הדו”ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2020 - שנת הקורונה שכללה שני סגרים הרמטיים והגבלות רבות - מציג את העלייה החדה בפשיעה המקוונת ועבירות ההונאה המתבצעות מרחוק, כמו גם עלייה בהעלמות מס ובהלבנת הון. זאת לצד ירידה בשחיתות ציבורית ושוחד, שלרוב נדרש בהן מפגש פיזי, שהיה מוגבל בשנה החולפת.
על פי נתוני הרשות, בעוד שבשנת 2019, טרום הקורונה, תחום הפעילות המוביל בעבריינות הכלכלית היה שוחד ושחיתות - 25% מהמקרים, בשנת 2020 היתה ירידה דרמטית בתחום זה ל-14%, והתחום ירד למקום השלישי. כאשר במקביל שני תחומים בלטו בשנת 2020 בעקבות הקורונה עם עלייה חדה במיוחד - עבירות הונאה, מרמה וזיוף, שהפך לתחום הפעילות העבריינית העיקרי - 31.5% בשנת 2020 לעומת 24.7% בשנת 2019; ועבירות מס, לרבות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, שריכזו 18.5% מהפעילות הכלכלית-עבריינית, לעומת 11.5% בשנה המקבילה.
תחומי עבריינות נוספים שבלטו בשנה החולפת הם מימון טרור - ירידה קלה בשיעורם לעומת השנה המקבילה - ופעילות המתבצעת באמצעות ארגוני פשיעה, המציגה עלייה בשיעורם לעומת שנת 2019.
ברשות אומרים כי מדובר בשינוי דרמטי המיוחס למגפת הקורונה, בה גם “העבריינים, לצד כלל המשק, עברו לעבוד מהבית על חשבון הנוכחות ברחוב”. זאת בין השאר על רקע העובדה שכוחות המשטרה הסתובבו יותר ברחובות לצורך אכיפת הגבלות הקורונה, ועל רקע מעבר של כלל המשק והאנשים לעבודה מרחוק ולשימוש גובר באינטרנט.
מלביני הון מקצועיים
ברשות זוהתה ב-2020 עלייה בעבירות במרחב המקוון מסוגים שונים: גידול משמעותי בפעילות עבריינית בנכסים וירטואליים (קריפטו), הונאות פישינג והנדסה חברתית (כמו התחזות מרחוק לצורך עוקץ), הונאות ציוד רפואי על רקע עלייה בסחר בהם בשל המגפה, עלייה באירועי כופרה ובהונאות סייבר, מרמה בתוכניות סיוע לקורונה סביב המענקים הממשלתיים. בנוסף, זוהתה עלייה בשימוש בבלדרי כספים באופן וירטואלי לצורך הלבנת הון, לעיתים תוך ניצול אנשים תמימים באמתלות שונות להעברות כספים בינלאומיות, ועבירות הונאה רבות בשל מעבר מבנקאות מסורתית לבנקאות “טכנולוגית” מתקדמת ועלייה בשימוש באמצעי תשלום מתקדמים.
עוד מצוין בדו”ח כי לצד העלייה בעבירות ההונאה, “גורמים עבריינים ניצלו את משבר הקורונה לביצוע פעולות הלבנת הון אשר קשה לבצע בימים כתיקונם, תוך נימוקן בפעילות חריגה שנובעת מהתפרצות הקורונה, כגון משיכת והפקדת מזומנים בהיקף משמעותי”.
ניתוח דפוסי הלבנת ההון העיקריים שערכה הרשות הראה עוד כי במהלך תקופת הקורונה היתה עלייה חדה של פי 2.5 בשימוש במלביני הון מקצועיים, הכפלה של הלבנת הון באמצעות שימוש בקריפטו, ועלייה קלה יותר בשימוש בנותני שירותים פיננסיים (צ’יינג’ים). זאת לצד ירידה חדה בהיקף הלבנת ההון שנעשית באמצעות פעילות במזומן - גם כן בעקבות הריחוק הפיזי והמעבר ל”עבריינות כלכלית מהבית”, כמו גם ירידה בשיעור הלבנת ההון שנעשית באמצעות פעילות בינלאומית.
ראש הרשות, ד”ר שלומית ווגמן-רטנר, מציינת כי “נגיף הקורונה גרם לשינויים רבים בעולם כולו וכתוצאה מכך יצר סיכונים חדשים להלבנת הון ופשיעה פיננסית. מיד בראשית המשבר התרענו כי ניסיון העבר דוגמת המשבר הכלכלי בשנת 2008 מלמד כי ארגוני טרור ועבריינים לא רק שלא מאטים פעילותם בזמן משברים, אלא אף מנצלים זאת על מנת להגביר פעילותם תוך ניצול הסטת תשומת הלב של השחקנים השונים לנושאים אחרים והתערערות הביטחון האישי של הציבור”.
לדבריה, “מהניסיון בארץ ובעולם אנו רואים כי גם העבריינים עברו ‘לעבוד מהבית’ ובמובן זה נגיף הקורונה מייצר ‘הזדמנויות עסקיות’ לגורמי הפשיעה. אנו חווים גידול ניכר בהיקפן של עבירות הונאה, בעיקר בשימוש בתווך האינטרנטי. ישנו ניצול לרעה של התחזות מרחוק, הונאות מקוונות, עוקצי מענקים. לכן, פרסמנו מדריך סיכונים בעידן הקורונה לסקטור הפיננסי, כמו גם רשימת דגלים אדומים והנחיות לגופים הפיננסיים כיצד להתמודד ולהיערך בנושא”.
הדו”ח מראה גם עד כמה מגפת הקורונה ועליית הסיכונים למערכת הפיננסית בעקבותיה, הביאו לעלייה ניכרת במספר הדיווחים המוגדרים כ”פעילות בלתי רגילה” שהגיעו לרשות לאיסור להלבנת הון - כ-113 אלף דיווחים כאלה בשנת 2020, המהווים עלייה של כ-10% לעומת 2019. זאת לצד כ-2 מיליון דיווחים בסך הכל שהגיעו לרשות על פעילות המוגדרת “רגילה”. דיווח “רגיל” לרשות מוגדר בחוק, וגופים פיננסים נדרשים לו אוטומאטית מעבר לסכום פעילות מסוים, זאת לעומת דיווחים “בלתי רגילים”, אשר נעשים על פי שיקול דעת הגוף המדווח, כאשר הוא חושד כי הפעולה היא יוצאת דופן, חריגה או חסרת הגיון כלכלי.
עלייה בדיווחי הצ’יינג’ים
ניתוח המקורות המודיעיניים של הרשות מראה את המשכה של מגמה שבולטת בשנים האחרונות - שיעור הולך וגובר מהדיווחים ה”בלתי רגילים” ברשות מתקבל מסקטור נותני שירותים פיננסיים, כלומר מצ’יינג’ים, בעוד שיעור הדיווחים המתקבל מסקטור הבנקים מתוך כלל המידע שזורם לרשות יורד.
כך למשל, אם בשנת 2014 מתוך כלל הדיווחים הבלתי רגילים שהגיעו לרשות 80% היו מהבנקים ורק כ-4% מצ’יינג’ים - בשנת 2020 הדיווחים הבלתי רגילים מהבנקים עמדו על 47% בלבד בעוד הדיווחים מצ’יינג’ים עלו ל-39%. ברשות מתגאים כי מדובר בעלייה מטאורית מ-400 דיווחים בשנת 2013 לכ-44 אלף דיווחים בשנה החולפת, עלייה המוסברת בהסדרת סקטור הצ’יינג’ים, שעבר למודל של רישיונות ועובד כיום מסודר הרבה יותר. אנשי הרשות אף מעבירים הדרכות לבעלי צ’יינג’ים ומסבירים להם כיצד הם עלולים להיות מנוצלים לרעה להלבנת הון דרכם.
מקורות נוספים שמעבירים מידע לרשות הם חברות הביטוח, חברות כרטיסי האשראי, הדואר ועוד. נתון מעניין שניתן לראות בדו”ח - שהושפע ממשבר הקורונה והסגרים וסגירת השמיים והפחתת הנסיעות לחו”ל - הוא ירידה דרמטית בהיקף הדיווחים הכולל שהגיעו לרשות מהמכס. 2,620 דיווחים בלבד, כחמישית מהשנה המקבילה.
הרשות מהווה זרוע מודיעינית, ללא סמכויות חקירה. היא מעבירה מידע חשוד שהיא מקבלת ממקורותיה במערכת הפיננסית לרשויות החקירה השונות בישראל - משטרה, רשות המסים, רשות ני”ע וכדומה - ש”מוליד” חקירות ומסייע באיסוף ראיות והגשת כתבי אישום.
ניתן לראות שבשנת הקורונה חלה ירידה קלה במספר ה”פראפרזות” - ידיעות מודיעיניות שהעבירה הרשות לגופי החקירה ובקשות שהם העבירו אליה לקבלת מידע - זאת אחרי מגמת עלייה בשנים האחרונות. הירידה מוסברת גם כן על רקע הסטת תשומת הלב וכוח האדם בגופים השונים לנושאים אחרים בתקופת מגפת הקורונה.
הדו”ח כולל גם פירוט של המדינות העיקריות מולן מתבצעים שיתופי הפעולה המודיעיניים. כ-84% מבקשות המידע שהגיעו לרשות בארץ ב-2020 היו מיחידות מקבילות באירופה; כ-5% ממדינות אסיה ואירו-אסיה; כ-5% ממרכז ודרום אמריקה, כ-4% מצפון אמריקה ו-2% ממדינות אפריקה והמזרח התיכון. זאת כאשר הרשות פנתה לקבלת מידע למדינות אירופה (63%), אסיה ואירו-אסיה (11%), אוקיאניה (10%), צפון אמריקה (10%), מרכז ודרום אמריקה (8%) ומדינות במזרח התיכון ואפריקה (6%).
