בית המשפט למשפחה בנצרת קיבל לאחרונה תביעה לאכיפת פסק מזונות שניתן באוקראינה לבקשת אזרחית המדינה נגד אבי בנה הישראלי. האב התנגד משום שפסק דין אחר שניתן בעניין באוקראינה שלל את אבהותו, אבל השופט אסף זגורי קבע שהשלילה התייחסה רק לזכויות אפוטרופוסות, על מנת לאפשר לאם שחיה שם עם הבן לקבל החלטות ולהתנהל מול רשויות.
בני זוג נישאו באוקראינה ב-2013. האם הגיעה לישראל כעבור כמה חודשים ושהתה כאן תקופה קצרה שבמהלכה הרתה. היא שבה לגור באוקראינה כבר בתחילת הריונה מאחר שיחסי הצדדים עלו על שרטון, והנישואים הותרו במאי 2014 בבית משפט. היא ילדה באוקראינה ולדבריה, ניסתה ליצור קשר עם האב בכל דרך, אך הדבר לא עלה בידה, ולכן היא הגישה שם תביעה למזונות.
האב לא התגונן וניתן נגדו פסק דין שמחייב אותו לשלם לבנו מזונות בסך 1,250 שקל בחודש עד גיל 18. האם עתרה לאכוף את הפסק בישראל.
האב התנגד וטען כי פסק דין אחר שניתן בעניינם באוקראינה, אף הוא בהיעדרו, שלל ממנו את זכויותיו ההוריות. לדבריו, בנסיבות אלה אין לאכוף את פסק המזונות משום שהוא נוגד את תקנת הציבור, שכן לא ייתכן שמחד תישלל ההורות שלו – ומאידך הוא יחויב במזונות.
השופט אסף זגורי הורה לאם להגיש חוות דעת בשאלה. המומחית קבעה שפסק הדין מתייחס לשלילת זכויותיו של האב בתחום האפוטרופסות, אך אינו שולל את אבהותו במובן הבסיסי, ולכן גביית המזונות אינה נוגדת את תקנת הציבור.
עו"ד מיה רשל ארבל צילום: מיה רשל ארבל השופט זגורי הבהיר כי החוק קובע שפסק דין זר ייאכף, בין היתר, אם תוכנו אינו סותר את תקנת הציבור. הוא ציין כי פסק החוץ חייב את האב במזונות תוך שקבע שאינו נוטל כל חלק בגידול הקטין, בחינוכו ומאז הלידה אינו מביע כל דאגה הורית כלפיו. על רקע זה עתרה האם לשלול את אבהותו, והבקשה התקבלה.
עוד נקבע כי אין ספק שיש קושי לשוני בתיבה "שלילת אבהות", אך יש טעמים כבדי משקל המצדיקים לפרש את המונח כ"שלילת אפוטרופוסות" ולא כביטול יחסי הורות כפי שטען הנתבע. זאת, בין היתר, לנוכח חוות דעת המומחית.
השופט הדגיש כי גם בשיטת המשפט בישראל ייתכנו מקרים שבהם בית המשפט יגביל אפוטרופסות, אך אין בכך כדי לגרוע מהחבות של ההורה לזון את יוצא חלציו. עוד לדבריו, אין בפסק החוץ קביעה של ניתוק או הפסקה של יחסים משפטיים ושל זכויות וחובות בין הקטין לבין האב, כפי שניתן למצוא באופן נדיר רק בחוק אימוץ ילדים. אין גם הצהרה שהנתבע אינו אב יותר.
בנסיבות אלה נקבע שפסק החוץ ניתן לאכיפה, ועל האב לשלם את המזונות שנפסקו. הוא חויב לשלם לאוצר המדינה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד שרה מינוטה מטעם הלשכה לסיוע משפטי
• ב"כ הנתבע: עו"ד יהושע רובין
• עו"ד מיה רשל ארבל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
