בחודש מרץ אמנם נרשמה התאוששות בפעילות שוק המשכנתאות, לראשונה מאז פרוץ המלחמה, אולם מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום עולה כי דווקא המשכנתא הממוצעת ירדה בחודש שעבר ירידה לא מבוטלת.
לפני הנתונים המשכנתא הממוצעת בחודש מרץ עמדה על 918 אלף שקל, ירידה של 3% לעומת חודש פברואר אז היא עמדה על 949 אלף שקל. למעשה בחודשים האחרונים עמדה המשכנתא הממוצעת על אזור ה-950 אלף שקל (בחודש דצמבר היא אף הגיעה לכמעט מיליון שקל). הנתון של חודש מרץ הוא הנמוך ביותר מאז תחילת שנת 2022.
המשכנתא הממוצעת אמורה לתת אינדיקציה לגבי מחירי הנדל"ן, אך אלו דווקא נמצאים במגמת עלייה בחודשיים האחרונים לפני נתוני הלמ"ס. גורמים במערכת הבנקאית מעריכים כי הירידה בנתון המשכנתא הממוצעת משקפת שינוי מסוים בתמהיל עסקאות הנדל"ן. לדברי גורמים בנקאיים, יש יותר פעילות בתחום הפריפריה, כולל במסגרת תוכנית למשתכן. "יש עלייה בפעילות באזור בדרום, שם מחירי הדירות נמוכים יותר לעומת המרכז", אומר גורם בנקאי.
כאמור, למרות הירידה במשכנתא הממוצעת, היקף המשכנתאות החדשות שנלקחו בחודש מרץ היה גבוה יחסית לחודשים הקודמים. לפי נתונים שפורסמו מוקדם יותר החודש, היקף המשכנתאות במרץ עמד על 6.23 מיליארד שקל, הסכום החודשי הגבוה ביותר מאז אוגוסט אשתקד, וסכום המהווה עלייה של 16% לעומת חודש פברואר.
עוד עולה מהנתונים שפורסמו כי חלה עלייה קלה בהיקף המשכנתאות שבפיגור, ואלו עמדו על 3.2 מיליארד שקל, עלייה של 1.4% לעומת חודש פברואר אז הן עמדו על 3.16 מיליארד שקל. יחד עם זאת מדובר עדיין בשיעור נמוך יחסית של 0.58% מסך תיק המשכנתאות שעומד נכון לסוף חודש מרץ על 557 מיליארד שקל.
בתחילת המלחמה הודיע בנק ישראל על מתווה להקפאת תשלומי משכנתא. המתווה אמנם עדיין בתוקף (הוארך עד לסוף חודש יוני), אך נראה כי נמשכת המגמה של בעלי משכנתאות שלא להאריך את ההקפאה. מהנתונים עולה כי נכון לחודש מרץ היקף המשכנתאות שנמצאת בדחיית תשלומים עומד על 53 מיליארד שקל, לעומת 57.8 מיליארד שקל בחודש פברואר, ולעומת 70.9 מיליארד שקל בחודש דצמבר. למרות המגמה החיובית, ראוי לציין כי מדובר עדיין בשיעור לא מבוטל של 9.5% מהמשכנתאות.