, במסגרתו הוא קרא להביא לישראל עובדים עבור הענף לא רק באמצעות הסכמים בילטרליים בין מדינות, ולאפשר לתאגידים להביא עובדים באופן עצמאי שלא תחת הבירוקרטיה המסרבלת. ח"כ אשר אמר בדיון כי במשרד הפנים עדיין מגבשים עמדה לגבי הצעת המחליטים, ומשכך מעכבים דיון בממשלה בנושא.
"לא ייתכן שמשרד הפנים יעכב דיון בממשלה בהצעת המחליטים שמשרד השיכון הכין להבאת עובדים זרים לבנייה, שלא באמצעות הסכמים בילטרליים", אמר יו"ר ועדת הפנים. "אנחנו חייבים לחשוב כרגע מחוץ לקופסה. אם הממשלה, בישיבתה ביום ראשון, תמצא לנכון שאין בזה צורך, אז שייקחו את ההחלטה על עצמם". נציגי משרד הפנים הבהירו כי טרם גובשה עמדה משום שאנשי המשרד מבצעים עבודה מקצועית כדי לוודא שהצעת המחליטים עומדת בדרישות להבאת העובדים.
אייל סיסו, מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, ציין בדיון כי "3,784 עובדי בנייה שאינם פלסטינים יצאו מהמדינה מאז תחילת המלחמה, בנוסף לא נכנסים 20 אלף עובדים פלסטינים. הבנו כבר ביום השני למלחמה שאנחנו בבעיה. אנחנו עובדים בדרכים בלתי קונבנציונלית ובזהירות המתבקשת. אם לא נעבוד בזהירות נוצף בעובדים שלא יבואו לעבוד, אלא ירצו להשתקע".
אפרת פרוקצ'יה, היועצת המשפטית של משרד השיכון, הוסיפה: "למחסור בעובדים בתחום הבנייה יש השפעה משמעותית על כל המשק ועל התל"ג, אנחנו עדיין מחכים לעמדות משרדי הממשלה כדי שנוכל להתקדם לדיון בממשלה".
על פי סקירת חודש נובמבר לגבי ענף הנדל"ן, שפרסמה היום חברת המידע העסקי דן אנד ברדסטריט, ענף הנדל"ן נכנס למלחמת חרבות ברזל כאשר הוא גם כך על סף מיתון. בסקירה כותבת רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברדסטריט, כי "העלאת הריבית בישראל בשנה וחצי האחרונות לרמה של 4.75% שינתה את תנאי המאקרו במשק, וגררה בין היתר האטה בהיקף העסקאות בשוק הנדל"ן. נתונים שפורסמו עוד בטרם פרצה המלחמה מלמדים על האטה משמעותית במכירת דירות חדשות, עלייה במלאי הדירות הבלתי מכורות שבידי הקבלנים, ירידה בהיקף המשכנתאות שניתנו לציבור, ירידה בהתחלות הבנייה ואף תחילתה של ירידת מחירים".
עוד כותבת רוט כי "אל כל אלה מצטרפת כעת המלחמה, כאשר הבעיה הבוערת כעת היא המחסור בכוח אדם, עקב כך שפועלים פלסטינאים מעזה ומיו"ש, שהיוו כ-30% מכוח האדם של עובדי הבנייה בישראל, לא יחזרו לאתרי הבנייה בעתיד הנראה לעין. כדי לפתור את הבעיה, גורמים בענף פועלים מול הממשלה להגדלת המכסות של עובדים זרים, ולהקלה בדרישות בירוקרטיות על חידוש ויזה לעובדים קיימים. במקביל, מתנהל מו"מ להסכם בילטרלי מול הודו שבסופו אולי נראה עובדים זרים בענף הבניין מהודו, שיחליפו את העובדים הפלסטינים. עם זאת, קיים חשש בקרב קבלנים שהחלפת הפועלים הפלסטינים בעובדים זרים, שעלות העסקתם גדולה יותר כמעט פי שלושה, תביא לעלייה ניכרת בתשומות הבנייה".
