החלטה משמעותית בעניין יחסי עבודה בכלכלת החלטורה: בית הדין האזורי לעבודה אישר בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד חברת וולט בטענה שזו לא מכירה בשליחים כעובדי החברה על אף שמתנהלים בינם לבינה יחסי עובד-מעביד. יובהר כי כעת תתנהל התביעה וטרם ניתנה החלטה האם לקבל התביעה או לא.
בסיכום הביניים של ההחלטה, שמאשרת לנהל את התביעה נגד החברה כתביעה ייצוגית, כך שהיא למעשה מייצגת את כלל השליחים שעובדים ועבדו בחברה אי פעם, נכתב כי "לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים במבקש וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שיקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין המבקש והקבוצה למשיבה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
את הבקשה לתביעה הייצוגית הגיש גולן חזנוביץ, שליח לשעבר של החברה, באמצעות עו"ד עמית עידו ואחיה רבינוביץ ממשרד יעקב שפיגלמן ושות, עוד בקיץ 2020. לטענתו, החברה הפרה את הזכויות הסוציאליות של אלפי שליחיה, על אף שמתקיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד. בבקשה להכיר בתביעה כייצוגית נטען כי השליחים הם חלק ברור ומובהק מעיסוק החברה, שכן עיקר עיסוקה הוא משלוחים, ולכן היא צריכה להיחשב כמעסיקה שלהם בהגדרה - כך שהיא חייבת להעניק להם תנאי עבודה והטבות.
בין השאר נטען בתביעה כי אף על פי שהשליח מוגדר כ"עצמאי", עליו לבצע את המשלוחים באופן אישי והוא אינו יכול להעסיק עובדים מטעמו או להעביר את זכויותיו לאדם אחר שיבצע את המשלוחים במקומו - מבחנים שאמורים להתקיים במסגרת הגדרתו כעצמאי. עם זאת, השליח יכול לבחור את שעות העבודה שלו - מה שכן מעיד על היותו עצמאי.
המבקש טען כי הוא זכאי להפרשות לקרן פנסיה בגובה של 6.5%, להוצאות נסיעה, להפרשות לפיצויים, לימי חופשה שנתית, לימי מחלה ולדמי הבראה.
וולט: 25 אלף מועמדים ברשימת ההמתנה לשליחים
מנגד, וולט שללה את הטענות נגדה, וטענה כי היא למעשה תאגיד בינלאומי אשר פיתח פלטפורמה אינטרנטית ייחודית המתווכת בין ספק שירות, שליחים והציבור הרחב, כך שהשליחים יכולים לספק שירות למספר גורמים (גם למתחרים). עוד טענה כי כניסתה לשוק הישראלי הביאה אפשרויות תעסוקה חדשות: גמישות בשעות העבודה והיעדר מחויבות, מה שיצר אפשרויות תעסוקתיות מגוונות לציבור גדול ללא תעסוקה.
עוד טענה החברה כי רשימת ההמתנה של מועמדים לשליחים עומדת על 25 אלף שליחים וכי שליחים רבים מתנגדים להגשת הבקשה, משום שהם חוששים שזה יפגע ביתרונות שמציע מודל התעסוקה של וולט, ובראשם הגמישות הרבה שהוא מאפשר. יש לציין כי מספר שליחים שמתנגדים לתביעה אף הצטרפו לייצוגית במטרה לטעון שהם לא מעוניינים שהיא תייצג אותם, וזאת בטענה שהם מרוצים מהמודל הנוכחי ולא רוצים להפוך לשכירים.
ביה"ד: "האפליקציה היא תחליף למעביד הקלאסי"
כאמור, בית הדין האזורי לעבודה החליט לאשר ניהול התביעה כייצוגית וקבע כי "אנו סבורים כי במצב המשפטי נכון להיום ובהיעדר חקיקה בישראל בנושא (הקובעת למשל קטיגוריות ביניים של תבניות העסקה תוך מתן חלק מהגנות וזכויות מתחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי כפי שקיים במדינות מסוימות בחוץ לארץ), הרי שיש וניתן לבחון את שאלת יחסי עובד ומעסיק לאור ה'מבחן המעורב' גם על כלכלת הפלטפורמה. אכן מדובר במודל התקשרות שונה, אך כפי שנראה בהמשך ניתן ליישם עליו את המבחנים המסורתיים, כפי שנהגה הפסיקה לאורך השנים".
עוד נקבע כי אכן וולט היא לא "מקום עבודה" במובן הקלאסי שלו. אולם, "מקום העבודה השתנה בשנים האחרונות ואנו עדים לצורות העסקה שונות כאשר לעיתים ביתו של אדם הופך למעשה למקום העבודה באופן חלקי או מלא ועובד יכול לעבוד במרחק של אלפי ק"מ ממקום העבודה".
עוד נקבע כי יש פיקוח על השליחים, מה שמחזק את הוכחת קיום יחסי עובד-מעביד: "השליחים מקבלים הוראות באפליקציה, והאפליקציה היא תחליף להוראות הקלאסיות שנתנו מעסיקים לעובדים. פיקוח ע"י מערכת ניטור או אפליקציה הוא פיקוח לכל דבר ועניין".
יחד עם זאת, נקבע כי "לא נעלם מעינינו כי השליח בוולט בשונה מעובד שכיר יכול להתנתק מהאפליקציה בכל עת ואז הוא אינו מחויב לתת שירות ולהיות זמין בעבור וולט. אך השליח בוולט נדרש לשלם 'מחיר' בעבור ההיעדרות בכך שהוא נדרש לעבור הדרכה מחדש ורענון לפני שישוב לפעול באמצעות הפלטפורמה, ככל שלא ביצע משלוחים במשך שלושה חודשים... זאת ועוד, עצם העובדה כי מדובר בעבודה גמישה אין בה כדי לשלול יחסי עבודה וההגנות הסוציאליות הנובעות מכך".
מוולט נמסר על ההחלטה: "נפלו שגיאות מהותיות באישור הבקשה ובכוונתנו לערער לבית הדין הארצי".
החלטה משמעותית בנוגע למעמד התעסוקתי
המאבק על הגדרת המעמד התעסוקתי של עובדי כלכלת החלטורה התחמם מאוד בשנים האחרונות. שוק העבודה בעולם עבר שינויים מהותיים, שצברו תאוצה בצל משבר הקורונה, כשאחד המשמעותיים שבהם הוא הצמיחה המהירה של צורת תעסוקה חדשה שמתבססת על פלטפורמות דיגיטליות (מה שמכונה כלכלת חלטורה, פלטפורמות או OLM - Market Labor Online).
מדובר בחברות שלא מעסיקות את העובדים באופן ישיר, שכן הפלטפורמות הדיגיטליות לא נחשבות למעסיק באופן רשמי אלא רק למתווך, והעובדים מוגדרים כסוג של פרילנסרים. בשל כך העובדים לא זכאים לזכויות סוציאליות כמו שכר מינימום, הפרשות לפנסיה, ביטוח במקרה של אובדן כושר עבודה, דמי אבטלה, ימי מחלה, חופש ועוד.
מעבר לבקשה לייצוגית שהתנהלה בשנתיים האחרונות ואושרה היום, בין השאר נחשפו ב-ynet טענות נגד חברות קבלן שפועלות כמעסיקות של שליחי וולט ולא דואגות לזכויות שלהם, מה שגרם לוולט לבטל את האפשרות של שליחים חדשים לעבוד אצלם דרך חברות קבלן; נציבות האיחוד האירופי קבעה ששליחים ונהגי אובר צריכים להיחשב לשכירים, וגם בכנסת בישראל החלו לדון סביב אסדרת הנושא.
בתוך כך, בינואר אף הודיעה שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, על הקמת צוות מקצועי לבחינת צורות ההעסקה הייחודיות שהתפתחו בשנים האחרונות, כמו אלה של שליחי וולט בישראל, נהגי אובר בחו"ל וכו'. את המסקנות של הצוות התחייבו בכנסת להעביר עד אפריל 2022 - מה שלא קרה עד היום.
כעת, עם אישור התביעה נגד וולט כייצוגית, והפסיקה שייתכן מאוד שייקבע שמתקיימים יחסי עובד-מעביד בין השליחים לחברה, מדובר בהתפתחות משמעותית בכל נושא אסדרת המעמד התעסוקתי הייחודי בישראל.
