בית משפט השלום בבאר שבע חייב לאחרונה אדם שהחל בהליך לרכישת בית במושב בצפון הנגב לפצות בכ-130 אלף שקל את המוכרים, מאחר שלא עבר את ועדת הקבלה ליישוב ולא ניתן היה להשלים את העסקה. השופטת נעם חת מקוב קבעה כי הנתבע התחייב לשלם את מלוא התמורה ללא קשר לשאלת קבלתו למושב.
בעלי הנכס הם בני זוג לשעבר, ובמסגרת הגירושים ניתן ב-2017 צו פירוק שיתוף בדרך של מכירת הבית באמצעות כונסי נכסים. כשנה לאחר מכן נמצא קונה ונחתם הסכם למכירת הבית תמורת 1.35 מיליון שקל. נקבע שהסכום ישולם במספר תשלומים, שהאחרון בהם אמור היה להתבצע בנובמבר 2018.
בהסכם נקבע שהעסקה תלויה בכך שהקונה יעבור בהצלחה את ועדת הקבלה למושב וכי הוא מצהיר שלא ידועה לו שום מניעה שעלולה לסכל או לעכב את קבלתו. באותה שנה הוא שילם 380,500 שקל מהתמורה, אך אז הפסיק לשלם. כעבור שבעה חודשים הוא פנה אל כונס הנכסים והודיע כי ועדת הקבלה במושב לא מתפקדת והיא לא התכנסה. לכן לא היה באפשרותו לקיים את התנאי המתלה בהסכם, כלומר להתקבל למושב, ולשלם את יתרת התמורה.
כדי לנסות לקיים את ההסכם בכל זאת חתמו הנתבע והכונסים על נספח להסכם שבו נקבע שעליו לשלם תוך חודשיים את מלוא התמורה על הנכס בתוספת של 70 אלף שקל, וזאת ללא כל תנאי. לאחר שעבר המועד והוא לא שילם, בינואר 2020 הם חתמו על נספח נוסף שבו נקבע שהוא ישלם את היתרה בתוך חודש.
אלא שגם זה לא עזר, ואחרי שלא שילם את היתרה שלחו לו כונסי הנכסים הודעה על ביטול ההסכם, והמוכרים הגישו נגדו תביעה ודרשו לחייב אותו בפיצוי המוסכם שנקבע בחוזה בשל הפרתו, בסך 130 אלף שקל.
הנתבע טען שההסכם היה מותנה בכך שיתקבל כחבר מושב, ומאחר שזה לא קרה, שלא באשמתו, ההסכם בטל ואין לראות בו כמי שהפר אותו. לטענתו, הוא נאלץ לחתום על הנספחים כדי שהשקעותיו בהכשרת הבית לא ירדו לטמיון.
על כך השיבו המוכרים כי הוא לא עשה את כל הדרוש כדי שפנייתו תטופל על ידי הוועדה, ובכל מקרה, בנספחים להסכם נקבע במפורש שעליו לשלם את התמורה ללא תנאים.
השופטת חת מקוב אמנם קיבלה את טענת הנתבע שלפיה אינו אחראי לאי קיום התנאי בהסכם, מכיוון שהוועדה של המושב באמת לא הייתה זמינה. היא אף ציינה כי אם הנתבע היה מודיע לתובעים בזמן על ביטול החוזה, הוא כנראה לא היה מחויב בפיצוי. אלא שהוא לא עשה זאת והצדדים העדיפו להמשיך לנסות לקיים את ההסכם, ובנספחים שעליהם חתמו הוסכם כי התובע יעביר את יתרת התשלום ללא קשר לקבלתו כחבר מושב.
בפסק הדין צוין כי אפילו שבפועל לא ניתן היה להשלים את העסקה ולהעביר את הזכויות בנכס בלי אישור הוועדה, הצדדים היו חופשיים להסכים על מועדי התשלום בלי קשר לכך. משהנתבע הפר את ההסכמה בעניין זה, הרי שהוא הפר את ההסכם על כל המשתמע מכך. הוא חויב בתשלום הפיצוי המוסכם בסך 130,500 שקל בתוספת 16 אלף שכר טרחת עו"ד והוצאות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אלי חביב ועו"ד איתני אהרוני
• ב"כ הנתבע: עו"ד הלנה דניאלי
• עו"ד מיכל עין-גיל רוזנטל עוסקת בדיני חוזים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
