בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור של אב שביקש להפחית את המזונות שהוא משלם עבור בתו בת ה-12, משום שזו עברה לחיות בפנימייה ובכך צומצמו ההוצאות של אמה.
בשלהי 2017 הסכימו ההורים שהאב ישלם מדי חודש 1,400 שקל מזונות עבור בתם. כמה שנים לאחר מכן היא הוכרזה כקטינה נזקקת והושמה בפנימייה, שם היא שוהה עד היום. בעקבות זאת הגיש האב לבית המשפט למשפחה תביעה להפחתת המזונות.
לטענתו, הוא נכה קשה יום עם חובות של מאות אלפי שקלים, וצורכי בתו עומדים לכל היותר על 300 שקל לחודש. לדבריו, הוא מוציא 800 שקל בחודש על נסיעות לבקר את הילדה, ומעניק לה כל חודש 1,000 שקל כדמי כיס. האם טענה מנגד שמעבר הילדה לפנימייה לא רק שלא הפחית מההוצאות, אלא אף הגדיל אותן לאור הצורך בנסיעות אליה. היא הוסיפה שהוצאות הבת נופלות במלואן עליה.
השופטת תמר סנונית פורר דחתה את התביעה, וקבעה שבעוד האם הוכיחה שהיא מוציאה כסף רב עבור בתה, האב לא צירף ולו ראייה אחת על כך שהוא נושא בהוצאות כלשהן. היא הוסיפה שהוא כלל לא פירט מהו שינוי הנסיבות שלטענתו מצדיק את הפחתת המזונות, הנמוכים ממילא.
עו"ד רועי חלפוןללאהאב ערער למחוזי וטען שהפסיקה קובעת שמזונות קטין המצוי בפנימייה הם בגובה מחצית מסכום המזונות שנפסקו לפני כניסתו למוסד. יוצא, לדבריו, שמזונות בתו אינם יכולים לעלות על 700 שקל לחודש, שמתוכם הוא צריך לשאת לכל היותר בחצי מהסכום, כלומר 350 שקל. האם הדגישה מנגד שלאב חוב מזונות בגובה 10,000 שקל, וככל שערעורו יתקבל זה ימיט עליה – אישה חולה וענייה – אסון כלכלי.
השופט נפתלי שילה כתב בפסק הדין שהשאלה העומדת להכרעה היא אם מעבר הילדה לפנימייה מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת המזונות. "באופן עקרוני התשובה היא חיובית", כתב וציטט מפסיקה המעמידה מזונות של ילד השוהה בפנימייה על חצי מאלה של ילד הנמצא בבית. ואולם, לדבריו, הדברים אינם בבחינת "כזה ראה וקדש" ויש לבחון כל מקרה לגופו.
הוא קיבל את טענת האם לכך שנוצר "משחק סכום אפס" בכל הנוגע להוצאות הבת. כך, בעוד הוצאות המזון ואחזקת הבית נחסכו עם מעבר הילדה לפנימייה, הוצאה נכבדת אחרת נוספה והיא עלות הנסיעות לבקר אותה. לדברי השופט, אין ראיה לכך שהאב משלם משהו עבור בתו. בנסיבות אלה כל הפחתה מסכום המזונות, שהוא גם ככה נמוך, יותיר בידי האם סכום מזערי לצורך תשלום הוצאותיה השונות של הבת.
"יתכבד האב, ובמקום לשלם כדבריו 1,000 שקל לחודש לדמי כיס לקטינה ולתשלום עבור מסעדות וממתקים, ישלם ראשית עבור הוצאותיה הבסיסיות - הלחם והחמאה – וככל שירצה ויוכל, יעניק לה יותר", חתם השופט. הוא דחה את הערעור וחייב את האב לשלם לאם הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד גלעד גלזמן
• ב"כ המשיבה: עו"ד תמיר ניסני
• עו"ד רועי חלפון עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
