בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הכריע לאחרונה במחלוקת בין בני זוג פרודים לגבי הדירה המשותפת שלהם: הבעל ביקש למכור אותה לצד שלישי, אולם השופטת מורן ואלך-ניסן חייבה אותו לעמוד בהבטחתו הראשונית שלפיה גורל הנכס יוכרע בהתמחרות פנימית בינו לבין אשתו.
במהלך 2021 עתרה האישה לפירוק השיתוף בנכס, ובמקביל להליך הרכושי ביקשה צו הגנה נגד בעלה. היא טענה שהוא מטריד אותה, מנסה לכפות עצמו עליה ומנהל עמה שיחות בענייני גירושים באמצע הלילה. לאחר דין ודברים בני הזוג הסכימו להתקדם עם פירוק השיתוף בכך שימונה שמאי לצורך הערכת שווי הדירה.
לאחר הגשת חוות הדעת השמאית הודיעה האישה כי היא מעוניינת לרכוש את חלקו של הבעל תמורת 2.72 מיליון שקל (שווי ב"מימוש מהיר"). בשלב זה הודיע הבעל שגם הוא מעוניין לקנות את חלקה של האישה בדירה באותו מחיר. בסיוע בית המשפט הגיעו בני הזוג להסכמה שהצד שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר ירכוש את הדירה, בהתמחרות שתיערך תוך 30 יום. ואולם, לקראת סוף מניין הימים הודיע הבעל שמצא כי מחירי הנדל"ן זינקו וכמעט הכפילו עצמם בהשוואה להערכה השמאית.
בנסיבות אלה הוא ביקש למכור את הדירה לצד שלישי במסגרת הליך כינוס נכסים, וזאת כדי למקסם את הרווחים של שניהם. האישה לעומתו ביקשה לאשר את מכירת הדירה לידיה. לדבריה, קבלת בקשתו תביא להמשך המגורים הבלתי נסבלים איתו, שמשפיעים לרעה גם על ילדיהם.
היא הוסיפה כי בשלושת החודשים שעברו מאז הגשת חוות הדעת השמאית ועד להסכמה על ההתמחרות הפנימית הבעל שתק ולא העלה טענה כלשהי בעניין עליית המחירים. הוא ענה על כך שהוא אינו מקצוען וכי שינוי שוק הנדל"ן הוא בבחינת "כוח עליון".
עו"ד עדי חןאוראל כהןאבל השופטת ואלך-ניסן קבעה שהצדק עם האישה, מאחר שלרשות הבעל עמד זמן רב על מנת לערוך בירור מקיף על אודות מחירי הנכס. היא הוסיפה שהפרסומים שהציג בנוגע למחיר הדירה אינם מהווים אסמכתא רשמית לעניין שווי הנכס בפועל.
יתרה מכך, נימקה, האישה פעלה בינתיים בהתאם להסכמות והפקידה צ'ק בנקאי בסך 136 אלף שקל על החשבון: "התנהלות זו מצד האיש, אשר חוזר בו מהסכמות שקיבלו תוקף של החלטה, לאחר שהייתה הסתמכות של האישה, ואף דורש למכור את הדירה בהליכי כינוס, שכרוכים אף הם בהוצאות גבוהות עבור שני הצדדים, גובלת בחוסר תום לב".
בפסק הדין נכתב שבנסיבות שנוצרו יש לאזן בין היתר בין אינטרס ההסתמכות של האישה לבין אינטרס הבעל להשאת התמורה. לפיכך נקבע שלאישה תינתן זכות קדימה ברכישה, אולם תמורת הסכום הגבוה יותר שקבע השמאי, קרי 3.2 מיליון שקל. השופטת ציינה שאם האישה תוותר על הרכישה לנוכח העלייה במחיר, הכדור יעבור לידי הבעל, ובמידה שגם הוא יוותר – הדירה תצא למכירה בשוק החופשי. על רקע התנהלותו הדיונית של הבעל השופטת חייבה אותו בהוצאות אשתו בסך 2,000 שקל.
למעשה, פסק דינה של השופטת מורן ולך-ניסן מצמצם פסיקה מנחה של בית המשפט המחוזי שלפיה לכל אחד קיימת הזכות להשיא את התמורה המרבית ממכירת הנכס שלו, גם אם הגיע להסכמות אחרות וקובע כי הזכות האמורה לא תינתן בכל מצב והיא כפופה לחובת תום הלב.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
