בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע לאחרונה שאשתו השנייה של אדם שהלך לעולמו והיה בעלי נחלה במושב, זכאית למחצית מהירושה. בכך דחתה השופטת מיכל ברגר בלום את בנותיו של המנוח מנישואים קודמים, שטענו שהאישה הייתה רק מטפלת סיעודית שלו.
בבקשה שהוגשה במאי 2021 תיארה התובעת, אישה נוצרייה, את סיפור האהבה שנרקם בינה לבין המנוח. לדבריה, לפני כשני עשורים היא הגיעה לטיול צליינים בארץ שבמהלכו פגשה במקרה את המנוח והוא החל לחזר אחריה. בין השניים התפתחו יחסי אהבה. היא התגרשה מבעלה בארץ מוצאה, עזבה את ילדיה ועבודתה, ועברה לגור עם המנוח בישראל. היא התפרנסה מחליבה ברפת במשק והקימה יחד עם בעלה חממות של ירקות.
לדבריה, ב-2004 הסכימה להצעת הנישואים של המנוח והם התחתנו בנישואים אזרחיים. כשחזרו לארץ הם נרשמו במשרד הפנים כנשואים. לדבריה, לה ולמנוח הייתה זוגיות מופלאה, אהבה, כבוד ונתינה. היא נעצבה מהעובדה שלא זכתה להזדקן עמו.
חרף התיאור טענו בנותיו של המנוח מנישואים קודמים שהתובעת כלל לא הייתה אשתו של אביהן ואף לא ידועתו בציבור. באחד הדיונים עורך הדין שלהן אף טען שהתובעת בכלל הייתה עובדת סיעודית שעבדה אצל המנוח במשק. הבנות הוסיפו שמדובר במזימה של האישה שנועדה לגזול מהן את הנחלה.
עו"ד לאון אמיראסיוסי זמירמנגד טענה האישה כי הרישום במרשם האוכלוסין כזוג נשוי הוא ראיה חותכת לטיב הקשר ביניהם. היא נתמכה בבנו של המנוח (האח של המתנגדות) שאמר שהוא באישה כאימו וכסבתא לילדיו. הוא הסביר כי הבטיח לאביו שאם יקרה לו משהו, הוא ישמור עליה בשבילו. האישה הוסיפה שהיה חשוב לבעלה שהמשק יישאר בתוך המשפחה ולא יימכר.
השופטת ברגר בלום ציינה כי בעדותן שינו הבנות המתנגדות כיוון והודו שהתובעת ואביהן היו זוג אוהב. גם יתר העדים – חברי ילדות של המנוח, אחותו ובנו – תיארו קשר של אהבה ארוכת שנים בין השניים. היא כתבה כי נדמה שהמחלוקת האמיתית בין הצדדים היא גורל הנחלה.
עם זאת, לדבריה השאלה העומדת לבחינת בית המשפט איננה גורל הנחלה אלא אם התובעת היא אשתו החוקית של המנוח. מסכת הראיות, נקבע, מלמדת בבירור כי התשובה לשאלה זו חיובית. הן הרישומים במרשם האוכלוסין והן העדויות שנשמעו מאמתות את קשר הנישואים בין השניים.
כך למשל, בתיק ההתאזרחות של התובעת במשרד הפנים נרשם שהמנוח אוהב אותה מאוד ולא האמין שבגיל 60 ירגיש עדיין מאוהב. התובעת, כתבה השופטת, הייתה חלק אינטגרלי מהמשפחה וגם המתנגדות מודות בכך. לפיכך ההתנגדות לבקשה נדחתה והתובעת נרשמה כיורשת מחצית מהעיזבון של המנוח.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד טובי שלום
• ב"כ המתנגדות: עו"ד יובל חרל"פ ועו"ד שרית חרל"פ
• עו"ד לאון אמיראס עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
