עדי ראייה מזירת הפיגוע בתל אביב
(צילום: אטילה שומפלבי)
גל הטרור הנוכחי גובה מחיר יקר בחיי אדם ויוצר חרדה בקרב הציבור, כל שכן בקרב אלו שנכחו בזירת הפיגועים האחרונים. חרדה של מי שהיו נוכחים באירוע טרור מצריכה טיפול ואין לזלזל בה. עו"ד רומי הוניג, המתמחה במימוש זכויות מול ביטוח לאומי, מדגישה כי "כל מי שסובלים מחרדה בעקבות אירוע של פעולת איבה, זכאים לסיוע נפשי מטעם המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריה, "אין צורך להגיש תביעה להכרה כנפגע פעולת איבה כדי לקבל את הסיוע. הטיפולים ניתנים על-ידי פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים קליניים, וכוללים: טיפול מיידי כחלק מסדרה של עד 12 טיפולים (או יותר במידת הצורך), שמוגדרים גם כטיפולים אישיים שמותאמים לילדים, בני נוער ומשפחות. בנוסף, מי שקיבלו בעבר סדרת טיפולים ופונים שוב בעקבות תחושות חרדה, עשויים להיות זכאים לסדרה נוספת של עד 12 טיפולים. במקרים מיוחדים ניתן לקבל עד 24 טיפולים נוספים (במקרים אלה מומלץ להגיש תביעה להכרה כנפגע פעולת איבה)".
מי זכאי לסיוע נפשי ראשוני וכיצד ניתן לבקש אותו?
כאמור, המענה המיידי לנפגעי חרדה ניתן לכל אחד שיפנה למרכזי חוסן, ללא צורך בהגשת תביעה לביטוח הלאומי. זאת, גם לאנשים שלא נכחו פיזית באירוע. הביטוח הלאומי הודיע הבוקר (שישי) על הרחבת המענה לציבור עקב אירועי אמש, ועדכן כי לרשות הציבור עומדים הקווים הבאים, שיפעלו בין השעות 8:00-14:00 היום ובשבת:
- קו חם נט"ל שמספרו: 1-800-363363
- קו חם ערן שמספרו: 1201
כמו-כן, עדכן הביטוח הלאומי שהחל ממחר (שבת) מהבוקר, בין השעות 8.00 עד 14.00 - ניתן יהיה לקבל סיוע נפשי מסובסד לנפגעי חרדה:
- בבית נט"ל בכתובת: פנחס רוזן 72 בניין B קומה 4, תל אביב. (הגעה למקום).
- עמותת עמך, בכתובת: מזא"ה 58, תל אביב. לתיאום יש להתקשר למספר: 03-5665701.
- מרכז חוסן ע"ש כהן האריס, מתמחה בטיפול בילדים עד גיל 12. רחוב אשרמן 18 א תל אביב. לתיאום, יש להתקשר למספר: 03-7339304.
מי זכאי לטיפולים ממושכים וקצבה עקב נכות נפשית?
בשונה מסיוע ראשוני, כאשר אדם טוען לנכות נפשית כתוצאה מהאירוע ומבקש לקבל זכויות כמו קצבה וטיפולים נמשכים, עליו להגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי ומדובר בתהליך הרבה יותר מורכב.
במקרה שכזה, על האדם לעמוד בקריטריונים שנקבעו בחוק, לרבות קרבה פיזית לאירוע, אשר נדרשת בהתאם לפסיקה שהתפתחה בעקבות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. החוק חל רק על מי שנכח בזירת האירוע הפוגעני עצמו, כלומר מי שהיה נוכח בזמן הפיגוע החבלני, מי שהיה עד לפיצוץ רקטה, לפיגוע, או מי שנאלץ חלילה לראות פצועים שרועים מסביבו וכדומה.
מכאן, ניתן למצוא אנשים רבים אשר סובלים מחרדה בשל המציאות אשר נכפתה עליהם, אך אינם נכללים בהגדרה של "נפגע איבה" מאחר ולא היו בזירת האירוע עצמה, ומאידך, אחרים שלקו בחרדה, אך אינם מודעים לכך כי פגיעתם עשויה לזכות אותם בקבלת הכרה מביטוח לאומי על המשתמע מכך.
ככלל, הפסיקה דורשת כאמור קרבה פיזית לאירוע, אשר אף מצרכיה אישור ממשרד הביטחון על כך, אולם היא גם עשויה להשתנות ומאוד תלויה בנסיבות המקרה הספציפי.
כיצד החוק מגדיר נפגע פעולת איבה?
על פי חוק הפיצויים לנפגע פעולות איבה, מי שנפגע בפעולת איבה עשוי להיות זכאי לגמלה מהמוסד לביטוח הלאומי. המחוקק הישראלי הכיר הן בנפגעי גוף והן בנפגעי חרדה, כנפגעי פעולת איבה הזכאים לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי.
עו"ד הוניג מסבירה כי "פגיעה נפשית כתוצאה מאירוע איבה היא אינדיבידואלית ולא כל אדם יפתח הפרעת דחק פוסט-טראומטית או הפרעה נפשית אחרת כתוצאה מאירוע איבה. קשת התחושות המאפיינת פגיעת חרדה משתנה מאדם לאדם. לעתים קרובות חש הנפגע תחושות של חוסר אונים, כעס, חרדה, בושה, אשמה, הדחקה, קשיי ריכוז וזיכרון. לפגיעה נפשית עלול גם להיות ביטוי גופני, כגון עייפות, נדודי שינה, קשיי נשימה, בכי, מועקה, שרירים מתוחים, סחרחורות ועוד".
האם נדרש להסתייע באיש מקצוע לצורך פנייה לביטוח לאומי?
על מנת להיות זכאי לגמלת איבה מהביטוח הלאומי, יש בשלב ראשון לקבל מביטוח לאומי הכרה כ"נפגע איבה", כהגדרתה בחוק. עו"ד הוניג מסבירה כי "לפעמים מדובר בסיטואציות מורכבות כמו פגיעת איבה שהיא גם תאונת עבודה שגם יכולה להקים זכויות מול גורמים אחרים ולכן בטרם הפגיעה לביטוח לאומי מומלץ לקבל יעוץ משפטי בנושא.
"יש תביעות שמוגשות באמצעות אנשי רווחה שמסייעים לנפגעים אשר שמותיהם מועברים על ידי המשטרה. יחד עם זאת, כל אדם רשאי לפנות באופן עצמאי למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכיר בו כנפגע בפעולת איבה ולצרף לתביעות הוכחות לקיום הפגיעה ולנסיבותיה, במיוחד מסמכים רפואיים ואישור משטרה או משרד הביטחון בדבר האירוע".
כיצד מחושבת הגמלה הכספית לה זכאים נפגעי חרדה כתוצאה מפעולת איבה?
לאחר ההכרה כנפגע פעולת איבה, יוזמן הנפגע לוועדה רפואית אשר תדון בעניינו ותקבע אם נותרה לו נכות זמנית או לצמיתות כתוצאה מהפגיעה. לגובה אחוזי הנכות חשיבות לעניין אופי הגמלה אשר תשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי. נכות לצמיתות בשיעור 10%-19% תזכה את הנפגע במענק חד-פעמי ("גמלה"), ואילו נכות צמיתה בשיעור 20% ומעלה, תזכה את הנפגע בקצבה חודשית ("קצבה").
עו"ד רומי הוניג צילום: מיכל רביבוגובה הקצבה החודשית אינו תלוי בהכנסת הנפגע ערב הפגיעה (בניגוד לקצבאות של נפגעי עבודה). במידה וחלה החמרה במצב הרפואי, ניתן להגיש תביעה להחמרת מצב ולעמוד פעם נוספת בפני ועדה רפואית אשר תבחן את מצבו העדכני של הנפגע.
בנכות בשיעורים 10%-19% - מקבלים מענק חד-פעמי של 56 אלף שקל עד 211 אלף שקל ובנכות בשיעורים 20%-100% - מקבלים קצבה חודשית של 1,000 שקל עד 7,250 שקל.
האם ניתן לקבל כפל קצבאות?
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, לא ניתן לקבל כפל קצבאות. אדם אשר הוכר כנכה, והנכות נגרמה מפעולה שניתן להגדירה במספר הגדרות (למשל, פעולת איבה שהיא גם תאונת עבודה - "נסעתי בדרך לעבודה ובדרך נפצעתי מפעולת איבה"), רשאי לבחור מסלול תביעה, אשר דרכו ימקסם את זכויותיו.
עו"ד הוניג מציינת כי "ההחלטה מהו המסלול הנכון בו יש לפעול, אינה החלטה של מה בכך. קיימים שיקולים רבים שיש לקחת בחשבון לפני שבוחרים במסלול. למשל: מהו שיעור הנכות, מה גובה הפיצוי, מה הן הזכויות שניתן לקבל בכל מסלול, האם יש גורמים נוספים שניתן לתבוע (למשל: פוליסות ביטוח פרטיות). לפיכך, חשוב לקבל ייעוץ משפטי, לעשות מיפוי זכויות – ורק לאחר מכן לפעול למימוש ולמיצוי הזכויות".
פורסם לראשונה: 18:59, 30.03.22
