ממלכת ערב הסעודית, המוכרת גם בשמה השני - סעודיה, היא אחת המדינות הגדולות, העשירות והמסקרנות ביותר במזרח התיכון ואולי בעולם כולו. בנוסף להיותה מוקד דתי ותרבותי מראשית ימי דת האסלאם, היא גם יצואנית הנפט הגדולה ביותר בעולם ובשל כך זכתה במשך שנים רבות ליחס חם ואוהד ממדינות מערביות רבות, על אף היותה מונרכיה אבסולוטית. יחס זה, התחזק במיוחד בתקופת שלטונו של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, אשר נחשב לתומך נלהב של הסעודים.
כיצד הפכה סעודיה ממדינת מדבר דתית לאחת מהמעצמות הכלכליות החשובות בעולם המודרני, במה השתנתה מאז כניסתו של מוחמד בן סלמאן לתפקיד יורש העצר ולאן פניה מועדות בשנים הקרובות?
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רק כדי לסבר את האוזן, לפי מנהל המידע של מחלקת האנרגיה האמריקנית, ערב הסעודית מחזיקה בכ-15% מכלל מצבורי הנפט המוכרים בעולם ומעבר לכך שהיא כאמור היצואנית הגדולה בעולם, היא גם היצרנית הגדולה ביותר בעולם של נפט גולמי עם קרוב ל-12 מיליון חביות ביום. בין 50% ל-70% מהרווחים של ערב הסעודית מגיעים מתעשיית הנפט והיא הסיבה העיקרית להתעשרות המדינה מאז שנמצאו בה מצבורי הנפט הראשונים בשנת 1938.
מומחית בעלת שם עולמי לכלכלת ערב הסעודית, אשר העדיפה להישאר בעילום שם, הסבירה בשיחה עם ynet את משמעות היותה של ערב הסעודית כלכלה מבוססת נפט. "גם ענפים בתעשייה הסעודית שאינם עוסקים בנפט באופן ישיר, הם בחלקם הגדול עוסקים במתן שירות לסקטור האנרגיה ולכן גם תלויים בו במידה רבה. בשל כך, הכלכלה הסעודית רגישה מאוד לשינויים במחיר הנפט העולמי.
"בשנות ה-70 של המאה הקודמת, מנגנון התמחור של הנפט היה שונה מהיום. לכל מדינה שחברה באופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט - ד.ר) היה מודל משלה לתמחור הנפט ולא היה מדד רשמי כמו שהגיעו אליו בארגון לאחר משבר הנפט של 1973. סעודיה הושפעה מאוד מהמצב הזה, מכיוון שבכל פעם שהיא פרסמה מחיר כלשהו, היא הבינה שמדינות אחרות באזור הציגו מחיר זול יותר וכך היא נשארה מאחור. זו הייתה אחת הסיבות לכך שהיא דחפה לאימוץ של מודל תמחור אחיד.
"מיד אחר כך, החלה מלחמת איראן-עיראק שהובילה את הצדדים להמשיך לשאוב נפט בכמויות גדולות במיוחד כדי לממן את המלחמה, מה שהוביל לעודף היצא בשוק. כלומר, בכל פעם שאיראן ושעיראק שאבו נפט מהאדמה, כך הכלכלה הסעודית הפסידה. לקראת סוף המלחמה, בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, הכלכלה הסעודית חוותה משבר כלכלי אדיר שהוביל אותה לסף פשיטת רגל והיא כמעט נאלצה ללוות כספים מקרן המטבע הבינלאומית (IMF)".
"האזרחים הסעודים התרגלו לקבל הטבות משמעותיות"
לדבריה, הכלכלה הסעודית חוותה מספיק משברים מסוג זה בשביל שהממשל יבין שהמצב חייב להשתנות. "אחת המטרות העיקריות של הממשל בסעודיה היא להפחית את התלות בנפט, אבל תמיד יש הבדל בין רצונות לבין מעשים בפועל. אחד הדברים שעיכבו בצורה משמעותית את הרפורמות הללו, הוא המבנה הפוליטי של המדינה.
9 צפייה בגלריה
"לשמור על הציבור מרוצה". מוחמד בן סלמאן במרכז ועידת השקעות בריאד מוקף ומצולם על ידי תומכיו
(צילום: רויטרס)
"האזרחים הסעודים התרגלו לקבל מספר הטבות כלכליות משמעותיות, כמו למשל סיבסוד של לימודים בחו"ל או משרה לכל החיים במגזר הציבורי במדינה עם משכורות גבוהות מאוד, שהצליחו להתחרות במגזר הפרטי ודרשו פחות מהמועמדים. המבנה הפוליטי, במסגרתו כל הכוח מרוכז אצל המשפחה השלטת, דרש חלוקה נדיבה של רווחים מנפט על מנת לשמור על הציבור מרוצה.
"הממשלה הייתה המעסיקה הגדולה ביותר במדינה במשך כמה עשורים ובשלב מסויים היא אפילו סיבסדה באופן משמעותי מחירי מזון ושל מוצרים חיוניים אחרים. המודל הזה, בו המדינה מחלקת מחדש רווחים מנפט בצורת הטבות לאזרחים על מנת לשמור על הציבור מרוצה, נפוץ מאוד במדינות המזרח התיכון כמו כווית, קטר, בחריין, עומאן ובערב הסעודית".
יחד עם זאת, היא מסבירה, יש הבדל מהותי בין שאר המדינות הללו לערב הסעודית. "סעודיה, בניגוד אליהן, היא מדינה הרבה יותר גדולה, מה שאומר שהיא נדרשת להוציא הרבה יותר כסף כדי לשמר את המודל הזה.
"ערב הסעודית למשל, בדומה לישראל, נסמכת במידה רבה על התפלה של מים - שזו תעשייה שדורשת הרבה מאוד אנרגיה. העובדה שסעודיה נאלצת לייצא את המשאבים הללו כדי להמשיך להרוויח ובאותה שעה נדרשת להרבה מאוד משאבים בשביל לשמר את חיי אזרחיה, הכריחה את הבכירים במדינה לקבל החלטות קשות - ויש לה פחות זמן לבצע אותן מאשר שאר מדינות המפרץ הקטנות יותר. זאת, לצד סכנות אחרות שעולות מהמודל הזה, כמו ירידה בביקושי הדלק וזיהום".
החזון: הייטק וטכנולוגיה
לדבריה, החזון של כל מדינות המפרץ הוא קידום כלכלה מבוססת ידע - טכנולוגיה, הייטק וכד'. אולם, עדיין מדובר בגדר חזון בלבד. "יש כמה אפליקציות או סטארטאפים שמספקים שירותים ללקוחות מקומיים במפרץ, אבל עוד אין כרגע שיפור משמעותי בתחום הזה.
"היתרון של חלק מאותן מדינות כמו סעודיה, בניגוד למשל לאיראן שנמצאת תחת סנקציות, הוא שהן יכולות יחסית בקלות לייצר שיתופי פעולה עם ענקיות טכנולוגיה בינלאומית כדי לקדם זרימה של ידע לתוך המדינה. איחוד האמירויות עושה את זה למשל כבר מתחילת שנות האלפיים עם קרן העושר הממשלתית מובאדאלה (Mubadala) שנועדה להשקיע בחברות זרות שיסייעו לזרימת ידע בחזרה לתוך האיחוד.
"זה גם ההיגיון של סעודיה, להשקיע בחברות טכנולוגיה והייטק שבתורן יוכלו לפתוח מפעלים או משרדים במדינה. אולם, עדיין מוקדם לדעת כמה התוכניות הללו מצליחות. הרעיון הבסיסי הוא שאם הסעודים יהיו משקיעים מספיק גדולים, יהיה להם מקום במועצת המנהלים של החברות והן יוכלו להשפיע על התהליכים הללו.
"הבעיה היא, שבסופו של דבר צריך מומחיות מסוימת של העובדים המקומיים וסביבת עבודה מתאימה, שנכון להיום עוד לא תואמת את הציפיות של החברות הבינלאומיות. הם מסיימים בתי ספר להנדסה אבל אין להם בהכרח את הכישורים המתאימים למצוא עבודות בתחום", היא אומרת.
לדבריה, "הדרך להפחית מהתלות בנפט היא להעלות הכנסות ממיסים. אין פה קסם. כל כלכלה מזרח תיכונית שמבוססת על נפט עושה את זה במידה כזו או אחרת ובדרכים שונות: מע"מ, מיסי תאגידים, צמצום סובסידיות ממשלתיות והפרטה של נכסים ציבוריים - הגדולה ביותר בסעודיה היא ההנפקה של חברת הנפט הממלכתית עראמקו (Aramco)".
לצמצם הטבות מדינה ולהעלות מיסים זה צעד שעלול להיות מאוד לא פופולרי.
"נכון, אבל כשאין ברירה אחרת, זה מה שאתה עושה. תוך כדי אתה מנהל את הציפיות של הציבור באמצעות מערכת החינוך, אירועים ומתן חירויות חברתיות. מי היה מאמין לפני 20 שנה שמריה קארי תופיע בסעודיה? במשך עשורים רבים אזרחים סעודיים היו צריכים לחצות את הגבול רק בשביל לצפות בסרט בקולנוע ולנשים אסור היה לנהוג. השינוי במדיניות הזו היא לא פשוטה, אבל אתה יכול לנהל את הציפיות של האזרחים ולתת 'גזרים' באמצעות רפורמות אחרות שאנשים רצו.
(ההופעה של מריה קארי בערב הסעודית, 2019)
"הנרטיב הסעודי אומר שתהייה תקופה קשה, בה כל האזרחים יסבלו, אבל צריך להיות סבלניים בגלל שבסופו של דבר הם יצאו מזה כלכלה חזקה, שאינה תלויה בנפט ומובילה בכלכלה מבוססת ידע ובהשקעות. כלומר, הם מקבלים הבטחה בסוף היום. ההבטחה הזו היא גם היבט משמעותי בניהול הציפיות של האזרחים, כי היא נותנת תקווה".
ואז הגיע מוחמד בן סלמאן
"מאז שהמלך עבדאללה החל להזדקן ולקראת מותו בשנת 2015, נראה שהכלכלה הסעודית החלה לסטות מהמסלול", מסביר פרופ' כריסטיאן קוטס אולריכסן, מומחה לכלכלה פוליטית של מדינות המפרץ מאוניברסיטת רייס שבארה"ב וחבר המכון הממלכתי ליחסים בינלאומיים שבלונדון. "לא היה ממש פיקוח על הוצאות ולא תוכנית פיתוח מסודרת, בין היתר בשל מחסור במנהיגות חזקה במדינה. בנוסף, במחצית השנייה של 2014 היה גם את משבר הנפט שפגע קשות בכלכלה הסעודית וגרם למדיניות צמצום רחבה בהובלת יורש העצר.
9 צפייה בגלריה
"מחזיק בריכוזיות של כוח שלא נראתה מאז המלך הראשון של סעודיה". יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן
(צילום: רויטרס)
"עד שנת 2010 היו חמישה-שישה אנשים בעלי השפעה בממלכה", הוא מסביר. "המלך עבדאללה לא יכל לקבל החלטות לבד כי האחים שלו היו בתפקידים מאוד בכירים במשך עשרות שנים והייתה להם השפעה מאוד גדולה. הוא היה חייב לזכות בקונצנזוס של המשפחה. זאת גם אחת הסיבות שתהליך קבלת ההחלטות של הממשל הסעודי היה כל כך איטי.
"בתוך מספר שנים כולם מתו ויורש העצר בן סלמאן הצליח, בתמיכה מלאה של אביו המלך, להחזיק בריכוזיות של כוח שלא נראתה בסעודיה מאז המלך הראשון של הממלכה, עבד אלעזיז. במשך שנים סלמאן היה האדם במשפחה שיודע את הסודות של כולם ואיך להעמיד אותם במקום. הם פחדו ממנו ובה-בעת העריכו אותו. לכן, אפשר לטעון שרק מישהו כמוהו, שהכיר את המשפחה כל כך טוב, יכול היה לקדם שינוי כזה".
לדבריו, היו גם מקרים שבהם נראה שהמלך לא הסכים עם המעשים או עם הדברים של בנו. אחד מהם היה למשל הסימנים לכך שיורש העצר מקדם הליך נורמליזציה אל מול ישראל, דבר שאביו, שידוע בדעותיו הפרו-פלסטיניות, פחות קיבל.
יחד עם זאת, פרופ' אולריכסן מציין כי ככל שהמלך מזדקן, הוא מאציל יותר ויותר סמכויות לבנו. "בשנה האחרונה הוא מסתגר, בעיקר בשל הקורונה. השאלה המעניינת היא למה דווקא מוחמד? הרי הוא לא הבן הכי מבוגר או הכי מנוסה של המלך.
"אף אחד לא יודע את הסיבה האמיתית, אבל מוחמד לא נסע ללמוד בחו"ל אף פעם ונשאר קרוב מאוד לאביו ונראה שיש להם קשר מאוד חזק. בנוסף, אמא של מוחמד נחשבת לאישה המועדפת על המלך מבין נשותיו, מה שאנחנו יודעים שמאוד עזר גם ליורשי העצר באבו דאבי ובקטר. לאם יש תפקיד מאוד משמעותי בקידום של הבן בנושאים הללו".
מוחמד נחשב לפחות דתי מאביו?
"קשה לומר אם הוא פחות דתי או שהדת מהווה תפקיד פחות מרכזי עבורו בתהליך קבלת ההחלטות, אבל הוא ללא ספק רואה בה משהו פחות מרכזי מאביו בכל הנוגע לערב הסעודית. יחד עם זאת, אביו המלך הוא עדיין האחראי על הדת במדינה מתוקף תפקידו, אז יכול להיות שכשמוחמד יהפוך להיות מלך הוא יהיה חייב לייחס לזה יותר חשיבות. בכל מקרה, הוא ללא ספק הראה בעבר שהוא מוכן לצאת נגד גורמים דתיים במדינה, מה שמנהיגים סעודים קודמים לרוב לא עשו".
מתרחקים מהנפט? התוכנית הכלכלית של בן סלמאן
מאז שהפך לדמות מרכזית בחיי הממלכה, בן סלמאן הציג שתי תוכניות מרכזיות לקידום הכלכלה של המדינה. הראשונה, תוכננה להסתיים בשנה 2020 ומטרתה העיקרית הייתה לייצב את המצב הכלכלי המיידי של המדינה ולצמצם את החוב. תוכנית זו, הייתה בסופו של דבר לא כל כך רלוונטית, לאור תחילתו של משבר הקורונה העולמי והטלטלות שעבר שוק הנפט העולמי בתקופה זו.
9 צפייה בגלריה
"יצירת ענפים, חברות ועבודות חדשים בשביל להשיג את חזון 2030". קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה (PIF)
(צילום: Shutterstock)
התוכנית השנייה היא תוכנית ארוכת טווח, שנועדה להסתיים בשנת 2030 ומטרותיה שונות. "הרעיון הוא לזהות פוטנציאל בסקטורים שונים במדינה ולקדם אותם. חלק מרכזי בתוכנית הוא להשיג הון, בין היתר באמצעות הנפקת עראמקו למשל, בשביל שיהיה אפשר להשקיע אותו בתעשיות אחרות, שאינן קשורות לנפט", מסביר פרופ' אולריכסן ומציין כי היבט משמעותי נוסף בתוכנית הוא קידום של נשים בשוק העבודה.
לדבריו, "המלך עבדאללה והמלך סלמאן לא היו צריכים לדאוג ממה שיקרה בעוד 60-50 שנה. יורש העצר הוא רק בן 36 ולכן הוא כן דואג מזה. למעשה, בעוד 50 שנה הוא יהיה פחות או יותר בגיל של אבא שלו כיום. אם הוא רוצה להמשיך להיות מלך של מדינה יציבה, הוא חייב לדאוג לנושאים הללו. הסיכון בשבילו הוא הרבה יותר גבוה מזה של מנהיג אחר שיסיים את תפקידו בעוד ארבע או שמונה שנים".
בראי פרופ' אולריכסן, סעודיה ובן סלמאן עומדים בפני מספר אתגרים מהותיים בשנים הקרובות, כמעט כולם קשורים זה בזה. ראשית, עליו למצוא פיתרון תעסוקה לדור חדש של צעירים סעודים משכילים. "מאז שהמלך עבדאללה הקים את תוכנית המלגות שלו ב-2005, סעודים רבים טסו לחו"ל ללמוד. בשלב מסוים היו 100 אלף סעודים שלמדו בארה"ב. הם חזרו אחרי הלימודים וגילו שהם לא מצליחים למצוא עבודה קבועה והרבה מהם עברו בסופו של דבר לדובאי.
פרופסור כריסטיאן קוטס אולריכסן"הסעודי הממוצע מצפה לשכר יחסית גבוה ואין הרבה עבודות כאלה במדינה, מה שמוביל לכך שרוב המשרות במגזר הפרטי במדינה מאוישות על ידי אזרחים זרים. במקביל, הסעודים העשירים שמחזיקים בסקטור הפרטי במדינה דוחים את השינוי, כי הם רוצים להמשיך לשמור על כוח העבודה זול. בתקופה האחרונה בן סלמאן מבצע מעצרים ומראה מה עלול לקרות למי שמתנגד, אבל זו עדיין בעיה".
וכאן נכנסת נוספת בעיה מהותית נוספת שיש לסעודים - האיזון בין פתיחת הכלכלה לעולם ומשיכת משקיעים זרים, לבין שמירה על הכוח של המשפחה השלטת במציאות מונרכית. "הרבה ממה שבן סלמאן עושה ממוקד בקהל הבינלאומי, אבל לא בקהל המקומי, וזו בעיה עבורו".
הוא מספר כי ב-2017 למשל, התקיים כנס גדול בריאד שהפתיע משקיעים בינלאומיים רבים והותיר רושם רב של מדינה מודרנית ומתקדמת. אולם, מספר ימים אחר כך, בן סלמאן ערך גל חריג של מעצרים נגד עשרות בכירים במדינה ובו כלא את העצורים באותו מלון שבו התאכלסו רק לפני רגע כל המשקיעים. על אף שהמעצרים היו צעד יחסית פופולרי בקרב רבים בתוך הממלכה, הדבר הוביל ל"התפוצצות הבועה" של המשקיעים הזרים ורבים מהם משכו את עסקיהם במדינה.
דוגמה בולטת נוספת לאותו מתח הייתה הרצח של העיתונאי הסעודי ומתנגד המשטר ג'מאל חשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול ב-2018, מעשה שיוחס ליורש העצר, שגרם למבוכה גדולה לכתר ושהשלכותיו מורגשות עד היום.
בנוסף, לדבריו יש שני היבטים מהותיים נוספים שעתידים להעסיק את סעודיה בשנים הבאות: בראש ובראשונה משבר האקלים, אשר מעבר לכך שהוא מוביל לירידה בדרישה לנפט, הוא גם מוביל להתחממות דרסטית במדינה עד כדי סכנת חיים של ממש בשנים הקרובות.
ואם כל זה לא מספיק, יש גם את המתח הגדול ששורר בין סעודיה לבין איראן, מעצמה אזורית נוספת. "מאז שהסעודים הבינו שאפילו דונלד טראמפ, שנחשב לחבר קרוב מאוד שלהם, לא מיהר להגן עליהם מפני מתקפות איראניות - הם החלו 'להחליף דיסקט' ולקרוא לקידום דיאלוג ולהרגעת הרוחות. זאת, לעומת גישה יחסית ניצית שהם הציגו כלפי איראן לפני כן".
