השרה מרב מיכאלי בריאיון: מקווה שגנץ לא מתכוון להפיל את הממשלה
(צילום: עידו ארז, נויל האריס)
שיתוק חלק ניכר מפעילות הכנסת וביטול כל ההצבעות בה בעקבות המשבר שעליו הכריז בראשית השבוע שר הביטחון בני גנץ, מעכבים את כל התוכניות הכלכליות שעליהן הודיע שר האוצר אביגדור ליברמן בשבועות האחרונים.
בשל אי יכולת להשיג רוב ללא תמיכת חברי הכנסת ממפלגת כחול לבן, לא ניתן לאשר לפי שעה בוועדות הכספים, העבודה והרווחה, ובוודאי לא במליאת הכנסת, את התוכנית הכלכלית שבמרכזה הוספת נקודת זיכוי להורים לילדים בני 6 עד 12 ולהפחתת המכסים על מאות סוגי מוצרים המיובאים לארץ.
אי אישור נקודות הזיכוי הנוספות ועוד מענקים במסגרת "מס הכנסה שלילי" אמנם לא יפגעו בסופו של דבר בתשלומים ובהטבות לזכאים, שיהיו רטרואקטיבית, אולם ההטבות הנדחות אינן מטיבות עם הזכאים להן בינתיים שכן לא ישולמו עד שיאושרו בכנסת.
עסקת החבילה שאינה מאושרת עדיין עלולה לעכב את תשלום התוספת לשכר המינימום, שאמורה להיכנס לתוקף כבר ב-1 באפריל. בהקשר לכך יש לא רק להעביר את העלאת שכר המינימום ב-100 שקל מ-5,300 ל-5,400 שקל בחודש (אם לא יוחלט על תוספת גבוהה יותר בכנסת), אלא להותיר זמן למעסיקים ולממשלה לעדכן את תשלום שכר המינימום החדש.
בוועדות צפויות בכל מקרה דרישות של חברי כנסת, כולל ממפלגות בקואליציה, להעלות את שכר המינימום כבר באפריל לפחות ב-200 שקל, ל-5,500 שקל בחודש, ולהעניק נקודות זיכוי גם לילדים מעבר לגיל 12. בנוסף, גם הארכת חוק תשלום יום נוסף לשוהים בבידוד מעוכב, ולמעשה מאז ה-14 בחודש לא מתבצע עוד תשלום למבודדים שמפסידים ימי עבודה.
סוגיה שבגינה השבית השר גנץ את פעילות הכנסת חייבת להיפתר גם היא עד יום שני בחצות - קביעת המתווה החדש לתשלום "הגדלות הרמטכ"ל" לפורשים משירות קבע בצה"ל. בג"ץ חייב את הממשלה להציג בפניו את המתווה המאושר החדש, מעורר מחלוקת בפני עצמו, עד סוף החודש, אולם נראה שהממשלה תבקש בראשית השבוע מבג"ץ הארכה שלישית לפנים משורת הדין עקב המצב הפוליטי שנוצר להצגת המתווה הסופי.
לצד זה, היום תעלה להצבעה בקריאה טרומית הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת המימד החמישי. גנץ, נזכיר, היה יו"ר דירקטוריון החברה - ואף שאינו חשוד בפרשה, הליכוד עשה בה שימוש פעמים רבות כדי להאשימו בשחיתות. בעקבות החרם של כחול לבן על יתר ההצבעות, בקואליציה שוקלים לא לסייע לה - ולאפשר להצעה לעבור. גורמים בקואליציה אמרו כי "המסר שעבר לכחול לבן הוא - הכול או כלום. או שתתמכו בכל חקיקת הקואליציה, או שנשחרר את המשמעת הקואליציונית וכל מה שנמצא על סדר היום מטעם האופוזיציה יעבור". בסביבת גנץ, מנגד, אומרים שאינם מתרגשים מהאיום - ואף צפויים להחריף את החרם בעקבות זאת.
מה בדיוק גנץ רוצה?
בסוף הקיץ האחרון הביאו שר האוצר ליברמן ושר הביטחון גנץ לאישור הממשלה החלטה למסד את "הגדלות הרמטכ"ל", שמשמעותם להגדיל בכמיליארד שקלים וחצי בשנה את הפנסיות בצה"ל, שהיקפן הנוכחי כבר עורר לא אחת ביקורת קשה בעבר. ההחלטה נבעה למעשה מהוראת בג"ץ לממשלה להסדיר את נושא הפנסיות בהקדם, אולם בשום מקום לא נאמר שיש להוסיף על תקציבן המנופח כבר עתה.
בכירי משרד האוצר התנגדו במשך שנים לכך שהתוספת המיוחדת מוענקת לפי סמכות הנתונה לרמטכ"ל, לקבוע וגם להגדיל את הפנסיות בצה"ל. בעבר כתבו בכירי האוצר מסמך מסודר ובו הנימוקים להימנע מהמשך שיטת ההגדלה. שר האוצר ליברמן, שלזכותו ייאמר שביקש לשמוע את דעתם של בכירי משרד האוצר, הכריע להתעלם מחוות הדעת ולאשר את התוואי של "הגדלות הרמטכ"ל". הרי גם ליברמן היה שר ביטחון, ואגב גם נפתלי בנט היה. ועבורם לפגוע באנשי הקבע הוא ייהרג ובל יעבור.
הסיבה להשגת ההסכם מעורר המחלוקת: כשליברמן היה שר הביטחון, הוא החליט לאשר את הגדלות הרמטכ"ל ואף למסד אותן בכללים ברורים. שר הביטחון הנוכחי גנץ, לשעבר הרמטכ"ל בעצמו, צידד תמיד בתוספות, ולפיכך השגת הסכם לאישורן היה עניין טכני בלבד עבור שני השרים, שזאת סמכותם. הנושא היה טעון את אישור הממשלה, שאכן אישרה את המתווה החדש באוגוסט האחרון. כעת נותר לבצע את החקיקה ולכן נדרשו אישור ועדת השרים לחקיקה והכנסת בשלוש קריאות. הבעיה היא שבכנסת אין רוב להגדלות הללו, ושעל פי בג"ץ יש להציג את המתווה סופית עד ליום שני בחצות.
