בית משפט השלום בהרצליה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד ניקיון אריתריאי נגד חברת כוח האדם "זרוע הזהב" (שאינה פעילה עוד) ונגד רכבת ישראל, לאחר שנפצע כשנפל מסולם בתחנה באשדוד. רכבת ישראל הכחישה את התאונה ואת אחריותה, אך השופטת אילת הרנוף הטילה עליה לשלם את מלוא הפיצוי, שהועמד על כמיליון שקל.
העובד, כיום בין 62, הוא מבקש מקלט שנכנס לישראל ב-2011 ומחזיק ברישיון ישיבה זמני. הוא סיפר שהועסק דרך חברת כוח אדם בתחנה והחל את עבודתו כחודשיים וחצי לפני התאונה. לדבריו, ביום התאונה ב-2014 הוא התבקש להעביר דלי צבע במשקל של כ-25 ק"ג לעובד אחר שניצב על פיגום ובצע את קירות התחנה. לצורך כך הוא טיפס על סולם, העביר לו את הדלי, וכשהחל בירידה החליק, נפל ארצה ונפגע במרפק ימין.
הוא פונה ברכב של אחד העובדים מהתחנה לבית החולים קפלן שם אובחן שבר במרפק. הוא נותח ושוחרר לאחר שישה ימי אשפוז. בתביעה הוא טען שחברת כוח האדם ורכבת ישראל לא סיפקו לו סולם תקני ובטיחותי לצורך ביצוע העבודה, שכן לא היו בתחתית הסולם גומיות כנדרש.
המבטחת של חברת כוח האדם טענה שהפוליסה אינה כוללת כיסוי לעבודות ניקיון בגובה. היא הוסיפה כי מכל סכום שייפסק יש לנכות 100 אלף שקל עבור השתתפות עצמית של חברת הניקיון. לדבריה העובד פעל על פי הנחיות והוראות הרכבת ואין להטיל עליה אחריות. רכבת ישראל הכחישה את עצם קרות התאונה ואת אחריותה. היא ציינה שלא היה בתחנה סולם, והסולם הנטען אינו בבעלותה.
השופטת אילת הרנוף קיבלה את התביעה אחרי שהתרשמה שעדות התובע מהימנה וכנה וכי התאונה אכן התרחשה. היא הוסיפה שמעדות נציג רכבת ישראל עלה כי מנהל התחנה הוא האחראי בפועל על העובדים בתחנה. בנסיבות אלה, על רכבת ישראל חלות חובות של מעביד כלפי התובע.
עו"ד שירה פינקלשטייןגל דורבפסק הדין צוין שמנהל התחנה לא דאג לוודא ולפקח שהתובע אינו מטפס על סולם ואינו מבצע עבודה בגובה, שלה אינו מוכשר. לפיכך, רכבת ישראל התרשלה כשלא דאגה לתובע לסביבת עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, להדרכות מתאימות ולפיקוח על נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים.
גם על חברת כוח האדם הוטלה אחריות והשופטת כתבה כי החברה הייתה חייבת לוודא שמקום העבודה שאליו שלחה את התובע מקיים סביבת עבודה בטוחה. במסגרת היחסים בין הנתבעות הטילה השופטת אחריות בשיעור של 10% על חברת כוח האדם ואת עיקר האחריות בשיעור 90% על רכבת ישראל.
היא לא מצאה לנכון להטיל אשם תורם על התובע. נקבע שבשים לב לפערי התרבות והכוחות, היא אינה סבורה כי הייתה לו אפשרות בחירה שלא לבצע את ההוראה שקיבל. באשר לנזק ציינה כי לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט נגרמה לתובע פגיעה "מאד קשה במרפק", והוא נותר עם הגבלה משמעותית בתפקוד היד הימנית הדומיננטית.
בסיכומו של דבר, ולאחר שנקבע שחלקה של חברת כוח האדם קטן מגובה ההשתתפות העצמית, חויבה רכבת ישראל לשלם את מלוא הפיצוי: 792 אלף שקל כשיפוי לביטוח לאומי ו-240 אלף לתובע. בנוסף היא חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 23.4% והוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד שירה פינקלשטיין עוסקת בנזיקין
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
