החל מהבוקר (שלישי), ולראשונה אי פעם, ינסו במשרד האוצר לגבש תקציב מדינה חדש תוך יומיים, מהלך שבימים כתיקונם אורך כחודשיים עד שלושה חודשים. גורמים בכירים באוצר הביעו תרעומת על הוראתו יוצאת הדופן של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקיים שני ימי דיונים מרוכזים של כל בכירי משרד האוצר לגיבוש התקציב, אולם יותר מכל זועמים בצמרת האוצר על החלטתו של שר האוצר לתת ל-30 משרדי הממשלה או לפחות לחלקם לגבש בעצמם את תקציב משרדם.
לשיטתו של סמוטריץ' המשרדים יחליטו את מדיניות ההוצאות בתקציב משרדם, ולא כפי שהיה נהוג תמיד שמשרד האוצר קובע את סעיפי ההוצאות, וכמובן את הקיצוצים הנדרשים בתחומים השונים - שאין כל ספק שלא יומלצו על ידי המשרדים עצמם.
הוראתו של שר האוצר עוררה כבר כעס רב במשרדו, ובכירים הגדירו את המסר האמיתי שמנסה השר סמוטריץ' להכתיב: שלילת סמכויות מאגף התקציבים, תוך פגיעה קשה בראש האגף, יוגב גרדוס, העברת סמכויות תקציביות למשרדי הממשלה ומעל הכל שליטה מלאה של שר האוצר בהחלטות אגף התקציבים ואגפים נוספים במשרד האוצר. "זאת הוראה חסרת כל היגיון שעלולה לגרום לגירעונות מעבר למה שצפינו", אמר ל-ynet גורם בכיר באוצר.
החלטת השר התקבלה במכתב מפתיע ששיגר השר לראש אגף התקציבים לפני ימים אחדים, ובו הודיע על השינוי המהותי בהכנת תקציב המדינה החד שנתי לשנת 2025. השר אף הורה לכל ראשי האגפים במשרד האוצר להכין לדיונים שיימשכו יומיים את הצעותיהם לתקציב לשנה הבאה.
מה יעלה בגורל העלאות המיסים?
כבר עתה ידוע שחלק ניכר מההצעות להעלאות מיסים של רשות המיסים יתקלו בהתנגדות תקיפה של שר האוצר, שכבר הודיע שבכוונתו לשלול אותן. השר אף התבטא שהמצב כלל אינו חמור ולכן אין סיבה מיוחדת לבצע העלאות מיסים וקיצוצים רחבים בתקציבי משרדי הממשלה השונים. בכך סותר למעשה השר את המסמך המפורט של "הנומרטור" שהכין בימים האחרונים הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, לפיו יהיה חוסר בתקציב של לפחות 55 מיליארד שקל בשנה הבאה, שבה יסתכם תקציב המדינה לראשונה ביותר מ-600 מיליארד שקל, כאשר הגירעון יגיע ל-5.2% מהתוצר. הצמיחה בשנה הבאה תעלה על פי התחזית של משרד האוצר ל-4.6% לעומת רק 1.9% השנה (ב-2024 זאת עדיין צמיחה שלילית לנפש, כיוון שהאוכלוסייה תגדל בכ-2%).
לפי בכירי משרד האוצר יהיה צורך למצוא מקורות של לפחות 30 מיליארד שקלים למניעת גלישה לגירעון מסוכן בשנת 2025 ולכן יהיה צורך להעלות מיסים רבים ולבצע קיצוצים תקציביים בסכום זה לפחות. כל זאת עוד לפני ההוצאות הצפויות של עשרות מיליארדי שקלים שעליהן תחליט הוועדה המיוחדת לתקציב הביטחון שצפויה להתחיל בקרוב בדיוניה כדי להתוות את מדיניות הביטחון של ישראל לחמש השנים הבאות.
יצוין שנגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, דחה את הזמנתו של שר האוצר להשתתף ב"דיונים המרתוניים" על התקציב, וניתן רק להעריך שהנגיד לא רצה להשתתף בדיון בלתי רציני להכנת תקציב המדינה החשוב ביותר מזה שנים. יצוין שהנגיד כבר הזהיר את הממשלה שחברות דירוג האשראי עוקבות בעניין רב אחר דיוני התקציב ואי גילוי אחריות עלולה לגרום לעוד הורדות אשראי שעלולות לפגוע קשות בכלכלת ישראל.
מעבר להעלאת שיעור המע"מ באחוז ל-18% ב-1 בינואר הקרוב והעלאת מס הבריאות ב-0.15%, בין ההצעות להעלאות מיסים שיידונו ביומיים הקרובים יהיו גם אי הצמדת מדרגות מס ההכנסה לאינפלציה שצפויה לעלות השנה ב-3%, העלאת תשלומים של אגרות רכב, הטלת מס פחמן נוסף ואפשרות להעלאות של מיסים בתחום הנדל"ן, שעלולים לייקר עוד את הדירות שכבר חזקו להתייקר לאחר שירדו בשנה החולפת. כמו כן מציעים בכירים במשרד האוצר לגבות מס ממשכירי הדירות מהשקל הראשון של שכר הדירה ולא רק מסכומים הגבוהים מ-5,654 שקל, כפי שקורה כיום.
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים וגילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר
( צילום: ליאור שרון, ירון ברנר)
