בעוד שבמשרדי קראודסטרייק הזיעו בסוף השבוע לא רק על תיקון השבתת המחשבים הכלל עולמית וחסרת התקדים, אלא גם על ניסיונות לנסח מכתבים ללקוחות, עובדים, משקיעים ומי לא, בחברות הסייבר הישראליות קרה משהו אחר לגמרי. כלפי חוץ הקפידו מרבית השחקנים הישראלים, קטנים כגדולים, להעלות פוסטים דיפלומטיים בלינקדאין שמחזקים את הלקוחות ומציעים להם פתרונות נקודתיים להעלאה מחודשת של המחשבים. אלא שבחדרי החדרים לא מעט בקבוקי שמפניה נפתחו והחגיגות החלו.
קראודסטרייק היא אולי לא שם מוכר עבור משקי הבית בישראל ובעולם, אבל היא יקירת הסייבר העולמי וככזו היא היריבה המרה ביותר של כמעט כל חברת סייבר ישראלית. קראודסטרייק היא שם נרדף להצלחה בסייבר. היא סיימה את 2024 (שנה פיסקלית שהסתיימה בינואר 2024) עם הכנסות של 3 מיליארד דולר ותזרים מזומנים של מיליארד דולר, מספרים שמזכירים את צ'ק פוינט, אבל היא צומחת מהר יותר - את השנה הנוכחית היא תיכננה לסיים עם הכנסות של כ-4 מיליארד דולר, מה שכנראה כבר לא יקרה. עד ש-WIZ הישראלית הגיחה לאוויר העולם, קראודסטרייק החזיקה ברוב התארים של "הכי מהר והכי חזק" בענף הסייבר.
עבור ענף הסייבר הישראלי הצרות של קורץ הן הזדמנות. קראודסטרייק היא המתחרה הראשית של פאלו אלטו והיא מזכירה אותה הן בגודל והן בתפישה של בניית פלטפורמה מקיפה שתספק את כל צרכי הגנת הסייבר של הארגון. הבעיה הספציפית שהפילה את מחשבי העולם שרצים על ווינדוס בסוף השבוע קשורה במוצר ה-ENDPOINT, כלומר הגנה על נקודות קצה, ושם התחרות העיקרית היא מול מוצרי קורטקס של פאלו אלטו שפותחו בישראל ומול הפלטפורמה של סנטינל וואן. אבל לקראודסטרייק, שהתחילה את דרכה מהגנת נקודות קצה, תחום שהכי דומה לאנטי וירוס של פעם, יש היום הכל מהכל. תחת אותו מותג "פלקון" שהופך כעת למזוהה עם התקלה הקשה, יש לה גם פתרונות אבטחת ענן שמתחרים ב-WIZ, אורקה, פריזמה של פאלו אלטו וגם בקלאודגארד של צ'ק פוינט. בחברות הציבוריות כגון פאלו אלטו וסנטינל וואן אפשר היה לראות את השלכות המשבר בעליות במניות מול הנפילה במניית קראודסטרייק, בחברות הפרטיות ההשפעות בולטות פחות, אבל הפניות הנרגשות שפורסמו על ידי סטארט אפים כגון אורקה, DAZZ ואפילו זפרן הצעירה, הן בבחינת הכרזה - אנו כאן ומוכנים לספק לכם פתרונות.
הקריסה של קראודסטרייק מגיעה בעיתוי מעניין עבור שוק הסייבר. זה נמצא בקדחת קונסולידציה כבר כשנה מאז שפאלו אלטו, שעקפה את קראודסטרייק הן בשווי והן בהכנסות (אבל לא במכפיל כי עד עכשיו קראודסרטייק הייתה מניית הסייבר האהובה ביותר על אנליסטים ומשקיעים בזכות הרווחיות הגבוהה יותר שלה), החלה לדחוף אותו לחזון ה"פלטפורמיזציה". ההיגיון ברור - מנהלי מערכי הסייבר בארגונים מותשים מכך שיש להם עשרות תוכנות שונות שצריך לתפעל אותן ועדיף לעבור לפתרון אחד כולל ומקיף, שאולי לא יתן את האיכות המירבית בכל תחום, אבל יהיה מספיק טוב. במסגרת זו הפכה גם קראודסטרייק לרוכשת משמעותית ורק בשנה האחרונה עשתה שתי רכישות בסכום מצטבר של חצי מיליארד דולר של סטארט-אפים ישראליים. האירוע הנוכחי חושף את הצד השני והחיובי פחות של תלות עצומה בספק אחד שעושה אפילו רק טעות אחת.
הנפילה במניית קראודסטרייק ביום שישי לא נובעת רק מכעס המשקיעים, אלא מהערכה כי לקוחות פוטנציאליים יפנו מעתה לספקים מתחרים וכאן החברות הישראליות נכנסות לתמונה חזק יותר מאי פעם. אולי שוב תהיה העדפה דווקא לסטארט-אפים קטנים וכמובן יש גם את הנישה של הארגונים הישראליים. היה מפתיע למדי לגלות כמה מוסדות בישראל הושפעו מהתקלה של קראודסטרייק וייתכן שזו תהיה הזדמנות עבור חידוש רכש "כחול-לבן".
מעבר ליריבות העסקית, קראודסטרייק מהווה חלק מאסטרטגיית האקזיט עבור סטארט-אפים ישראלים רבים בסייבר. החברה האמריקאית שיש לה יתרות מזומנים של כ-4 מיליארד דולר וגם היא רוצה להרחיב את סל הפתרונות שלה, הפכה לכתובת עבור קרנות הון סיכון ישראליות שמחפשות רוכש עבור מרכולתן. ייתכן שכדי לשדר למשקיעים ולקוחות כי היא מנסה לשפר את הפלטפורמה שלה וגם כדי לשדר "עסקים כרגיל", קראודסטרייק תצא לרכישות נוספות בעתיד הקרוב וכאן שוב ישראל היא האופציה המרכזית.
ואי אפשר כמובן להתעלם גם מהשלכות האירועים של סוף השבוע על העסקה הנרקמת בין WIZ לגוגל. אף שלא מדובר בפגיעה דווקא בתחום בו וויז מתחרה בקראודסטרייק, התקלה חשפה את הריכוזיות האדירה של מיקרוסופט ואת התלות של העולם בה. גם אם בעלי המניות של גוגל היו עשויים לחשוב בתחילת השבוע ש-23 מיליארד דולר זה סכום גבוה מדי עבור החברה הישראלית, הם מקבלים המחשה הן לפוטנציאל של גוגל לנגוס במיקרוסופט, בתנאי שיהיה לה את פתרון הסייבר האופטימלי.
