בפסק דין שהותר לאחרונה לפרסום קבע בית המשפט למשפחה בפתח תקווה כי גבר שנטש את בנו יפצה אותו בכ-1.2 מיליון שקל. האב לא התגונן מפני התביעה והשופטת שירלי שי קיבלה אותה במלואה.
מדובר במשפחה חרדית שבה ההורים התגרשו והאב הקים משפחה חדשה. בתביעה שהגיש הבן נטען כי מאז היה בן 7 חודשים הוא חי בישראל עם אימו בזמן שאביו נותר להתגורר בחו"ל. מאז בחר האב להתנכר לבנו, נטש את אחריותו ההורית ונהג כלפיו באכזריות.
בתביעה סופר שכשהבן היה בן 5 הגיע האב לישראל בפעם הראשונה. בהמשך, ביקוריו לא היו סדירים, כשבכל פעם הילד נאלץ להתמודד מחדש עם הנטישה ועם פחדים מהמפגש שיהיה.
באחד הביקורים הבודדים לקח אליו הנתבע את בנו לשבת שלמה. באותה שבת, בזמן שמשפחתו החדשה של האב לנה בקומות העליונות של הבית, התובע הושכב לישון לבדו במרתף חשוך. לאחר ביקור זה החל התובע לגמגם ולפחד מהחושך, ולאורך שנים סירב להישאר לבד. מאז גיל 9 אביו סירב להיפגש עמו והוא לא ראה אותו יותר.
אף שבמשך שנים הודר מאירועים של משפחת האב ולא היה איתו בקשר, הבן לא ויתר. לפני שמלאו לו 13 הוא פנה לאב וביקש ממנו שיגיע לבר המצווה שלו. לדבריו, האב הבטיח שיגיע והוא כבר ציפה לאירוע שבו יוכל להציג אותו לחבריו. ואולם, האב לא בא ושלח לו מתנה רק לאחר שנה - סוודר ומדחום לחדר. הבן הוסיף שלימים גם הזמין את אביו לחתונתו וזה לא הגיע.
התובע טען כי ההתעלמות וההיעדרות של האב מחייו, בתוספת האכזבות וההתעמרות שחווה ממנו, יצרו אצלו צלקות עמוקות שלא נרפאו. הגמגום שלו גבר ונוספו גם הפרעות אכילה שהצריכו טיפול פסיכולוגי על מנת שימשיך לתפקד. מעבר לזה, בשל הבעיות הנפשיות, המחסור באב והחוסר כלכלי, הוא חווה פגיעה גם בנושא השידוכים כנהוג בחברה החרדית.
מאחר שהאב מתגורר מחוץ לישראל, כתב התביעה נשלח אליו פעמיים לכתובת שנתן אחיו אך המשלוחים חזרו משום שסירב לקבלם. במקביל, עורכת הדין של הבן קיבלה פניה מעו"ד עמיתה שביקשה להעביר אליה תיק עם פרטים זהים. משהבינה שמדובר באותו תיק סירבה לקבל את הייצוג. בנסיבות אלה, הבן ביקש פסק דין בהיעדר הגנה בנימוק שברור שהאב מודע לתביעה.
השופטת שירלי שי מינתה מומחה רפואי שמצא כי התובע סובל מתסמינים חרדתיים וערך עצמי נמוך, אשר אופייניים להשלכות של הורות מזניחה ושל נטישת הורה על ילד, ומצריכים טיפול נפשי. המומחה העריך שמדובר ב-10% נכות והדגיש כי הדבר ממשיך להשפיע על חיי התובע.
לבקשת בית המשפט הגיש התובע תחשיב שלפיו הנזק שגרם לו אביו עומד על 1,160,089 שקל בשל הפסדי השתכרות, פנסיה והוצאות רפואיות לצד נזקים נוספים. לנוכח העובדה שהאב לא טרח להגיב חרף הזדמנויות רבות שניתנו לו, קבעה השופטת כי התובע זכאי לפסק דין בהעדר הגנה.
"עצוב לומר כי ניתן לראות בהתעלמות הנתבע מהליך שהוגש כנגדו, המשך ישיר להתעלמותו מהתובע, בנו", כתבה והוסיפה כי התנהלות האב בהליך אינה מפתיעה, וגם היא כשלעצמה גורמת כאב ואכזבה לתובע. היא סיכמה כי לא יכולה להיות מחלוקת שהאב הפר את חובתו ההורית, לא קיים את תפקידו ההורי ולא פעל באחריות הורית – וקיבלה את התביעה במלואה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: אורית דרור הראל
• עו"ד ויקטוריה פוגל עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
