בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה מזכירה ראשית לשעבר בבית ספר ביישוב ברקן נגד המועצה האזורית שומרון, בגין פיטורים ללא שימוע בזמן חופשת מחלה. השופט אורן שגב קבע שהפיטורים לא היו חוקיים, ושפנייתה של המועצה לקופת החולים לצורך בירור אותנטיות אישורי המחלה – שבמסגרתה נרמז שהמזכירה מתחזה לחולה – מהווה לשון הרע.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד קובי חתן טענה המזכירה (66) כי ביולי 2019 היא החלה לסבול מכאבים עזים בגב. לדבריה, מצבה הרפואי אילץ אותה להיעדר מהעבודה לצורך בירורים רפואיים, ובשלב מסוים היא יצאה לחופשת מחלה ממושכת בת כחצי שנה. לטענתה הוא זומנה לשימוע לפני פיטורים, ואחרי שלא הגיעה בשל מצבה, נשלח לה מכתב פיטורים.
נטען כי המועצה החליטה על דעת עצמה שהמזכירה מתחזה לחולה ואישורי המחלה שהוצאו אינם אותנטיים. לדבריה מכתב ששלחה המועצה האזורית לקופת החולים על מנת לברר את נסיבות הוצאת האישורים, שבו נרמז שהיא שקרנית, מהווה פרסום לשון הרע. היא דרשה פיצוי של חצי מיליון שקל.
מנגד טענה המועצה באמצעות עוה"ד עמיחי ויינברגר ומירב יעקב, שהמזכירה היא זו שהתנהלה באופן פסול. כך, למרות טענותיה על כאבים עזים היא נצפתה על ידי חוקר פרטי כשהיא מטיילת "בנינוחות ובקלילות", מבלה עם אחותה במסעדה, נוהגת שעות ברכב ואף עושה קניות. על רקע הממצאים, ולאחר שבירור בנוגע למחלתה של התובעת אצל קופת החולים העלה חרס, החליטה ועדת הפיטורים של המועצה לסיים את העסקתה. לטענת המועצה מדובר היה בהליך פיטורים תקין.
השופט שגב הסביר שתקנות דמי מחלה מאפשרות למעסיק המטיל ספק באישורי מחלה שמנפיק עובדו להעמיד את העובד לבדיקת רופא מטעמו. ואולם המועצה בחרה בדרך אחרת – מעקב באמצעות חוקרים פרטיים וקביעה נחרצת שהתובעת מתחזה. נקבע שבהסתמכותה העיוורת על ממצאי החוקר – שאינו גורם רפואי – פעלה המועצה בניגוד לחוק, והוסיפה חטא על פשע כשאפילו לא טרחה לזמן את החוקר הפרטי לעדות.
בפסק הדין צוין שהמועצה כשלה מלהצביע על עילת פיטורים כלשהי, וטענותיה הרבות בעניין תפקוד קלוקל לכאורה של התובעת לא נתמכו בעדויות רלוונטיות. המסקנה העולה היא פיטורים ללא סיבה בזמן מחלה, המצדיקים פיצוי משמעותי של 200 אלף שקל.
השופט הוסיף שפניית המועצה לקופת החולים באמצעות מכתב המציג את התובעת כמתחזה מהווה פרסום של לשון הרע. לדבריו, בכתיבת הפנייה ללא ביסוס רפואי כלשהו שיאשש או יפריך את אישורי המחלה, תוך הצגת העובדות בצורה מגמתית, יש פוטנציאל פגיעה ממשי בשמה הטוב בעיני מקבלי המכתב בקופת החולים ואף בעיני הרופאים שהנפיקו את אישורי המחלה.
בהתחשב בכך שהטענות לא גובו בראיות רפואיות, נקבע כי לא עומדת למעסיקה הגנת "אמת דיברתי" ופסק לתובעת 50 אלף שקל נוספים עבור הוצאת הדיבה. בנוסף חויבה המועצה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 17 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד קובי חתן
• ב"כ המועצה האזורית: עו"ד עמיחי ויינברגר ועו"ד מירב יעקב
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
