נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צפוי להכריז היום (ב') על העלאת ריבית ראשונה במשק מזה שלוש שנים וחצי. זאת, במסגרת במסיבת עיתונאים פרונטאלית ראשונה מזה זמן שיכנס בבניין בנק ישראל המשופץ בירושלים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העלאת ריבית פירושה השפעה רחבה על כל מה שמתרחש ויקרה במשק הישראלי בקרוב, מה עוד שההערכות כעת הן שתהיה זאת רק הראשונה בסדרה של העלאות ריבית במשק השנה ובשנים הבאות. בכך, עידן ריבית האפס הבסיסית (0.1% בשנה) צפוי להסתיים לתקופה ארוכה.
הבוקר קיימת דריכות במערכת הכלכלית ובשווקים לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל שתינתן אחר הצהריים ועשויה להביא להעלאת ריבית ראשונה בישראל מאז נובמבר 2018.
בבנקים ובבתי ההשקעות מעריכים שהריבית תועלה הפעם לפחות מ-0.1% ל-0.25% ויש גם כלכלנים שסבורים כבר שאין להוציא מכלל אפשרות את העלאת הריבית הבסיסית במשק בבת אחת לשיעור שנתי של 0.5%, שתהווה למעשה העלאה ב-400% לעומת השיעור הקיים 0.1%
כבר היום צפויה הבורסה להגיב על העלאת הריבית הצפויה. בימים כתיקונם, כאשר הריבית עולה, ההשקעה בבורסה הופכת בהדרגה פחות כדאית מול השקעות שיצמיחו ריבית, אולם אנחנו עוד לא שם - רק ריבית של כמה אחוזים ולא של שברירי אחוז ככל הנראה תשפיע באופן ממשי על הבורסה.
מדינות רבות בעולם כבר העלו ריבית
בעולם ניכרה כבר ההשפעה במידה מסוימת, כאשר גם בבריטניה ובארה"ב הריבית כבר הועלתה. היום מתחדש המסחר במטבע חוץ לאחר פגרת סוף השבוע וכאשר הריבית על השקל עולה צפוי שהוא יתחזק בהדרגה מול המטבעות הזרים, ובעיקר אם ההעלאה תהיה עד למחצית האחוז לשנה של הריבית הבסיסית במשק, שעליה נשענות רוב הריביות במשק ובעיקר כמובן ריבית הפריים שהיא תמיד אחוז וחצי מעל לריבית הבסיסית - כיום 1.6% לשנה.
אם הריבית הבסיסית תעלה ל-0.25% הפריים יגיע ל-1.75% ועלייה של הריבית הבסיסית ל-0.5% תעלה את הפריים לראשונה מזה שנים לשיעור של 2%. את זה צריך כבר לקחת בחשבון כל נוטל הלוואה ובעיקר מי שיטול משכנתה או שכבר נטל כזאת שחלקה צמוד לריבית משתנה ולא קבועה.
הריבית בישראל הועלתה בפעם האחרונה לפני שלוש שנים וחצי בקירוב על ידי ממלאת מקום הנגידה דאז, נדין בודו-טרכטנברג, בחודש היחיד שבו כיהנה בתפקיד, נובמבר 2018, לאחר פרישת הנגידה הקודמת, פרופ' קרנית פלוג, ובטרם כניסתו ללשכת הנגיד בדצמבר 2018 של פרופ' אמיר ירון.
אז הועלתה הריבית מאוד במפתיע ובצעד שעורר ביקורת רבה במשק הריבית משיעור של 0.1% ל-0.25%, אולם הנגיד ירון הפחית מחדש את שיעור הריבית במשק ל-0.1% עם פרוץ משבר הקורונה החמור, באפריל 2020, כדי להקל על העסקים והאזרחים בתקופה הקשה.
שנתיים ללא שינוי
מאז לא שונתה עוד הריבית במשך שנתיים בדיוק, כאשר גם הנגיד ספג על כך לאחרונה ביקורת עם התגברות גל ההתייקרויות במשק, דווקא משום שלא מיהר להעלות את שיעור הריבית הבסיסית בישראל כבר לפני חודשים אחדים.
4 צפייה בגלריה
ספג ביקורת שלא העלה את הריבית מוקדם יותר. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
(צילום: יריב כץ)
העלאת הריבית הצפויה היום אמורה לבלום במידה מסוימת את הביקוש למשכנתאות וכך למתן לראשונה מזה זמן את העלייה במחירי הדירות, שהגיעה כבר לשיעור שנתי של 13%.
כמו כן, צפויה העלאת הריבית להפחית מעט את הצריכה במשק, לאחר חג הפסח, ולמתן כך את גל ההתייקרויות, שהגיע כבר לשיעור של 3.5% בשנה, מעל ליעד שקבעה הממשלה לשנה כולה - 1% עד 3%. היעד נפרץ בכך כלפי מעלה מהרף העליון שביעד, לראשונה מזה 13 שנים.
גם בעולם החלו לאחרונה נגידי הבנקים במהלך של העלאות ריבית. בריטניה העלתה את הריבית שלוש פעמים ברציפות ברבע אחוז ובארה"ב הועלתה הריבית בחודש האחרון לראשונה מזה שנים ברבע אחוז לשיעור שנתי של 0.25% עד 0.5%. העלאות הריבית בארה"ב צפויות להמשך השנה כנראה לפחות עוד פעמיים.
בבנקים ובבתי ההשקעות מעריכים שהריבית בישראל תועלה כבר השנה לפחות עוד פעם אחת וכי בעוד שנה הריבית הבסיסית במשק תגיע כבר לשיעור שנתי של 1% - כלומר זינוק של 900% יותר מאשר כיום.
כיצד העלאת הריבית צפויה להשפיע על המשק?
- מיתון הצריכה: פחות כדאי להיכנס למינוס בבנק כאשר הריבית עולה וההלוואות מתייקרות.
- ייקור משכנתאות: בעלי המשכנתאות הישנות יאלצו לחשוב מחדש על סוגי ההצמדה ואולי למחזר משכנתאות בריבית משתנה.
- התחזקות השקל: שערי המטבעות הזרים צפויים להיחלש מעט מול השקל, מהלך לא חיובי מבחינת מחזיקי נכסים במטבע זר וכמובן ליצואנים שיקבלו פחות שקלים על המוצרים והשירותים שייצאו.
- ירידות בבורסה המקומית: שערי מניות בבורסה עלולים להגיב בירידות שערים, בעיקר אם העלאת הריבית תהיה בבת-אחת לחצי אחוז ואם התהליך יימשך כבר בחודשים הבאים.
- גידול בחובות הממשלה: הלוואות מהאזרחים יתייקרו ויהיה צורך להביא זאת בחשבון בתקציב המדינה הבא.
- קושי גובר בהחזר חובות: העלאת ריבית עלולה לגרום לגידול בתהליכי חדלות פירעון ופשיטות רגל.
פורסם לראשונה: 07:38, 10.04.22
