ירידה בשיעור הדירות, עלייה בזמני ההמתנה וחוסר התאמה בין מספר הנפשות למספר החדרים בדירות ציבוריות: תחום הדיור הציבורי בישראל הוזנח במשך שנים ארוכות, כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שפרסם היום (שלישי), אשר בחן את המהלכים שבוצעו על מנת לשפר את מערך הדיור הציבורי בישראל ומצא פערים משמעותיים.
"ליקויים מהותיים שהועלו בביקורת הקודמת לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה, ובכלל זה אי-גיבוש תוכנית רב-שנתית בנוגע למאגר הדיור הציבורי, אי-הכללת דיור ציבורי במסגרת פרויקטים של "דירה בהנחה" וכן אי-קידום נושא התאמת דירות אל גודל משקי הבית", נכתב.
מנתוני הדוח נרשמת עלייה במספר הזכאים הממתינים, ולצידה עלייה בזמן ההמתנה הממוצע לקבלת דירה ציבורית. כך, במאי 2023, מספר הזכאים שהמתינו לדירה בדיור הציבורי היה כ-4,300 לעומת 3,700 ב-2019 (גידול של כ-16%). זמן ההמתנה הארצי הממוצע לקבלת דירה ציבורית התארך מאז תקופת הביקורת הקודמת - מכ-31 חודשים בשנת 2019 לכ-35 חודשים במאי 2023 - גידול של כ-13%, ובממוצע כ-4% לשנה.
ביקורת נוספת שעלתה בדוח נוגעת להיקפי רכש ומכר דירות ציבוריות. עלה כי בכל אחת מהשנים 2022-2014, מספר הדירות שמכר משרד הבינוי והשיכון מכוח חוק הדיור הציבורי היה גדול ממספר הדירות שרכש, ובמצטבר מכר כ-12,900 דירות בשווי של 3.55 מיליארד שקלים, לעומת רכש של כ-3,100 דירות בשווי של כ-3.93 מיליארד שקלים.
במקביל, נרשמה ירידה בשיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות במדינה. בשנת 2022 שיעור הדירות הציבוריות מכלל הדירות בישראל היה כ-1.7% - נמוך משיעורן בשנת 2018 (2%), לאחר שמספר הדירות הציבוריות בשנים 2022-2018 קטן מכ-54,000 לכ-48,000 (כ-10%) עקב מכירת דירות לזכאים ונוכח עליית מספר כלל הדירות במדינה מכ-2.65 מיליון לכ-2.85 מיליון (כ-8%).
גם הביקורת על עבודת המטה בנוגע למאגר הדירות הציבוריות תוקנה במידה מועטה לטענת המבקר. "בביקורת הקודמת עלה כי צוות בין-משרדי שהקימה הממשלה לא הגיש המלצות בנוגע לתוכנית פעולה רב-שנתית להגדלת מלאי הדירות הציבוריות", נכתב. "בפברואר 2022 הוקמה ועדה ציבורית לבחינת אמות המידה לזכאות לדיור ציבורי, בסוף שנת 2023 עסקה הוועדה בגיבוש מסקנותיה והמלצותיה, אך אלו טרם הוגשו. במסגרת דיוני הוועדה נבחנו סוגיות של שילוב דיור ציבורי במכרזי דיור ושל שכירות ארוכת טווח שלא יצאו אל הפועל. כמו כן, באוגוסט 2021 סוכם בין משרד הבינוי והשיכון לאגף תקציבים במשרד האוצר כי יימצאו מקורות תקציביים לרכישת 1,700 דירות ציבוריות כחלק מתוכנית רב-שנתית, אך תוכנית כזו טרם גובשה נכון למועד סיום הביקורת, וממילא לא הוגשה לממשלה".
המבקר מצביע על כך שאי הרכישה בולט במיוחד דווקא ביישובים במעמד סוציו-אקונומי נמוך. "בחלק מהיישובים שבהם ממתינים זכאים לדיור ציבורי, ובפרט ביישובי מיעוטים - ערבים, דרוזים ובדואים, וכן ביישוב חרדי, שבהם לא היו דירות ציבוריות", נכתב. "אמנם משרד הבינוי והשיכון שינה את מדיניותו והחליט, בשלב ראשון, על רכישת דירות ביישובים שבהם לא היו דירות ציבוריות - 10 דירות בשלושה יישובי מיעוטים - אום אל פחם (ערבי), רהט (בדואי) ושפרעם (ערבי-דרוזי) ו-11 דירות ביישוב חרדי (מודיעין עילית), אולם פעולות משרד הבינוי והשיכון ועמידר לרכש הדירות ביישובים אלה היו חלקיות ולא מוצו ערוצים פוטנציאליים שיכלו להניב רכש דירות ביישובי המיעוטים, כמו פרסום באתרי אינטרנט רלוונטיים לאוכלוסייה ביישובים אלה ומתן שוברים. ובפועל, עד סוף 2023 לא נרכשו דירות באותם יישובי מיעוטים, ובמודיעין עילית נרכשו שש דירות".
דייר אחד בדירת ארבעה חדרים
ביקורת נרשמה גם על אי-התאמה בין מספר הנפשות למספר החדרים בדירות ציבוריות. בביקורת הקודמת עלה כי בכ-2,100 דירות ציבוריות לא הייתה הלימה בין גודלן לבין גודל המשפחה שהתגוררה בהן. דירות של ארבעה חדרים ויותר שבהן התגוררו דייר יחיד או שני דיירים בלבד. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן.
"על שר הבינוי והשיכון לפעול לתיקון הליקויים שטרם תוקנו וליישום ההמלצות המפורטות בדוח זה במטרה לטייב את המענים לזכאי הדיור הציבורי, כך שיקוצר תור הממתינים וכן זמן ההמתנה לקבלת דירה ציבורית", סיכם המבקר. "עוד מומלץ כי בהמשך להחלטות הממשלה בעניין הארכת תוקף חוק הדיור הציבורי ובהתאם להתקדמות הליך החקיקה, יפעלו משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לגיבוש הסכמות בנושא, ובמסגרת זו יבחנו את הקריטריונים בנוגע לתנאי הזכאות לרכש הדירות, כגון בחינת המצב הכלכלי של הדייר, וכן את היקפי ההטבה".
לדבריו של דני גיגי מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, "הדוח של מבקר המדינה הוא עוד אות קלון לממשלת ישראל שפועלת במרץ לחיסול הדיור הציבורי, ומסרבת לייצר תכנית אסטרטגית לסיוע בדיור לאוכלוסיות מוחלשות. בעוד עשרות אלפי משפחות ממתינות לפתרונות דיור כי אינן יכולות לרכוש דירה ולא עומדות בתשלומי השכירות, במשרד השיכון והאוצר מחסלים כל הצעה להגדלת מלאי הדירות וקוברים כל תכנית לשיקום הדיור הציבורי.
"הכספים היחידים שבהם נרכשו דירות חדשות בשני העשורים האחרונים הם הכספים של כספי המכר של דירות, בעוד הממשלה מסרבת להעביר תקציבים חדשים לטובת רכישה או בנייה של דירות ציבוריות, ואינה מקיימת את ההתחייבות לתכנן ולרכוש דירות חדשות באף אחת מהתוכניות הממשלתיות", הוא מוסיף. "הדוח גם חושף את השקר הגדול של משרד האוצר שטוען שרוכשים דירות חדשות. בעוד הכסף לרכישת דירות מגיע רק מכספים קיימים של דירות שנמכרו".
